סגור תצוגת כיתה
הפרק

אחאב ואליהו

מלכים א טז (כד- לד), יז

מבט מלמעלה

מלכות אחאב ודמותו של אליהו הנביא. אחאב עושה רע בעיני ה', והעם חוטא בעבודה זרה. כתגובה, אליהו מעניש בבצורת, אחאב כמובן לא אוהב את העונש, ואליהו בורח ממנו. בהתחלה אלוהים דואג לכל צרכיו של אליהו בדרך נס, ומאוחר יותר אליהו מתוודע לאישה אלמנה ובנה, ורואה בעיניו את מצוקת הרעב. אליהו דואג לאישה האלמנה, ובנס הוא דואג לכלכלה שלהם ואף מצליח להחיות את בן האישה האלמנה.

מידע כללי
  • ספר מלכים א
  • יחידת הפרקים פרק טז,פרק יז
  • קבוצת גיל כיתה ח
  • נושאים מרכזיים ביחידה חטאיו של אחאב סיפור בריחתו של אליהו.
  • מספר שיעורים מומלץ 3
  • שתפו

שיעורים

העשרות
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
האם עָמְרִי היה רשע גמור?
במדרש מאירים חז"ל את דמותו של עָמְרִי באור חיובי: מפני מה זכה עמרי למלכות? –...
האם עָמְרִי היה רשע גמור?
"וַיִּקֶן אֶת הָהָר שֹׁמְרוֹן מֵאֶת שֶׁמֶר בְּכִכְּרַיִם כָּסֶף וַיִּבֶן אֶת הָהָר וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הָעִיר אֲשֶׁר בָּנָה עַל שֶׁם שֶׁמֶר אֲדֹנֵי הָהָר שֹׁמְרוֹן." (טז, כד)

צילום: Bukvoed, ויקישיתוף

במדרש מאירים חז"ל את דמותו של עָמְרִי באור חיובי:
מפני מה זכה עמרי למלכות? – מפני שהוסיף כרך [עיר] אחד בארץ ישראל, שנאמר "וַיִּקֶן אֶת הָהָר שֹׁמְרוֹן מֵאֶת שֶׁמֶר בְּכִכְּרַיִם כָּסֶף וַיִּבֶן אֶת הָהָר וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הָעִיר אֲשֶׁר בָּנָה עַל שֶׁם שֶׁמֶר אֲדֹנֵי הָהָר שֹׁמְרוֹן".

(עיבוד לתלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף קב עמוד ב)

  • מהי נקודת הזכות שזוקפים חז"ל לעָמְרִי, שנתפס במקרא כדמות שלילית?
  • מדוע מבקשים חז"ל להאיר את דמותו של עָמְרִי באור חיובי?
מי היו העורבים?
  במדרש מוצגת מחלוקת בין חכמים אם העורבים שהביאו לאליהו אוכל היו עורבים ממש או...
מי היו העורבים?
"וְהָעֹרְבִים מְבִאִים לוֹ לֶחֶם וּבָשָׂר בַּבֹּקֶר וְלֶחֶם וּבָשָׂר בָּעָרֶב וּמִן הַנַּחַל יִשְׁתֶּה." (יז, ו)

Museum of Fine Arts, Gift of Mrs. Samuel and Miss Alice Hooper https://www.mfa.org

פרנס פורבוס האב, "העורבים מאכילים את אליהו", 1581-1564, שמן על לוח. מתוך ויקישיתוף

 

במדרש מוצגת מחלוקת בין חכמים אם העורבים שהביאו לאליהו אוכל היו עורבים ממש או בני אדם:
"והעורבים מביאים לו לחם ובשר בבקר ולחם ובשר בערב" (מלכים א יז, ו).
מאי [מי היו אותם] עורבים?
אמר רבינא: עורבים ממש.
אמר לו רב אדא בר מניומי: ודלמא [וְשֶׁמָּא] תְּרֵי גַּבְרֵי [שני אנשים] דהוי שמייהו [שהיה שמם] עורבים? מי לא כתיב: "ויהרגו את עורב בצור עורב ואת זאב וגו' "

(עיבוד לתלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ה עמוד א)

  • העורב ידוע כבעל אופי לַקְחָנֵי (נוהג לקחת חפצים). הסבירו במה מתבטא הנס של כַּלְכָּלַת אליהו כשהעורבים הם שמכַלכלים אותו.
  • האם אחת משתי העמדות המובאות במדרש הופכת את הסיפור לפחות נִסִי בעיניכם? הסבירו.
כַּד הַקֶּמַח לֹא תִכְלָה וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא תֶחְסָר
בסיפור המקראי אליהו בוחן את נדיבותה של האלמנה ומבקש ממנה מים ומזון בתקופת הבצורת. בתמורה לעמידתה...
כַּד הַקֶּמַח לֹא תִכְלָה וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא תֶחְסָר
"כִּי כֹה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כַּד הַקֶּמַח לֹא תִכְלָה וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא תֶחְסָר עַד יוֹם תתן (תֵּת) ה' גֶּשֶׁם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה." (יז, יד)

בסיפור המקראי אליהו בוחן את נדיבותה של האלמנה ומבקש ממנה מים ומזון בתקופת הבצורת. בתמורה לעמידתה בניסיון מבטיח לה אליהו: "כַּד הַקֶּמַח לֹא תִכְלָה וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא תֶחְסָר", כלומר כלי הקיבול שבהם מאחסנים את המזון (הכד והצפחת, שהיא צלחת שטוחה) יישארו מלאים עד שתסתיים הבצורת. היום נהוג לשבץ ביטוי מקראי זה כדי לתאר שפע וברכה.

למילות השיר

כד הקמח

מילים ולחן: נעמי שמר
אני קורא בספר מלכים
בפרק השבעה עשר
אני קורא על איש האלוהים
אשר אמר

כד הקמח לא תיכלה
וצפחת השמן לא תחסר
עד אשר יבוא מטר
על פני האדמה.

וכאשר יבשו הנחלים
והמטר בושש לבוא
האיש ההוא חצב את המילים
מלבבו

כד הקמח לא תיכלה…

אולי האיש ההוא ידע מחסור
אולי טעם משורש מר
אולי בהתעטף עליו נפשו
הוא שב ושר

כד הקמח לא תיכלה…

ובימים האלה הקשים
ימי אל טל ואל מטר
תמיד אני חוזר לאיש ההוא
ואז נזכר

כד הקמח לא תיכלה…

© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם.

  • ציירו או צרו מחומרים שונים כלי קיבול, בהשראת הביטוי המקראי "כַּד הַקֶּמַח לֹא תִכְלָה וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא תֶחְסָר".
וילך בדרך...
עָמְרִי מתואר במקרא בעיקר כמלך חוטא אשר עשה הרע בעיני ה'. חטאיו הרבים מתוארים בפרק...
וילך בדרך...
"וַיֵּלֶךְ בְּכָל דֶּרֶךְ יָרָבְעָם בֶּן נְבָט וּבְחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל, לְהַכְעִיס אֶת ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַבְלֵיהֶם." (טז, כו)

Natasa Adzic / Shutterstock.com

עָמְרִי מתואר במקרא בעיקר כמלך חוטא אשר עשה הרע בעיני ה'. חטאיו הרבים מתוארים בפרק טז בדרכים שונות, אשר אחת מהן היא: "וַיֵּלֶךְ בְּכָל דֶּרֶךְ יָרָבְעָם בֶּן נְבָט", משום שירבעם חטא בעבודה זרה.

להמשך קריאה

לא פעם כשהתנ"ך רוצה לשבח דמות כלשהי הוא משווה אותה לדוד, שנתפס כדמות חיובית. ומנגד, כשהתנ"ך רוצה לגנות דמות כלשהי הוא משווה אותה לדמות שלילית, כמו ירבעם.

  • מצאו בפרק את הביטויים הַמְגַנִים את דמותו של עָמְרִי. צרו ביטוי עכשווי שמתאר הליכה בדרך שלילית, לפי התבנית שמתווה המקרא: "וַיֵּלֶךְ בְּכָל דֶּרֶךְ…
היָשיש הפלאי מחיֶה המתים
רחל בְּלוּבְשְׁטֵיין סלע, המכונה "רחל המשוררת", היא אחת המשוררות הבולטות בשירה העברית. רחל נפטרה בגיל...
היָשיש הפלאי מחיֶה המתים
"וַיִּתְמֹדֵד עַל הַיֶּלֶד שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וַיִּקְרָא אֶל ה' וַיֹּאמַר, ה' אֱלֹהָי תָּשָׁב נָא נֶפֶשׁ הַיֶּלֶד הַזֶּה עַל קִרְבּוֹ… וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ אֶת הַיֶּלֶד וַיֹּרִדֵהוּ מִן הָעֲלִיָּה הַבַּיְתָה וַיִּתְּנֵהוּ לְאִמּוֹ, וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ רְאִי חַי בְּנֵךְ." (יז, כא-כג)

רחל המשוררת. מתוך ויקישיתוף

רחל בְּלוּבְשְׁטֵיין סלע, המכונה "רחל המשוררת", היא אחת המשוררות הבולטות בשירה העברית. רחל נפטרה בגיל 41 ממחלת השחפת, ומרבית שיריה נכתבו בשנותיה האחרונות. בשיר "אליהו" רחל המשוררת הוֹגָה בדמותו של אליהו הנביא, ומבקשת להתמודד באמצעות דמותו עם המוות הצפוי.

למילות השיר

אֵלִיָּהוּ

כַּעֲלִיַּת הַקִּיר שֶׁל אֵלִיָּהוּ
חַדְרִי בִּמְרוֹם הַגָּג. וּלְעִתִּים
אֲנִי הוֹגָה בּוֹ, בַּיָּשִׁישׁ הַפֶּלִאי,
הַמְחַיֶּה מֵתִים.

וַיִתְמוֹדֵד עַד שֶׁבַע עַל הַיֶּלֶד,
קוֹל תְּפִלָּה קוֹרֵעַ וְהוֹלֵךְ,
וַיָּשָׁב אֶל הָאֵם הַמְקוֹנֶנֶת:
"רְאִי, חַי בְּנֵךְ".

מֵתַי שֶׁלִּי! הוּא לֹא יָבוֹא כְּקֶדֶם,
לֹא יִשְׂתָּרֵעַ עֲלֵיכֶם וּפִיו – יְקוֹד,
קָרִים אַתֶּם, וְקוֹל וְקֶשֶׁב אָיִן,
וְלֹא תָקוּמוּ עוֹד.

כ"ט טבת, תרפ"ח

 

  • על מה מקוננת רחל המשוררת בשיר?
אליהו הנביא
אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא / לאה נאור בְּלֵיל הַסֵּדֶר יִקְרֶה לִי הַנֵּס אֶפְתַּח אֶת הַדֶּלֶת וְהוּא יִכָּנֵס...
אליהו הנביא
"וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִלְעָד אֶל אַחְאָב חַי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר, כִּי אִם לְפִי דְבָרִי." (יז, א)

למילות השיר

אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא / לאה נאור

בְּלֵיל הַסֵּדֶר יִקְרֶה לִי הַנֵּס
אֶפְתַּח אֶת הַדֶּלֶת וְהוּא יִכָּנֵס
אֲמַלֵּא אֶת הַכּוֹס, אֶת כּוֹס זְהָבוֹ
וְלֹא אֵרָדֵם לִפְנֵי שֶׁיָּבוֹא.

אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא
אֵיךְ יָבוֹא וּמָה יָבִיא
אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא.

שָׁנָה שְׁלֵמָה חִכִּיתִי לִרְאוֹת
אִם יֵשׁ לוֹ זָקָן כְּמוֹ בַּתְּמוּנוֹת
זָקָן לָבָן וְאֵזוֹר שֶׁל זָהָב
וְאוֹר שֶׁמֵּאִיר מִסָּבִיב לְפָנָיו.

אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא…

לִפְנֵי שָׁנָה עוֹד הָיִיתִי קָטָן
נִרְדַּמְתִּי רַק רֶגַע לִפְנֵי הַזְּמַן
אַךְ בַּפֶּסַח הַזֶּה שֶׁיִּקְרֶה לִי הַנֵּס
אֶפְתַּח אֶת הַדֶּלֶת וְהוּא יִכָּנֵס.

© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם.

  • כיצד מוצג אליהו בשיר?
  • האם התיאור בשיר תואם את התיאור המקראי? אם לא, במה התיאור בשיר שונה מהתיאור בפרקים?
צרפת המקראית
  מקורו של השם "צרפת" הוא בתנ"ך, אך לא מדובר במדינה המוכרת לנו כיום בשם...
צרפת המקראית
"וַיְהִי דְבַר ה' אֵלָיו לֵאמֹר: קוּם לֵךְ צָרְפַתָה אֲשֶׁר לְצִידוֹן וְיָשַׁבְתָּ שָׁם, הִנֵּה צִוִּיתִי שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה לְכַלְכְּלֶךָ." (יז, ח-ט)

ברנארדו סטרוצי, "אליהו והאלמנה מצרפתה", 1630 בערך. מתוך ויקישיתוף

מפה של צידון. אוסף הספרייה הלאומית, ירושלים. www.nli.org.il

 

מקורו של השם "צרפת" הוא בתנ"ך, אך לא מדובר במדינה המוכרת לנו כיום בשם זה.
צרפת המקראית הייתה עיר מצפון לישראל, ליד צידון (בשטחה של לבנון). עד היום מכונה מקום זה בשם "צרפנד".

להמשך קריאה

בראשית ימי הביניים נהגו היהודים לכנות את מדינות אירופה בשמות מקראיים בעלי צליל דומה. כך קיבלה מדינת "פרנצא" את השם צָרְפַת (כיוון שרוב העיצורים של שני השמות האלה משותפים).
פרשן ימי הביניים ר' משה אלשיך מציע כי בשם "צרפת" יש רמז לכך שיש במקום צרת אלמנה ויתום, כלומר רעב גדול.

על פי: האקדמיה ללשון העברית

  • הציעו מדרש שם שיסביר את השם "צרפת" בהקשרו בסיפור.
נחל כְּרִית
מיקומו של נחל כְּרִית מצוין בפסוק: "אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הַיַּרְדֵּן", לכן יש המזהים את נחל...
נחל כְּרִית
"לֵךְ מִזֶּה וּפָנִיתָ לְּךָ קֵדְמָה וְנִסְתַּרְתָּ בְּנַחַל כְּרִית אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הַיַּרְדֵּן." (יז, ג)

עין קלט ליד ים המלח. אסתי קפלן, מתוך אתר פיקיויקי

מיקומו של נחל כְּרִית מצוין בפסוק: "אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הַיַּרְדֵּן", לכן יש המזהים את נחל כרית עם וָאדִי קֶלְט (המכונה גם נחל פרת) שיורד מירושלים ונשפך לבקעת הירדן ממזרח ליריחו.

להמשך קריאה

יש הסבורים כי מיקומו של הנחל הוא דווקא במדבר, בנחל יבש. יש לציין כי ההצעות הן בגדר השערה, כיוון שאין בכתובים סימנים לזיהוי מדויק.
ר' שמואל לניאדו, שהיה רבה של ארם צובה (חַלַבּ שבסוריה), מציין בפירושו "כלי יקר" כי לנחל קוראים כְּרִית מלשון כריתה, ויש בכך רמז לכך שהמקום שבו ישב אליהו ייהרס ויתייבש, כמו שאליהו יצר הרס בהכריזו על הבצורת.

  • למה רומז שמו של נחל כְּרִית?
הבעל והאשרה
    הבעל היה האל הראשי בכנען, ששלט על כלל האלים ועל העולם כולו. פירוש...
הבעל והאשרה
"וַיָּקֶם מִזְבֵּחַ לַבָּעַל, בֵּית הַבַּעַל אֲשֶׁר בָּנָה בְּשֹׁמְרוֹן. וַיַּעַשׂ אַחְאָב אֶת הָאֲשֵׁרָה..." (טז, לב-לג)

צלמית האל בעל, נמצאה במגידו. תארוך: מאות יג' – יב' לפני סה"נ. רשות העתיקות. צילום © מוזיאון ישראל, ירושלים / ארדון בר חמא

צלמיות עשתורת יהודה המאה ה- 8 עד ה- 6 לפני הספירה. צילום © מוזיאון ישראל, ירושלים על ידי נחום סלפק

 

 

הבעל היה האל הראשי בכנען, ששלט על כלל האלים ועל העולם כולו. פירוש השם "בעל" בכנענית עתיקה הוא אדון. הבעל ירש את מקומו של אל הסערה הֲדַד, אלוהי הסערה הכנעני, ולכן נחשב בעיקר לאל שאחראי להורדת גשמים ולפִּרְיוֹן.

להמשך קריאה

הבעל מתואר באיורים עתיקים ובספרות הקדומה כלוחם גיבור הרוכב על עננים. בידו האחת הוא אוחז ברק ובידו השנייה אַלָּה או מגן, על ראשו קרניים, סמל הפריון, ותחת רגליו מים. האשרה הייתה אלה אהודה בכנען, בת זוגו של האל בעל (ואף מופיעה כבת זוגו של ה' בכתובת עתיקה שנמצאה), והיא שימשה כאלת פריון. הפולחן לאשרה היה באמצעות נטיעת עץ.

על פי: גליה סמו, "פולחן הבעל", מקראנט. © כל הזכויות שמורות למטח.

  • באיזה אופן הבצורת היא מַעֲנֶה לעבודת הבעל והאשרה שֶׁפָּשְׁטָה בישראל?
מצבת מישע
רבים תוהים אם הדמויות המוזכרות בתנ"ך הן דמויות היסטוריות. אחת הראיות לקיומן של דמויות אלה...
מצבת מישע
"וְיֶתֶר דִּבְרֵי עָמְרִי אֲשֶׁר עָשָׂה וּגְבוּרָתוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל." (טז, כז)

מצבת מישע שמוצגת במוזיאון הלובר, פריז. צילום: Mbzt 2012, ויקישיתוף

רבים תוהים אם הדמויות המוזכרות בתנ"ך הן דמויות היסטוריות. אחת הראיות לקיומן של דמויות אלה במציאות היא ממצאים חוץ-מקראיים המזכירים אותן.

להמשך קריאה

במצבת מישע, מצבה מן המחצית השנייה של המאה התשיעית לפני הספירה שנמצאת היום במוזאון הלובר שבפריז, מוזכרים עָמְרִי ואחאב. המצבה נועדה להלל את שמו של האל כמוש, שהיה האל המקומי במואב, ולהודות לו על ניצחונותיו המפוארים של מישע מלך מואב על אויביו. בקטע מתוך המצבה, מתפאר מישע המלך בכך שמרד בעָמְרִי ובאחאב ששלטו על ארצו:
"[…] עָמְרִי מֶלֶך יִשְרָאֵל, וַיְעַנוּ אֶת מֹאָב יָמִן רַבִּן (=ימים רבים), כִּי יֶאֱנַף כּמֹש בְּאַרְצֹה. וַיַחֲלִיפֹה בּנֹה (הוא אחאב) וַיֹאמֶר גַם הֻא: אֲעַנֵו אֶת מֹאָב […]".

  • כיצד מתוארים עָמְרִי ואחאב במצבת מישע? האם תיאור זה תואם את התיאור המקראי של דמויות אלה?
בַּצֹרֶת
בקטע שלפניכם תוכלו להתרשם מנזקי הבצורת בימינו.
בַּצֹרֶת
"וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִלְעָד אֶל אַחְאָב חַי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר, כִּי אִם לְפִי דְבָרִי." (יז, א)

בקטע שלפניכם תוכלו להתרשם מנזקי הבצורת בימינו.

  • צרו סרטון של כתבה חַדְשׁוֹתִית שתהיה בה סקירה של הבצורת בימי אליהו.

קרדיט: מבט – חקלאים בבצורת / כאן 11 – תאגיד השידור הישראלי

חג שמח
בסרטון מוצג אליהו הנביא בדרך הומוריסטית.
חג שמח
"וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל אֵלִיָּהוּ עַתָּה זֶה יָדַעְתִּי כִּי אִישׁ אֱלֹהִים אָתָּה וּדְבַר ה' בְּפִיךָ אֱמֶת." (יז, כד)

בסרטון מוצג אליהו הנביא בדרך הומוריסטית.

  • כיצד מוצג אליהו בסרטון, בהשוואה לסיפור המקראי ולמסורות הסיפוריות עליו?

קרדיט: ניר וגלי – חג שמח / NirveGali

מסע ההופעות של אליהו הנביא
בסרטון שלפניכם תוכלו להתרשם מדמויותיהם של אחאב ואליהו, המוצגות באופן הומוריסטי ובמונחים של ימינו אנו.
מסע ההופעות של אליהו הנביא
"וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִלְעָד אֶל אַחְאָב חַי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר, כִּי אִם לְפִי דְבָרִי." (יז, א)

בסרטון שלפניכם תוכלו להתרשם מדמויותיהם של אחאב ואליהו, המוצגות באופן הומוריסטי ובמונחים של ימינו אנו.

  • במי הייתם תומכים אילו הייתם חיים בתקופת המקרא – באחאב או באליהו? מדוע?

קרדיט: 929 – אליהו ואלישע משל מוסיקלי (מלכים א יז- מלכים ב יג) . 929 תנך ביחד