"וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים" (דברים יז, יז). רבי יהודה אומר: מרבה הוא לו ובלבד שלא יהיו מסירות את לבו [מיראת ה']. רבי שמעון אומר: אפילו אחת ומסירה את לבו – הרי זה לא ישאנה. אם כן למה נאמר: "וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים"?
אפילו כאביגיל [שהיתה צדקת ומנעה מדוד המלך לעבור עבירה (שמואל א פרק כה).

(תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כא, עמוד א. על-פי פירוש שטיינזלץ)

הסוגיה במדרש נוגעת למצב שבו יש דין – ולדין יש נימוק (לא ירבה לו נשים, כדי שלא יטו את ליבו).
לפי דעתכם, מה העיקר – הדין או הנימוק?
יש לציין שהתלבטות זו קיימת בכל מערכת משפט.

המלך והחוק

המדרש מספר על המלך אגריפס העומד וקורא את חוק המלך. אגריפס היה בנו (או נכדו)...

מדרשים המלך והחוק

"שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא". (פסוק טו)

shutterstock.com

המדרש מספר על המלך אגריפס העומד וקורא את חוק המלך. אגריפס היה בנו (או נכדו) של הורדוס, והוא מלך ביהודה בסוף תקופת בית שני – בימי המעבר בין התקופה החשמונאית לנציבות הרומית. האימפריה הרומית תמכה בשושלת זו, והדבר גרר יחס ביקורתי מצד חז"ל.

לקריאת המדרש

אַגְרִפַּס הַמֶּלֶךְ עָמַד וְקִבֵּל
וְקָרָא עוֹמֵד –
וְשִׁבְּחוּהוּ חֲכָמִים.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ לְ"לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא" (דברים יז, טו), זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת.
אָמְרוּ לוֹ: אַל תִּתְיָרֵא, אַגְרִפַּס, אָחִינוּ אַתָּה, אָחִינוּ אַתָּה!

אתר ספר האגדה מבית סנונית

המתיחות המתבטאת בסיפור קשורה למעמדו השנוי במחלוקת של אגריפס. בשל מעמדו הרם של המלך הוא אמור לקרוא את התורה בישיבה (ולא בעמידה), לאחר שקיבל אותה מן הכוהן הגדול, וזאת בניגוד לכוהן הגדול, הקורא אותה בעמידה. ואולם אגריפס מוחל על כבודו מפני כבוד התורה וקורא גם הוא את התורה בעמידה.

על פי המדרש, המלך אגריפס אולי לא עמד בכל כללי חוק המלך, אך ללא ספק מילא סעיף אחד מתוכו. באיזה סעיף מדובר?

לבלתי רום לבבו

רוּם לֵב וגַבְהוּת לב הם צירופים שמשמעותם יהרות וגאוותנות. כוח נוטה לשנות את מי שזוכה...

ניבים וביטויים לבלתי רום לבבו

"לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו וּלְבִלְתִּי סוּר מִן הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל". (פסוק כ)

בין דם לדם

בפסוק נזכרים שלושה מקרים, הנמצאים במחלוקת משפטית – דם, דין ונגע – שכדי להכריע לגביהם...

ניבים וביטויים בין דם לדם

"כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ". (פסוק ח)

shutterstock.com

בפסוק נזכרים שלושה מקרים, הנמצאים במחלוקת משפטית – דם, דין ונגע – שכדי להכריע לגביהם יש להביאם בפני שופט. מבינים זאת מכיוון שסיכומם ניתן במילים "דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ" – דברים הנתונים במחלוקת משפטית.

נראה כי שלושת המונחים מתייחסים לסוגיות הקשורות לדין הפלילי ולדין האזרחי ואינם קשורים לענייני פולחן.
ובימינו… מקובל להשתמש בביטוי בקשר לחוסר שוויון ולאפליה: הבחנה בין אדם לאדם בשל מוצאו, דתו או מינו.

מבוסס על יעקב חיים טיגאי, מקרא לישראל: פירוש מדעי למקרא: דברים – כרך שני, טז, יח-לד, יב, 2016, עמ' 456. © עם עובד

הציגו מקרה אקטואלי מהזמן האחרון תוך שימוש בביטוי זה.

המלך שלמה - מקרה לדוגמה

ביקור מלכת שבא אצל שלמה המלך, צוייר בשנת 1890 ומציג את רגע הביקור ואת הפאר...

תרבות ואומנות המלך שלמה - מקרה לדוגמה

"וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה לּוֹ מְאֹד". (פסוק יז)

אדוארד פוינטר, ביקור מלכת שבא אצל שלמה המלך, 1890, שמן על קנבס. מאוסף גלריית ניו סאות' ויילס, מתוך ויקישיתוף

ביקור מלכת שבא אצל שלמה המלך, צוייר בשנת 1890 ומציג את רגע הביקור ואת הפאר שאפיין את הרגע.

נראה שחוק המלך נכתב לפי מידותיו של המלך שלמה:
הוא הִרְבָּה בנשים, והן אכן הטו את לבבו: "וַיְהִי לוֹ נָשִׁים שָׂרוֹת שְׁבַע מֵאוֹת וּפִלַגְשִׁים שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַיַטּוּ נָשָׁיו אֶת לִבּוֹ" (מלכים א יא, ג). הוא הִרְבָּה ברכוש: נכסיו המרשימים של שלמה מוצגים לראווה ברשימה מפורטת (מלכים א י, יד-כה). המילה "זהב" מופיעה שם 11 פעמים. הוא הִרְבָּה בסוסים: "וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה אַרְבָּעִים אֶלֶף אֻרְוֹת סוּסִים לְמֶרְכָּבוֹ וּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים" (מלכים א ה, ו)

מבוסס על רוני מגידוב, "חוק המלך", 2005, מקראנט. © מטח

התבוננו בציור. כיצד מתואר ארמון שלמה, ועל אילו איסורים עובר שלמה לפי המתואר?

הנאום האחרון של משה / מיכה גודמן

מיכה גודמן כתב ספר עיון על משה. רגע לפני מותו נושא משה את נאום...

תרבות ואומנות הנאום האחרון של משה / מיכה גודמן

"כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי". (פסוק יד)

כריכת הספר: מיכה גודמן, הנאום האחרון של משה, הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר, 2014 . © כל הזכויות שמורות

מיכה גודמן כתב ספר עיון על משה. רגע לפני מותו נושא משה את נאום חייו. בנאומו, כפי שמציע מיכה גודמן, פרשנות מהפכנית ביחס לאנושיות, לדת ולכוח.

להמשך קריאה

אם העם יבקש מלך, קובעת התורה, צריך להיעתר לבקשתו. אך רק בתנאים קשוחים: ללא ריבוי נשים, סוסים ומיסים, בהגבלה של הבריתות הדיפלומטיות, של עוצמת הצבא וגודל התקציב. ההיסטוריה של הפוליטיקה מלמדת, שהשאיפות של מלכים הן תמיד אותן שאיפות: להגדיל את הכוח שבידיהם ואת מרחב השליטה של מלכותם. אך התורה מנסה לייסד מלכות שאינה כְּיֶתֶר המלכויות, מלכות שכוח מצומצם וריבונותה מוגבלת. משה חוזה שיבוא יום והעם יבקש מלך כמו שיש לכל העמים, והוא משיב: מלך כן. ככל העמים – לא.

מבוסס על: מיכה גודמן, הנאום האחרון של משה, 2014, עמ' 71. © כנרת, זמורה, ביתן, דביר- מוציאים לאור.

מתוך ספר דברים מחלץ מיכה גודמן את הקול של תורת משה ומוצא בו מורה דרך רלוונטי לעם שנכנס לארץ בימים ההם, ולא פחות — לעם שיושב בארץ בזמן הזה.
ממליצים לקרוא את הספר- הוא מרתק!

המקום אשר יבחר ה'

הדרישה לריכוז הפולחן מופיעה לראשונה בספר דברים, וחוקרים מוצאים בספר זה את מקור ההשראה לרפורמות...

סיפורו של מקום המקום אשר יבחר ה'

"וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ."
(פסוק ח)

הר גריזים. צילום: מנחם ברודי._ויקישיתוף, cc-by-sa-2.5

ירושלים. צילום: shutterstock.com

הדרישה לריכוז הפולחן מופיעה לראשונה בספר דברים, וחוקרים מוצאים בספר זה את מקור ההשראה לרפורמות הדתיות של חזקיהו, שהיה הראשון שריכז את הפולחן בישראל – וגם לרפורמות של יאשיהו.
בספר לא מוזכרת המילה "ירושלים", ואולם מקובלת ההנחה כי הכוונה למקדש בירושלים. בספר מוזכר הר גריזים (בתמונה), ועל כן רואים בו השומרונים את מקום הפולחן.

מבוסס על: משה וינפלד ודוד כהן-צמח, עולם התנ"ך – דברים, 2002, עמ' 27, הוצאת דברי הימים. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות ליהודה עתי.

להמשך קריאה

ביטוי מנחה בספר דברים הוא הביטוי: "המקום אשר יבחר ה'" – לרוב בהקשר של פולחן והקרבת קורבנות, וכאן בהקשר של משפט. ריכוז הפולחן והעמדת מרכז משפטי עליון הם נושאים בעלי חשיבות רבה בספר דברים. החזרה של הביטוי בספר דברים מעלה את השאלה, מדוע ירושלים אינה מזוהה כמקום הנבחר.
מצד הגישה המחקרית, ניתן לשער כי מחברי הספר לא רצו לייחס זיהוי מפורש לתקופתו של משה, מפני שירושלים לא הייתה מרכז פולחני ישראלי עד לימי דוד ושלמה.
מצד הפרשנות המסורתית אין מדובר במקום אחד קבוע אלא במקומות שונים. שילה הייתה מרכז הפולחן עד שירושלים הפכה למרכז הפולחן היחיד.

מהם הזיהויים האפשריים של המקום אשר יבחר ה'?

מצרימה

עד שקמה ממלכת החתים, מקום גידולם של סוסי המלחמה היה מצרים. מלך שירבה לו...

סיפורו של מקום מצרימה

"וְלֹא יָשִׁיב אֶת הָעָם מִצְרַיְמָה לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס וַה' אָמַר לָכֶם לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עוֹד." (פסוק טז)

מצרים וארץ כנען, Fertile_Crescent_map: User:NormanEinstein מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0

מפת מצרים המודרנית, עם החלק המזרחי של מדינות טריפולי, 1781. הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור

עד שקמה ממלכת החתים, מקום גידולם של סוסי המלחמה היה מצרים. מלך שירבה לו סוסים יצטרך לעמוד בקשרים קרובים עם מצרים, ואלה – על פי הפסוק – אינם קשרים רצויים.
"וְלֹא יָשִׁיב": אולי יש כאן אי-נחת מן האפשרות של הישענות על מצרים ומן התקווה להיעזר בה בהשגת רכב ופרשים. ואולי הכתוב רומז למה שהתרחש במצרים בעבר הרחוק של העם.

למצרים יש תפקיד מרכזי בזיכרון המשותף של העם. מהו הזיכרון?
איזו מילה מרמזת על כך בפסוק טז?

סוסים - כלי מלחמה בעולם העתיק

הסוס מוזכר בתנ"ך פעמים רבות, וידוע ששימש לרכיבה או שהוביל מרכבה. בתקופות קדומות ביותר...

ריאליה מקראית סוסים - כלי מלחמה בעולם העתיק

"רַק לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים וְלֹא יָשִׁיב אֶת הָעָם מִצְרַיְמָה לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס".
(פסוק טז)

צילום: shutterstock.com

טבעת עם סוסים, מצרים. צילום: Aoineko, מאוסף מוזיאון הלובר, מתוך ויקישיתוף

הסוס מוזכר בתנ"ך פעמים רבות, וידוע ששימש לרכיבה או שהוביל מרכבה. בתקופות קדומות ביותר שימשו מרכבות רתומות לסוסים לקרבות. הסוסים היו כוח חשוב בצבאות העולם העתיק (ועד מלחמת העולם הראשונה). חיל הפרשים התבסס עליהם, והם שהניעו את המרכבות.

להמשך קריאה

לכנענים היה צבא רכב מפותח, רכב ברזל שנרתם לסוסים, ובני ישראל התקשו לגבור עליו בתקופת ההתנחלות והשופטים (שופטים ה, יט-כא).

בצבאות ישראל שימש הסוס מימי הממלכה המאוחדת, מימי דוד (שמואל ב ח, ד), בעת מלחמותיו בארמים. שלמה הקים חיל רכב, אסף רכב ופרשים, ובנה ערי רכב. קיימות עדויות ארכיאולוגיות לאורוות מלכותיות בערים חצור ומגידו.

הישענות על סוסים בעת מלחמה מעוררת במלך ביטחון עצמי מופרז. כיצד תחושת הביטחון יכולה לפגוע במרקם היחסים שהחוק מנסה לכונן בין המלך לאלוהיו?
לפי דעתכם, איזה כלי מלחמה בצבא מודרני הוא המקבילה של הסוס? מדוע?

הרמון נשות המלך

בישראל הקדומה רוב המשפחות היו מונוגמיות ומעטים לקחו אשה שנייה כשקיוו להיבנות ממנה בהיות...

ריאליה מקראית הרמון נשות המלך

"וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים."
(פסוק יז)

קומפלקס המקדשים באל עמרנה מצרים ובו גם ארמון נפרטיטי המלכה. צילום: Kurohito,מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0

פסל המלכה המצרית נפרטיטי, צילום: tkachuk/shutterstock.com

בישראל הקדומה רוב המשפחות היו מונוגמיות ומעטים לקחו אשה שנייה כשקיוו להיבנות ממנה בהיות אשתם הראשונה עקרה .
אך בבית המלכות ובבתי העשירים המצב היה שונה וריבוי נשים – פוליגמיה ובעקבותיו ריבוי ילדים ציין את כבודו ועושרו של האיש .

להמשך קריאה

בבתי המלוכה ריבוי נשים ענה גם על הצורך לשאת נשים מטעמים מדיניים .
בארמונות שנמצאו בישראל אין עדות לקיום ארמון המיועד לנשים, אולם ישנם עדויות הן במקרא והן מחוצה לו על תופעה זו.
במגילת אסתר הפילגשים והנשים מכונסות בבית נשים- הרמון ובמצרים העתיקה, בימי ממלכה החדשה נמצא תבליט קיר באל עמארנה שבו מתואר בית הנשים בארמון פרעה אח'נתון. בציור נראים שני פתחי הבית ועליהם ניצבים שומרים ואילו בפנים הבית, נראות המלכה ובנותיה ועוזותיהן עוסקות ברחיצה וטיפול בגופן, והן מהלכות במלבושים קלים

מבוסס על: חיים ביינארט ומנחם הרן (עורכים), אנציקלופדיה מקראית, כרך ה, 1968, עמ' 859 ועל משה דוד קאסוטו, עורך ראשי, אנציקלופדיה מקראית, כרך ב, 1968, עמ' 93. © מוסד ביאליק

אילו מטרות יכולות להיות למלך בנשיאת נשים רבות?

חוק המלך באנימציה

בפרקים יג- יז, בחלק השלישי של הנאום של משה, משה לוקח את העם למסע לעתיד....

סרטונים חוק המלך באנימציה

"שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא-אָחִיךָ הוּא". (פסוק טו)

סימנים דברים יז

הרב בני לאו וליאת רגב בשיחה על מוסדות השלטון המתעצבים בפרק יז ועל מוסד המלוכה.

סרטונים סימנים דברים יז

"כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין-דָּם לְדָם בֵּין-דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ". (פסוק ח)

סדרי שלטון

דברים יז

מבט מלמעלה

מידע כללי

שיעורים

יש שופטים בירושלים

איזה מלך

יש שופטים בירושלים

איזה מלך