סגור תצוגת כיתה
הפרק

התגלות אלוהים לשמואל

שמואל א ג

מבט מלמעלה

בפרק זה אלוהים נגלה לראשונה בפני שמואל. בימים שבהם התגלות אלוהית היא אירוע נדיר ביותר שמואל הצעיר אינו מעלה על דעתו שאלוהים הוא שקורא לו. לבסוף דווקא עלי הוא שמבין את פשר הקול המסתורי, וכך מצליח שמואל לקבל את דברי האל. אך בפי אלוהים בשורה קשה על העונש הצפוי לבית עלי בעקבות חטאי בניו. שמואל משתף את עלי, שכבר שמע את הבשורה, ומקבל את רוע הגזרה. שמואל ממשיך לגדול והופך לנביא ששמו נפוץ בכל רחבי הארץ.

מידע כללי
  • ספר שמואל א
  • יחידת הפרקים פרק ג
  • קבוצת גיל כיתה ז
  • נושאים מרכזיים ביחידה
  • מספר שיעורים מומלץ 2
  • שתפו
העשרות
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
שקיעת שמשו של עלי
"וְנֵר אֱלֹהִים טֶרֶם יִכְבֶּה וּשְׁמוּאֵל שֹׁכֵב בְּהֵיכַל ה' אֲשֶׁר שָׁם אֲרוֹן אֱלֹהִים" – אמר ר'...
שקיעת שמשו של עלי
"וְנֵר אֱלֹהִים טֶרֶם יִכְבֶּה וּשְׁמוּאֵל שֹׁכֵב בְּהֵיכַל ה' אֲשֶׁר שָׁם אֲרוֹן אֱלֹהִים."
(פסוק ג)

איור: shutterstock.com

"וְנֵר אֱלֹהִים טֶרֶם יִכְבֶּה וּשְׁמוּאֵל שֹׁכֵב בְּהֵיכַל ה' אֲשֶׁר שָׁם אֲרוֹן אֱלֹהִים" – אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן: אין צדיק נפטר מן העולם עד שנברא צדיק כמותו, שנאמר: "וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ" (קהלת א, ה). עד שלא כבתה שמשו של עלי זרחה שמשו של שמואל הרמתי.

(תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף לח עמוד ב)

  • לפי המדרש, צדיקותם של עלי ושמואל מושווית בכוחה לאור השמש. דימוי זה של אור וחשכה מופיע גם בפסוקים הראשונים בפרק. מִצאו דוגמה אחת לפחות לכך.
קללה של חכם
עלי מבקש משמואל לגלות לו את תוכן ההתגלות שחווה, ולבסוף שמואל מגלה לו. לפי המדרש,...
קללה של חכם
"וַיֹּאמֶר מָה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ אַל נָא תְכַחֵד מִמֶּנִּי, כֹּה יַעֲשֶׂה לְּךָ אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִיף אִם תְּכַחֵד מִמֶּנִּי דָּבָר מִכָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ."
(פסוק יז)

איור: shutterstock.com

עלי מבקש משמואל לגלות לו את תוכן ההתגלות שחווה, ולבסוף שמואל מגלה לו. לפי המדרש, עלי מאיים על שמואל שאם לא יגלה לו, תבוא קללה על ראשו.

לקריאת המדרש

אמר רב אבהו: קללת חכם, אפילו נאמרה על תנאי, היא מתקיימת. מניין לנו? מעלי הכהן הגדול שאמר לשמואל: "כֹּה יַעֲשֶׂה לְּךָ אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִיף אִם תְּכַחֵד מִמֶּנִּי דָּבָר" (שמואל א ג, יז). ואף על פי שנאמר מייד אחר כך: "וַיַּגֶּד לוֹ שְׁמוּאֵל אֶת כָּל הַדְּבָרִים וְלֹא כִחֵד מִמֶּנּוּ" (שמואל א ג, יח), נאמר בהמשך על שמואל: "וְלֹא הָלְכוּ בָנָיו בִּדְרָכָו…" (שמואל א ח, ג).

(עיבוד. על פי: מדרש עין יעקב, מכות, ב, ח)

  • בפרק עלי חוזר ומבקש משמואל שיספר לו את תוכן ההתגלות. כיצד המדרש מתאר את הבקשה של עלי משמואל – באיזו מילה המדרש משתמש כדי לתאר את דבריו של עלי?
אֵין חָזוֹן נִפְרָץ
מה משמעות הביטוי "חזון נפרץ"? "חזון" – הכוונה לדברי אלוהים, תחזית, נבואה. "נפרץ" – נפוץ,...
אֵין חָזוֹן נִפְרָץ
"...וּדְבַר ה' הָיָה יָקָר בַּיָּמִים הָהֵם אֵין חָזוֹן נִפְרָץ." (פסוק א)
beats1/shutterstock.com

beats1/shutterstock.com

מה משמעות הביטוי "חזון נפרץ"? "חזון" – הכוונה לדברי אלוהים, תחזית, נבואה. "נפרץ" – נפוץ, מתפרץ.

להמשך קריאה

מדברי המחבר המקראי אנו מבינים שהוא כותב לאחר התרחשות האירועים – "וּדְבַר ה' הָיָה יָקָר בַּיָּמִים הָהֵם" – ומתייחס לתקופה שבה שמואל היה נער, תקופה שבה הנבואה הייתה נדירה. אבל כל זאת עד שנבחר שמואל, ונראה שמעכשיו דברים יהיו אחרת.

  • על סמך הידיעות שלכם מן הפרקים הקודמים, האם תוכלו לשער מדוע בתקופה ההיא לא היה נפוץ דבר האל? מה צריך בשביל שהחזון יהיה נפרץ?
למי צלצלו האוזניים?
תרגיל בדמיון מודרך: דמיינו שאתם נכנסים לטירה ומטפסים מעלה מעלה בגרם מדרגות. מטפסים ומטפסים, עד...
למי צלצלו האוזניים?
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל שְׁמוּאֵל הִנֵּה אָנֹכִי עֹשֶׂה דָבָר בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר כָּל שֹׁמְעוֹ תְּצִלֶּינָה שְׁתֵּי אָזְנָיו." (פסוק יא)

Konstantin Kolosov / Shutterstock.com

תרגיל בדמיון מודרך: דמיינו שאתם נכנסים לטירה ומטפסים מעלה מעלה בגרם מדרגות. מטפסים ומטפסים, עד שסוף סוף אתם מגיעים לקצה המגדל ורואים ממש מולכם פעמון גדול.

להמשך קריאה

בדיוק כשאתם מגיעים הפעמון הענק מתחיל לנוד ימינה שמאלה ולצלצל בקול גדול. מה אתם מרגישים?

אם קודם דיברנו על חזון ועל מראה (התגלות), עכשיו אנו עוסקים בחוש השמיעה.
על שמואל, הנער הצעיר, עובר לילה לא פשוט. ראשית, אלוהים בכבודו ועצמו מדבר אליו. שנית, אלוהים משמיע באוזניו נבואה על אודות עלי, האיש שגידל אותו, ועל אודות משפחתו, ואת הנבואה הזו שמואל שומר תחילה לעצמו. שלישית, הנבואה קשה עד כדי כך שכל מי שישמע אותה "תְּצִלֶּינָה שְׁתֵּי אָזְנָיו"!
השימוש בביטוי זה אינו מקרי, יש מאחוריו כוונה להעביר תחושה חזקה. הפועל "תצלינה" כנראה מרמז למילה "צלצול" או למילה "צליל", והמשמעות היא שהאוזניים יצלצלו, והשומע יזדעזע למשמע הדברים.

  • שמואל חוזר לשכב במיטתו וסביבו שורר שקט, אך תארו לעצמכם – מה קורה בתוכו?
שדרוג! מעוזר הכוהן לנביא אלוהים
המקום: היכל ה'. הזמן: לילה. חושך. רק "נֵר אֱלֹהִים טֶרֶם יִכְבֶּה" (פסוק ג). עלי שוכב...
שדרוג! מעוזר הכוהן לנביא אלוהים
"וְהַנַּעַר שְׁמוּאֵל מְשָׁרֵת אֶת ה' לִפְנֵי עֵלִי וּדְבַר ה' הָיָה יָקָר בַּיָּמִים הָהֵם אֵין חָזוֹן נִפְרָץ." (פסוק א)
מאוסף  Wadsworth Atheneum museum, Connecticut, מתוך ויקישיתוף

מאוסף Wadsworth Atheneum museum, Connecticut, מתוך ויקישיתוף

המקום: היכל ה'. הזמן: לילה. חושך. רק "נֵר אֱלֹהִים טֶרֶם יִכְבֶּה" (פסוק ג). עלי שוכב במקומו ושמואל משרתו שוכב בהיכל ה'. "וַיִּקְרָא ה' אֶל שְׁמוּאֵל" (פסוק ד).

להמשך קריאה

שמואל, השומע את הקול, בטוח כי הקורא הוא עלי הזקוק לו. "וַיָּרָץ אֶל עֵלִי וַיֹּאמֶר הִנְנִי כִּי קָרָאתָ לִּי" (פסוק ה), אך עלי, שלא קרא לו, שולח אותו חזרה למיטתו.
הקול חוזר וקורא ושמואל שב ומתייצב לפני עלי. רק בפעם השלישית מבין עלי "כִּי ה' קֹרֵא לַנָּעַר" (פסוק ח), והוא מורה לו: "לֵךְ שְׁכָב. וְהָיָה אִם יִקְרָא אֵלֶיךָ, וְאָמַרְתָּ: דַּבֵּר ה' כִּי שֹׁמֵעַ עַבְדֶּךָ" (פסוק ט).
סמוי:
שמואל זוכה להתגלות ולנבואה, שלמרבה הכאב היא נבואת הפורענות על בית עלי. בבוקר קורא עלי לנער: "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל בְּנִי וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי" (פסוק טז), ומשְׁביע אותו להשמיע לו את הנבואה הקשה במלואה. "וַיַּגֶּד לוֹ שְׁמוּאֵל אֶת כָּל הַדְּבָרִים וְלֹא כִחֵד מִמֶּנּוּ" (פסוק יח).
ומאז – "וַיֹּסֶף ה' לְהֵרָאֹה בְשִׁלֹה" (פסוק כא). יש נביא בישראל. שמואל.

  • לציור זה קוראים "שמואל לומד מעלי". נוסף על כל מה שלמד שמואל מעלי במהלך עבודתו במשכן, מה הדבר החשוב הנוסף שהוא למד ממנו על פי פסוק ט?
התגלות / אברהם שלונסקי
התגלות, אברהם שלונסקי אֵי-מִי קָרָא לִי: שְמַע אֵי-מִי קָרָא בִּשְמִי. מָה? מִי? עֵלִי אָמַר: שוּב...
התגלות / אברהם שלונסקי
"וּשְׁמוּאֵל טֶרֶם יָדַע אֶת ה' וְטֶרֶם יִגָּלֶה אֵלָיו דְּבַר ה'." (פסוק ז)
המשורר אברהם שלונסקי, 1952

המשורר אברהם שלונסקי, 1952. צילום: האנס פין, לע"מ

למילות השיר

התגלות, אברהם שלונסקי

אֵי-מִי קָרָא לִי: שְמַע
אֵי-מִי קָרָא בִּשְמִי.
מָה?
מִי?

עֵלִי אָמַר: שוּב שְכַב.
עֵלִי אָמַר: לַשָּוְא.
עֵלִי אָמַר: אֵין חָזוֹן, כִּי כָהֲתָה עֵינִי.

אַךְ שוּב קֹרֵא לִי: שְמַע.
אַךְ שוּב קֹרֵא בִּשְמִי.
אֵיכָה אַעַן: הִנְּנִי!?

חֲצוֹת. עֵלִי יָשִיש עַל יְצוּעוֹ יִתְיַפֵּחַ:
"בָּנַי… הָהּ בָּנַי…"
וּכְבָר רוֹבֵץ הַיְּקוּם בִּי, פָּצוּעַ כְּשְקִיעָה
בֵּין פִּגְרֵי-עֲנָנַי.

יָדַעְתִּי הִנֵּה יָבוֹא ה'
הִנֵּה יָבוֹא וִינַשֵק פִּצְעֵיכֶם בְּסַעַר.
וְעֵלִי זָקֵן מְאֹד. וּבְנֵי עֵלִי נְבָלִים.
וַאֲנִי עוֹד נַעַר.

אַךְ הִנֵה שוֹאֵג יָקוּם, הִנּוֹ כּוֹאֵב וְרָן
וּבַמִּזְרַח הָאָדֹם אֶצְבָּע לִי קוֹרְאָה.

– דַּבֵּר ה' כִּי שוּמֵעַ עַבְדֶךָ".

קרדיט: © כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • התיאור של אותו הלילה בשיר שונה מהמתואר בפרק המקראי, וכך מדגיש שלונסקי זוויות מסוימות בהתרחשות. הקונפליקט של איזו דמות מודגש בשיר?
מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע
מוזמנים להאזין לשיר "מדן ועד באר שבע" של תנועות נוער. באר שבע "מככבת" בסיפורי האבות:...
מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע
"וַיֵּדַע כָּל יִשְׂרָאֵל מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע כִּי נֶאֱמָן שְׁמוּאֵל לְנָבִיא לַה'." (פסוק כ)

מוזמנים להאזין לשיר "מדן ועד באר שבע" של תנועות נוער.

באר שבע "מככבת" בסיפורי האבות: זה המקום שבו נטע אברהם עץ אשל וחפר בארות, גם יצחק בנו חפר במקום בארות ויעקב יצא מהעיר באר שבע בדרכו לחרן.

להמשך קריאה

"דן" – שם הנחלה של שבט דן. תחילה הייתה נחלתם במרכז הארץ ליד הים, אך לאחר מכן הייתה נחלתם בצפון הארץ. הביטוי התנכ"י "מדן ועד באר שבע" סימן בתקופת השופטים והמלכים את ההתיישבות של בני ישראל מקצה הארץ ועד קָצֶהָ, והוא מגדיר את גבולות הגזרה של ישראל באותם הימים. על ידי ההתייחסות לשני היישובים האלה, אשר קיימים גם היום, מבהיר המחבר המקראי שהשמועה על נבואת שמואל ועל נאמנותו לה' התפשטה בכל רחבי הארץ.

  • התבוננו במסלול מדן ועד באר שבע שחישב עבורנו גוגל. חִשבו – מדוע המחבר המקראי מציין דווקא את שני היישובים האלה?
המשכן בשִׁילֹה
העיר שִׁילֹה הייתה המרכז המקודש של שבטי ישראל בתקופת ההתנחלות והשופטים. שִׁילֹה הייתה מרכז פולחני...
המשכן בשִׁילֹה
"וַיֹּסֶף ה' לְהֵרָאֹה בְשִׁלֹה כִּי נִגְלָה ה' אֶל שְׁמוּאֵל בְּשִׁלוֹ בִּדְבַר ה'." (פסוק כא)

נתוני מפות ©2018 Google, Mapa GISrael, ORION-ME

העיר שִׁילֹה הייתה המרכז המקודש של שבטי ישראל בתקופת ההתנחלות והשופטים. שִׁילֹה הייתה מרכז פולחני ומוקד הנהגת השבטים, העם התכנס בה בשעות מצוקה ומדי שנה בשנה נערכו בה חגיגות דתיות.

להמשך קריאה

במשך זמן רב עמד בשִׁילֹה המשכן, שבתוכו ניצב ארון הברית. למעשה, מסופר על שִׁילֹה כבר בתקופת ההתנחלות. בספר יהושע מתואר כי בשִׁילֹה הוקצו הנחלות לשבטים (יהושע יח, פסוקים א, י) וכי שם נקבעו הערים המיועדות לַלְוִיִּים.

  • לאחר שעברתם במסלול מדן ועד באר שבע, הוסיפו יעד – שִׁילֹה. התבוננו במיקום העיר שִׁילֹה, ושערו כיצד מיקומה קשור לכך שהיא הייתה מרכז הפולחן של העם באותה התקופה?
נר אלהים
  הנרות בתקופת המקרא ובימי המשנה והתלמוד היו שונים מהנרות של היום. המונח "נר" שימש...
נר אלהים
"וְנֵר אֱלֹהִים טֶרֶם יִכְבֶּה וּשְׁמוּאֵל שֹׁכֵב בְּהֵיכַל ה' אֲשֶׁר שָׁם אֲרוֹן אֱלֹהִים." (פסוק ג)
נר חרס.

נר חרס. הנרות המייצגים את התפתחות הנר לאורך התקופות בארץ ישראל. אוצרת התערוכה: אלגרה סבריאגו, צילומים: מריאנה סלצברגר, קלרה עמית

  הנרות בתקופת המקרא ובימי המשנה והתלמוד היו שונים מהנרות של היום. המונח "נר" שימש לציון כלי, לרוב עשוי חרס, שלתוכו יצקו את חומר הבערה והניחו בתוכו את הפתיל.

להמשך קריאה

תחילה שימשה קערית חרס קטנה כמכל לשמן, לרוב שמן זית, ששימש חומר בערה, ופתיל פשתן היה מונח במרכזה. עם השנים השתנתה צורת הנרות, ורווח השימוש בנר "פתוח", כלומר נר חרס פשוט, בצורת קערית שבשפתה קיפול ("צביטה") שנועד להנחת הפתיל. הנר בפרק ג אינו רק כלי חרס, אלא סמל להתרחשות הפנימית וגם החיצונית של גיבורי הפרק.

  • מדוע נקרא הנר המופיע בפרק בשם "נר אלוהים", ולמה הכוונה שהוא טרם כָּבָה?
נביא וכהן
    פרק זה מתאר את הפיכתו של שמואל הנער לנביא על ישראל. מן המסופר...
נביא וכהן
"וַיֵּדַע כָּל יִשְׂרָאֵל מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע, כִּי נֶאֱמָן שְׁמוּאֵל לְנָבִיא לַה'." (פסוק כ)

מתוך הספר: תגליות מארי וקדמוניות ישראל, מאת: אברהם מלמט, הוצאת מאגנס, ירושלים, תשנ"א) תרגום תעודה שנתגלתה במארי. בתעודה מדווח שליט מקומי על נער, שהאל הופיע בחלומו פעמיים והעביר באמצעותו מסר. המסר נשלח לבדיקת הכוהנים, כדי שיכריעו אם מדובר בנבואת אמת.

 

 

פרק זה מתאר את הפיכתו של שמואל הנער לנביא על ישראל. מן המסופר בפרק זה אנו מבינים שתפקידו של הנביא שונה מתפקידו של הכוהן. שמואל חווה אירוע יוצא דופן כאשר אלוהים פונה אליו באופן ישיר. עלי הכוהן מבין במהרה את המתרחש, אפילו לפני ששמואל מבין זאת. כך גם אנו הקוראים למדים על ההבדלים בין הכוהן ובין הנביא.

להמשך קריאה

הכוהן מתווך בין אלוהים לבין העם על ידי הדאגה למקדש ולכליו, ועל ידי תפקידיו בטקסים ובפולחן. כמו כן, תפקיד הכוהן עובר בירושה והאב היה מלמד את בנו את המלאכה. לעומת זאת, הנביא אינו נולד לשושלת נבואה, אלא הוא נבחר על ידי אלוהים עצמו, אשר מודע לתכונה מיוחדת שקיימת באותו אדם. גם הנביא מתווך בין אלוהים לעם, אך באופן שונה מן הכוהן. עיקר משימתו היא להעביר את דברי האל לבני האדם, ותפקידו הפולחני מרכזי פחות.

  • שערו מדוע דווקא שמואל נבחר על ידי אלוהים להיות נביא. האם דבר מה בקורות חייו או בתיאור התנהגותו בפרק זה יכול לרמוז על כך?
הנער שהיה לנביא
צפו עד דקה 2:39, אילו מוטיבים חוזרים בסרטון וכיצד הם קשורים בשמואל? קרדיט: שמואל פרקים...
הנער שהיה לנביא
"וַיִּגְדַּל שְׁמוּאֵל וַה' הָיָה עִמּוֹ וְלֹא הִפִּיל מִכָּל דְּבָרָיו אָרְצָה." (פסוק יט)

  • צפו עד דקה 2:39, אילו מוטיבים חוזרים בסרטון וכיצד הם קשורים בשמואל?

קרדיט: שמואל פרקים א – ז. שמואל- מנער לנביא ולמנהיג / 929 תנך ביחד, 2015