סגור תצוגת כיתה
הפרק

משלי לא

פרק לא

מבט מלמעלה

ספר משלי העוסק במוסר ובחוכמה מכיל פתגמים ומאופיין בלשון שירית. הספר נחתם במזמור המוכר "אֵשֶׁת חַיִל" (פרק לא פסוקים י-לא). זהו שיר הלל לאישה רבת פעלים וברוכת כישרונות. השיר בנוי באקרוסטיכון לפי סדר הא"ב, ומונה את שבחי האישה ומאפייניה. המהלכים להלן מציעים ללמוד את פסוקי המזמור מתוך בחינת תחומי העיסוק הנרחבים של הדמות המתוארת במזמור, ובחינת ממד השלמות המאפיין את השיר ואת הדמות המתוארת בו.

מידע כללי
  • ספר משלי
  • יחידת הפרקים פרק לא
  • קבוצת גיל כיתה י
  • נושאים מרכזיים ביחידה אישה ונשיות הדדיות וזוגיות חוזק מול כניעה רוגע וחריצות ריבוי תחומים וגיוון כישרונות שלמות ומושלמות אקרוסטיכון
  • מספר שיעורים מומלץ 2
  • שתפו
העשרות
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
ארבע אמהות
"בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ" (יא) – זו שרה אמנו, שהעשיר אברהם בשבילה, שנאמר: "וּלְאַבְרָם הֵיטִיב...
ארבע אמהות
"בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר. גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא רָע כֹּל יְמֵי חַיֶּיהָ."
(פסוקים יא-יב)

אבל פן, ארבע האמהות: שרה, רבקה, רחל ולא", 1934 בקירוב. © באדיבות משפחת האמן

"בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ" (יא) – זו שרה אמנו, שהעשיר אברהם בשבילה, שנאמר: "וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ" (בראשית יב, טז).
"גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא רָע" (יב) – זו רבקה אמנו, שגמלה ליצחק בשעה שמתה שרה אמו.
להמשך המדרש

"דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים" (יג) – זו לאה אמנו, שקיבלה את יעקב בסבר פנים יפות, שנאמר: "וַיָּבֹא יַעֲקֹב מִן הַשָּׂדֶה בָּעֶרֶב וַתֵּצֵא לֵאָה לִקְרָאתוֹ וַתֹּאמֶר אֵלַי תָּבוֹא כִּי שָׂכֹר שְׂכַרְתִּיךָ…" (בראשית ל, טז), לפיכך זכתה ויצאו ממנה מלכים ונביאים.
"הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר" – זו רחל אמנו, שהיתה מתביישת על הבנים בכל יום. לפיכך זכתה ויצא ממנה בן שהוא דומה לספינה שהיא מלאה כל טוב שבעולם, כך יוסף נתקיים כל העולם בזכותו, וכלכל את העולם בשנים של רעב.

(עיבוד. מתוך: מדרש משלי בעריכת שלמה בובר, פרשה לא, סימן ל)

  • על פי המדרש – לכל אחת מאימהות האומה מיוחס מעשה של חסד כלפי בעלה או כלפי בנה.
    בחרו שתיים מהן, והסבירו את הקשר בין מעשיהן לבין הפסוק המיוחס להן במשלי פרק לא.
אשת חיל כאלגוריה
"אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא" – זו היא התורה. "וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ" – שהיתה לִפְנַי וְלִפְנִים...
אשת חיל כאלגוריה
"אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ. בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר."
(פסוקים י-יא)

shutterstock.com

"אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא" – זו היא התורה.
"וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ" – שהיתה לִפְנַי וְלִפְנִים (במקום המקודש ביותר), וזכה משה והורידה למטה לארץ.
"בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר" – שלא חסר בה דבר.

(עיבוד. מתוך: מדרש משלי בעריכת שלמה בובר, פרשה לא, סימן י)

  • המדרש מפליג בפרשנות, ויוצא מהרֵאַלְיָה אל האָלֶגוֹרְיָה. לפי המדרש, מי היא אשת חיל? ומה ניתן ללמוד מכך על גישתם של חז"ל כלפיה?
שקר החן והבל היופי
היופי הוא המראֶה של האישה, והחן הוא ההרגשה החיובית המושכת שנגרמת בשל היופי. הֶבֶל הוא...
שקר החן והבל היופי
"שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי, אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל."
(פסוק ל)

ונוס, אלת היופי היוונית, פרט מהציור "לידת ונוס", סנדרו בוטיצ'לי , 1485

היופי הוא המראֶה של האישה, והחן הוא ההרגשה החיובית המושכת שנגרמת בשל היופי. הֶבֶל הוא דבר בלי תוכן ובלתי חשוב, חולף כמו הרוח. המראה החיצוני המושך של האישה איננו חשוב, קובע המזמור, משום שהוא חולף ואיננו. ערכה האמיתי נבחן, על פי המשך הפסוק, ביראת ה' – אמונתה הדתית או דרכה המוסרית.

מבוסס על: שמעון אחיטוב, מקרא לישראל – משלי, י-לא, 2012, עמ' 604. © כל הזכויות שמורות להוצאת ספרים עם עובד.

  • כתבו בלשונכם את הקביעה המנוסחת בפסוק ל. האם אתם מסכימים עם קביעה זו? למי לדעתכם יש להפנות את המסר הזה – לנשים או לגברים?
אשת חיל
  אשת חיל היא אישה בעלת עוצמה המתבטאת במִרצה. זו אישה אמידה, הצוברת רכוש תודות...
אשת חיל
"אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ."
(פסוק י)

"!We Can Do It" כרזת תעמולה מתקופת מלחמת העולם השנייה. פורסמה בשנת 1943 כדי להעלות את מורל העובדות ולתת השראה לנשים לצאת לעבוד ולהצטרף למאמץ המלחמתי. צילום: shutterstock.com

 

אשת חיל היא אישה בעלת עוצמה המתבטאת במִרצה. זו אישה אמידה, הצוברת רכוש תודות לעבודתה, והיא בעלת כישורים ומידות מוסריות – חרוצה, חכמה, נדיבה ויראת ה'. לאור ייחוסו של הכינוי "אשת חיל" לרות המואבייה, יש המזהים גם את אשת חיל במשלי עם רות ומוצאים ביניהן קווים משותפים: נאמנות למשפחה, נדיבות ועוד. אך סביר יותר להניח שלפנינו דגם של אישה אידיאלית, ולא אישה שהיא דמות היסטורית.

מבוסס על נילי שצ'ופק, עולם התנ"ך – ספר משלי, 2002, עמ' 212, דברי הימים – הוצאה לאור. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות לד"ר יהודה עתי

  • ביטוי זה רווח מאוד גם היום. לאילו נשים בחייכם מתאים הכינוי "אשת חיל" ולמה?
עוז והדר
האומנית מתארת את בתה הלוחמת בעזה במבצע "צוק איתן", כשפניה צבועים בצבעי הסוואה צבאיים. בידה...
עוז והדר
"עוֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן."
(פסוק כה)

עופרי מרום, חיילת, 2014, שמן על בד. © באדיבות האמנית

האומנית מתארת את בתה הלוחמת בעזה במבצע "צוק איתן", כשפניה צבועים בצבעי הסוואה צבאיים. בידה האחת היא אוחזת במראה, ובידה השנייה היא מושחת את שפתיה בשפתון. היצירה מעלה את השאלה האם לפנינו דימוי של נשיות המבצבצת מתוך אותה משמעת שוויונית הקיימת בצבא, או להפך – נשיות שמושתקת ומשוטחת תחת אותו סדר גברי.
היצירה הוצגה בתערוכה בשם "אשת חיל", אוצרת: סיגל קהת-קרינסקי.

  • ביצירה מוצגים קונפליקטים וניגודים כביכול, המצטברים זה על גבי זה – חיילת במדים מתאפרת, חיילת שפניה מרוחות בצבעי הסוואה מלחמתיים, חיילת מתאפרת כשעל פניה צבעי הסוואה מלחמתיים.
    בין אילו פסוקים במזמור נמצא ניגודים דומים בנוגע לתכונותיה של "אשת חיל"?
אשת חיל - הפיוט
"אשת חיל" בלחן מקורי ובביצוע הדס פל ירדן. מילות הפיוט מתוך ספר משלי פרק לא.מתוך...
אשת חיל - הפיוט
"תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ, וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ."
(פסוק לא)

"אשת חיל" בלחן מקורי ובביצוע הדס פל ירדן. מילות הפיוט מתוך ספר משלי פרק לא.
מתוך המופע "דברי שיר" שנערך בירושלים, 2014.

להמשך קריאה

בשיר אשת חיל יש 22 שורות, וכל שורה פותחת באחת מאותיות האלף-בית לפי הסדר: אשת חיל / בטח בה / גמלתהו טוב / דרשה צמר… מבנה כזה נקרא אקרוסטיכון. האקרוסטיכון הוא אחד הקישוטים של השיר, והוא גם עוזר לשיר לשמור על שלמותו. הוא מסייע לאנשים ששרים אותו לזכור את סדר השורות. השיר "אשת חיל" מושר עד היום בבתים רבים בלילות שבת לפני הסעודה.

  • למזמור "אשת חיל" לחנים רבים בקהילות ישראל. אתם מוזמנים להיכנס לאתר הפיוט ולבחור את הביצוע המועדף עליכם למזמור.
שער העיר
בימי קדם שער העיר היה המקום שבו התנהלו חיי המסחר והמשפט. בעלה של אשת החיל...
שער העיר
"נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ בְּשִׁבְתּוֹ עִם זִקְנֵי אָרֶץ."
(פסוק כג)

אזור שער העיר בתל באר שבע. צילום: ד"ר אבישי טייכר, מתוך אתר פיקיוויקי

בימי קדם שער העיר היה המקום שבו התנהלו חיי המסחר והמשפט. בעלה של אשת החיל יושב בשער בחברת זקני הארץ. הוא נמנה עם הנהגת העיר, ויש שיאמרו – משמש כשופט. שמה הטוב של אשת החיל ותרומתה הרבה לפרנסת המשפחה מפארים גם את בעלה, והוא מתפנה לעבודה בהנהגה הציבורית וזוכה להערכה רבה.

  • בעולם העתיק, אילו פעילויות התרחשו בשער העיר? האם הנשים היו שותפות להן?
פנים וחוץ במזמור
    האישה האידיאלית העומדת בלב המזמור מוצבת ביחס מעניין בין פנים הבית לבין החוץ....
פנים וחוץ במזמור
"הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר, מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ. וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ."
(פסוקים יד-טו)

דגם של בית ארבעת המרחבים, בית טיפוסי בתקופת הברזל בכנען. המרחב האמצעי הוא חָצֵר מרכזית פתוחה, וממנה יציאה אל חדר שינה, חדר אוכל, וחצר מקורה שבה עשו מלאכות שונות. באדיבות מוזיאון הכט, אוניברסיטת חיפה. צילום: שי לוי.

דגם ספינת סוחר פניקית, על פי תבליט אשורי מארמון סרגון בחורסבד, 700 לפנה"ס בקרוב. באדיבות מוזיאון הכט, אוניברסיטת חיפה

 

 

האישה האידיאלית העומדת בלב המזמור מוצבת ביחס מעניין בין פנים הבית לבין החוץ. הבית היה מקומה המסורתי של האישה בעולם העתיק. אשת החיל חורגת מתפיסה זו. לצד אריגת הבדים ומילוי משימות הבית, היא מוצגת כעוסקת במסחר ומושווית לאוניית מסחר המעבירה סחורות, חקלאות וצדקה, לכן יש המפרשים כי המזמור משרטט את דיוקנה של אישה מהמעמד הגבוה, אולי אפילו מעמד המלוכה.

  • מצאו פסוקים במזמור המדגימים את תפקידיה של אשת חיל בבית ומחוצה לו, כפי שכותב המזמור ראה אותם.
הארגמן
  צבעי הבגד נחשבו לסממן יוקרה בעולם העתיק, ובני האצולה התהדרו בהם כסמל למעמדם. צבע...
הארגמן
"...כָל בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים. מַרְבַדִּים עָשְׂתָה לָּהּ, שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ."
(פסוקים כא-כב)

קונכיות של ארגמון קהה קוצים שממנו הפיקו את צבע הארגמן. צילום: © Hans Hillewaert, מתוך ויקישיתוף, CC BY-SA 4.0

ניסיון לשחזר את גוון הצבע של הארגמן. צנצנצ ובה נוזל הצבע המופק מקונכית האגמון הקהה קוצים. Kanold, Wikimedia commons, CC BY-SA 3.0

 

צבעי הבגד נחשבו לסממן יוקרה בעולם העתיק, ובני האצולה התהדרו בהם כסמל למעמדם. צבע הארגמן הופק מגופו של חילזון הארגמן, השוכן לחופי הים התיכון. צבעו היה כנראה כחול-סגלגל.

להמשך קריאה

הצבע הופק מבלוטת צבע תת-זימיות של כמה מיני חילזון ימי מסוג ארגמון. תעשיית ייצור הארגמן נחשבה למומחיות פיניקית, ומתוארת בכתביהם של מחברים בעולם הקלאסי כמו פיליניוס הזקן. בנוסף לעדויות ההיסטוריות נמצאו גם כמה עדויות ארכאולוגיות של תעשיית הארגמן. בערים צור וצידון התגלו מצבורים של קונכיות ארגמן שבורות ומרוסקות. גם בארץ ישראל נמצאו קונכיות שבורות ומתקני בישול בתל שקמונה, בדור, בעכו ובמקומות נוספים לאורך הים התיכון.

  • על סמך הקטע, מה אפשר לומר על מעמדה של האישה הלובשת "שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן" ?

אתם מוזמנים לקרוא עוד על תהליכי הפקת צבע הארגמן.

טווייה ואריגה
  אשת החיל מתוארת בשיר כאישה חרוצה, שעוסקת בעיקר במלאכת טוויית החוטים ואריגת הבדים. היא...
טווייה ואריגה
"יָדֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר וְכַפֶּיהָ תָּמְכוּ פָלֶךְ."
(פסוק יט)

משקולת פלך. הפלך הוא מכשיר ששימש לטווייה בעת העתיקה. תקופת הברזל. צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

נול משקולות. צילום: ד"ר אורית שמיר, רשות העתיקות

 

אשת החיל מתוארת בשיר כאישה חרוצה, שעוסקת בעיקר במלאכת טוויית החוטים ואריגת הבדים. היא משיגה את חומרי הגלם (צמר ופשתים) להכנת הבדים, טווה חוטים ואורגת בדים, ואחר מוכרת את הסחורה שייצרה. הטווייה והאריגה היו בעת העתיקה מלאכות נשיות מובהקות.

להמשך קריאה

כדי לארוג אריג דרושות לפחות שתי מערכות חוטים: מערכת חוטי השְׁתִי המשמשת בסיס לאריגה וחייבת להיות מתוחה, וחוטי הָעֵרֶב המוכנסים בניצב למערכת המתוחה. כדי לארוג יש צורך במכשיר נול למתיחת חוטי השתי, ובמשקולות למתיחה.

  • חזרו לפסוקים – אילו מהם מתארים שלבים מקדימים למלאכת האריגה, ואילו מהם מתארים את התוצר הסופי?
צבעים במקרא - שני, ארגמן ותכלת
צבעי הבגד נחשבו לסממן יוקרה בעולם העתיק, ובני אצולה התהדרו בהם כסמל למעמדם. לאשת החיל...
צבעים במקרא - שני, ארגמן ותכלת
"...כָל בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים. מַרְבַדִּים עָשְׂתָה לָּהּ, שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ."
(פסוקים כא-כב)

צבעי הבגד נחשבו לסממן יוקרה בעולם העתיק, ובני אצולה התהדרו בהם כסמל למעמדם. לאשת החיל מיוחסים בפסוק שני צבעים: "שָׁנִי" (אדום כהה עז), צבע יקר המופק מתולעת השני, וצבע הארגמן (כנראה גוון עמוק של כחול), המופק מחילזון הארגמן.

להמשך קריאה

בתערוכה "אל עומק התכלת" המוצגת במוזיאון ארצות המקרא, ניסו להתחקות אחר הפקת צבע נוסף, צבע התכלת, בעת העתיקה, שהופק כנראה מאותו חילזון ממנו הופק גם צבע הארגמן.
הקדמונים דימו את התכלת לצבע הרקיע, מקום מושבה של האלוהות. אולי משום כך נצטוו בני ישראל לכסות את ארון הברית ואת כלי המשכן בבדי תכלת ולקשור לכנף בגדיהם פתיל תכלת שיזכיר להם את האל ואת מצוותיו.

  • באילו סמלים בתרבות היהודית-ישראלית מופיע צבע התכלת?

קרדיט: תערוכה "אל עומק התכלת" מוזיאון ארצות המקרא ירושלים, 2018

אשת חיל - שיח נשים
האם הטקסט הוא שיר הלל המכבד את אם המשפחה ומכיר לה תודה על פועלה המוערך...
אשת חיל - שיח נשים
"הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ. וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ."
(פסוק יד-טו)

האם הטקסט הוא שיר הלל המכבד את אם המשפחה ומכיר לה תודה על פועלה המוערך או שהוא שיר אנטי-פמיניסטי המונה בפני האישה את מטלותיה בבית, מזכיר לה את עבדוּתה בשירות משק הבית ומציב לה מודל בלתי אפשרי?

  • שתי הדוברות מציגות גישות שונות לשיר "אשת חיל". מה הן הגישות? האם לרקע של כל אחת מהן יש השפעה על עמדתה?

קרדיט: מטח.

אשת חיל במאה ה-21
הסרט "אין לי מושג איך היא עושה את זה" הוא עיבוד לרב המכר של אליסון...
אשת חיל במאה ה-21
"רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה."
(פסוק כט)

הסרט "אין לי מושג איך היא עושה את זה" הוא עיבוד לרב המכר של אליסון פירסון. כמו בספר, הסרט מלווה את המאמצים של הגיבורה קייט (שרה ג'סיקה פרקר) – אשת איש, אם לשני ילדים קטנים ואשת קריירה – לתמרן בין שלוש החזיתות.

  • אילו משימות ממלאת האישה המודרנית ואילו האישה במקרא? התאימו בין שני פסוקים לפחות לבין גרסתם המודרנית.

קרדיט: טריילר "אין לי מושג איך היא עושה את זה" / סרט סרט, 2011

אריגת בדים
ייצור האריגים היה כרוך בעבודה רבה ובמיומנות רבה, כפי שנאמר: "כמה יגיעות יגע אדם הראשון...
אריגת בדים
"יָדֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר וְכַפֶּיהָ תָּמְכוּ פָלֶךְ... לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים. מַרְבַדִּים עָשְׂתָה לָּהּ, שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ."
(פסוקים יט-כב)

ייצור האריגים היה כרוך בעבודה רבה ובמיומנות רבה, כפי שנאמר: "כמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא בגד ללבוש: גזז ולבן (כבס) ונפץ (סרק) וטווה וארג ואחר כך מצא בגד ללבוש" (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נח עמוד א). בשל כך היו האריגים יקרים לבעליהם והם השתמשו בהם שוב ושוב. גם היום עדיין יש מקומות בעולם שבהם אורגים בעבודת כפיים.

  • אילו עבודות מתוארות בסרטון?

קרדיט: Making Rugs By Hand/ TheRugCompany, 2010