הוא ממשיל את התנהגותם – חוסר הבחירה שלהם באמונה אחת – לזו של אדם צולע (פִּסֵּחַ) שנשען בכל פעם על רגל אחת ואינו יציב על אף אחת מהן. אליהו יוצא נגד אמונת העם באלוהי ישראל ובבעל במקביל (סִינְקְרֶטִיזְם – שילוב אמונות), ודורש מהם להכריע. תגובת העם – שתיקה. בימינו משמעות הביטוי "פוסח על שתי הסעיפִּים" דומה – היסוס וחוסר הכרעה בין שתי דרכי פעולה.