תת- גונדר הרב אברהם חזן ז"ל- הרב הראשי למשטרה ובתי הסוהר על רוצח בשגגה ועל משמעות הציווי של שימוש בערי מקלט.

תת- גונדר הרב אברהם חזן ז"ל- הרב הראשי למשטרה ובתי הסוהר על רוצח בשגגה ועל משמעות הציווי של שימוש בערי מקלט.

ברכת כהנים באתר הפיוט

באתר הפיוט והתפילה מרוכזים כ 20 מסורות שונות לברכת כוהנים.
אתר הפיוט הוא פרויקט ייחודי שמטרתו לשמר ולהחיות מסורות, שירה, תפילה ומוזיקה יהודית בנות אלפי שנים מכל קהילות ישראל. האתר מנגיש לקהל את עולם הפיוט והתפילה. מאגר הפיוטים והתפילות שבאתר מכיל ביצועים פופולאריים וביצועים פחות מוכרים.

בית משפט. צילום: MR.Yanukit/shutterstock.com

המדרש לומד מהשימוש במילה "וְהִצִּילוּ" את תרחיש האירועים בערי המקלט.

עיר מקלט. איור מתוך ספר של צ'ארלס פוסטר, מתוך ויקישיתוף

במקרא, משמעות הביטוי "עָרֵי מִקְלָט" היא מילולית – ערים של ממש. בעברית המודרנית משתמשים בביטוי בהשאלה – עיר מקלט היא כל מקום מבטחים בשעת חירום, וגם כינוי שלילי למקום שמתקבצים בו אנשים שעושים מעשים לא רצויים או לא חוקיים.

איור: Fred Ho/shutterstock.com

הפסוקים מבחינים בין פגיעה באדם בְּזָדוֹן לבין פגיעה באדם בִּשְׁגָגָה.
בְּזָדוֹן – בכוונה, בִּשְׁגָגָה – בטעות, בלי כוונה.
גם אם התוצאה היא אותה התוצאה – פגיעה באדם – העונש של הפוגע הוא שונה.

בסוף ספר במדבר מתוארת החלוקה של הארץ לנחלות לפי שבטים. כל שבט קיבל נחלה משלו, חוץ משבט לוי.

איור מתוך עיבוד סיפורי התנ"ך, מאת הסופר צ'ארלס פוסטר קנט, המאה ה-19, מתוך ויקישיתוף

האיור מתאר את רגע הגעתו של רוצח בשגגה לעיר המקלט.

אהוד בנאי, הזמר והיוצר הישראלי, הוציא את אלבומו הראשון "אהוד בנאי והפליטים" כשהיה בן 34. אחד השירים באלבום נקרא "עיר מקלט". השיר לא מדבר על איש שרצח בשגגה, וגם לא על ערי המקלט שבתורה, אבל השימוש בביטוי "עיר מקלט" שולח אותנו לחפש קווי דמיון ושוני בין עיר המקלט שבשיר לבין עיר המקלט שבפרק.

ציור: Caton Woodville, מתוך The Illustrated London News, ה-19 ביוני 1880

"גאולת דם" – תגובה של משפחת הנרצח לרוצח בזדון. על פי החוק המקראי, האחריות על הענשת הרוצח בעונש מוות מוטלת על משפחת הנרצח. מה "גואלים"? את הדם ואת האדמה.

אורי פרקש, מפת ערי הלויים, CC BY 4.0

לקראת הכניסה לארץ הגדיר משה 48 ערים מיוחדות לאנשי שבט לוי. תפקידם של אנשי שבט לוי היה לעסוק בפולחן ובזבח, והם היו למעשה נותני שירותים לשאר שבטי ישראל. שבט לוי לא קיבל נחלה משלו ואנשיו היו מפוזרים בין כל השבטים, אך הם קיבלו ערים נפרדות, צמודות לערים שלהן נתנו שירותי דת.

Oriaaaass, מפת ערי המקלט, CC BY 3.0

עָרֵי מִקְלָט היו שש ערים בעלות תפקיד מיוחד – אליהן יכול היה לברוח אדם שרצח בשגגה (בטעות) אדם אחר. בערים אלה הוא קיבל הגנה עד אשר עמד לדין. ההגנה הייתה מפני "גואלי הדם" – קרובי המשפחה של ההרוג, שרצו להעניש את ההורג.
פירוט ערי המקלט מופיע גם בספר דברים, פרק ד.
במונחים משפטיים של ימינו אין רוצח בשגגה, אלא הורג בשגגה.

ראובן וגד מבקשים ממשה להישאר בגלעד. ארתור בויד הווטון (צייר ותחריטאי בריטי). מתוך ויקישיתוף

ארתור בויד הווטון הושפע מסגנון שנקרא פְּרֵה-רפאליסטי, סגנון ציור שאופיין בנטישת הקוֹמְפּוֹזִיצְיוֹת (האופן שבו מאורגנים היסודות השונים במרחב היצירה) האלגנטיות והקלאסיות ומעבר לקוֹמְפּוֹזִיצְיוֹת מורכבות ועשירות בפרטים, בנאמנות לטבע ובהשפעה מאומנות ימי הביניים.

הגליל. צילום: Sarit Richerson/shutterstock.com

השבטים גד וראובן מבקשים ממשה להישאר בעבר הירדן המזרחי כיוון שיש בו שטחי מרעה למקנה שלהם (צאן ובקר). הם מבקשים את אישורו לבנות "גִּדְרֹת צֹאן". המילה "גדר" מופיעה כמה פעמים בתנ"ך והכוונה, כמו היום, למעין מחיצה ארוכה התוחמת שטח ומגדירה את גבולותיו.

מפת דרכים ראשיות במזרח הקדום ובה אזור הגלעד וכנען. קרטוגרפיה: תמר סופר, © סופר מיפוי

הגלעד הוא אזור גאוגרפי הררי המשתרע ממזרח לנהר הירדן, מצפון הוא גובל בכינרת ומדרום הוא גובל בים המלח. כבר בתקופת קדומות הוא מוזכר כמקום פורה המתאים לרעיית צאן ובקר. כיום אזור הגלעד מצוי בתחום ממלכת ירדן.

את השיר "ערב מול הגלעד" כתבה המשוררת והסופרת לאה גולדברג.
הוא פורסם לראשונה בשנת 1938, ונכלל בקובץ שירי הילדים "מה עושות האיילות".
את השיר כתבה לאה גולדברג כאשר ביקרה בקיבוץ אפיקים, והיא הקדישה אותו לילדי הקיבוץ.
קיבוץ אפיקים, שנמצא בבקעת הירדן, צופה אל הרי הגלעד שבעברו המזרחי של הירדן. הוא נקרא "אפיקים" כיוון שהוא שוכן בין שני אפיקי מים – הירדן והיַרְמוּךְ.

למילות השיר

השבטים גד וראובן רוצים להישאר בעבר הירדן המזרחי. משה מסרב תחילה לבקשתם, אולם אחרי שהם מבטיחים הבטחה – הוא נענה לבקשתם.סיכום שבועי: במדבר כט- לו / 929 תנך ביחד, 2015

ליאת רגב מתארת בסרטון מדוע השבטים גד וראובן רצו להישאר בעבר הירדן המזרחי, והרב בני לאו מסביר מדוע בקשתם הרגיזה את משה, באמצעות הביטויים "שוויון בנטל" ו"יעד משותף" או "חלום משותף".

מפת נחלות השבטים כרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן.

השבטים גד וראובן הבטיחו למשה כי הם לא מנסים להתחמק מהמשימה של כיבוש הארץ. הם אמרו שכל רצונם הוא לבנות גדרות למקנה שלהם וערים לטפם, אך הם מחויבים למשימת כיבוש הארץ. כדי לחזק את דבריהם, הבטיחו שהם לא מתכוונים לשוב לבתיהם לפני שכל אחד משבטי ישראל ישב בנחלתו, כלומר על האדמה שלו.

Ollyy / Shutterstock.com

באופן די מפתיע, בלעם הפנה את קללותיו וברכותיו אל אלוהים.
למעשה, יצא שבלעם – המכשף שנשכר כדי לקלל את ישראל – ברך את ישראל.
הדמות של בלעם נזכרת לחיוב, כמי שבירך את ישראל וידע איך לפנות אל אלוהים.

איור: מיכל בן חמו

בסוף דבריו מקלל בלעם את אויביהם של ישראל (במקום לברך אותם) – את אדום, שלא הרשו לישראל לעבור בגבולם; את עמלק והקיני – שני שבטי נוודים; ואף את האשורים.

המלך בלק הזמין את בלעם הקוסם כדי שיעזור לו לפגוע בישראל.

השיר "מרים בת ניסים" נכתב בשנת 1947 בעקבות עליית יהודי תימן לארץ. השיר נשמע שיר חמוד וכיפי, אבל הוא מתאר מסע קשה ומפרך. בעיר עַדֶן שבתימן היו פרעות ביהודים, ורבים ברחו לארץ ישראל.
השיר מתאר את השמחה הגדולה שבכניסה לארץ, וגם את המאבקים בבריטים ואת ההלם שחשו העולים בכניסה לארץ ישראל, ואת המפגש עם התרבות השונה. השיר הפך ללהיט גדול וגם… הפך את בלעם מנביא ומקלל בתנ"ך לחמור קטן.

בלעם, איור . מאוסף Princeton Theological Seminary Library. מתוך Internet Archive Book Images at flickr

בספר "התנ"ך וסיפוריו" שראה אור בתחילת המאה ה־19, ציור בשחור לבן של צייר לא ידוע מתאר את המעמד של בלעם המתכוון לקלל את ישראל. בלעם ניצב במרכז הציור כשהוא עומד מעל המזבח וסביבו מואבים המקיימים פולחן של העלאת חיות על המזבח.

Romolo Tavani / shuttersotck.com

בתנך משמעות המילה "אפס" היא מילת סייג. כמו "אבל" או "אלא".
משמעות הפסוק היא זו: אחרי שהניסיונות הקודמים לקלל את עם ישראל לא צלחו, בלק מבקש להעביר את בלעם הקוסם למקום אחר, משום שמהמקום הנוכחי הוא לא רואה את כל ישראל, אלא רק את הקצה שלו, רק חלק ממנו. מהמקום החדש הוא בוודאי יראה את כל העם.

לצפייה בסרטון השיר "בדד" של זוהר ארגוב

בלעם רוצה לקלל, אבל יוצאת לו ברכה. בלעם משבח את יכולתו של עם ישראל להיות ייחודי ולשמור על אופיו, למרות העמים השונים ממנו שסובבים אותו.
"עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" הפך לביטוי בשפה העברית. במילים פשוטות משמעות הביטוי היא שעם ישראל יחיה לבדו, ולא יתחשב בעמים אחרים שסביבו. יש בכך בדידות אך גם אתגר, עצמאות וגם מאבק.

ז'ואאו זפרינו דה קוסטה, משה מקבל את לוחות הברית, 1868, מאוסף מוזאון דום ז'ואאו בברזיל, מתוך ויקישיתוף

מדרש האגדה מתעכב על משהו מוזר בפסוק – מדוע כתוב "בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה"? הרי ברור שהכוונה לכך שעבדו של אלוהים הוא משה. יש פה מילה אחת מיותרת – אפשר היה להסתפק במילה אחת, ולכתוב "בְּעַבְדִּי" או "בְמֹשֶׁה". המדרש שואל וגם עונה.

במרכז הפרק – מערכת היחסים בין משה, אחיו אהרֹן ואחותו מרים. מרים ואהרֹן דיברו נגד משה ונגד התנהלותו.

הצרעת של מרים בסיפור המקראי היא בעצם עונש של נידוי מהחברה, כנראה בעקבות הדברים שאמרה על משה ועל אשתו.

איור של מחנה ישראל במדבר ובמרכז אוהל מועד, מנחם הלברשטט

לאחר שמרים חלתה בצרעת, אלוהים ציווה על משה להשאיר אותה שבעה ימים מחוץ למחנה.

כרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן.

לא ידוע היכן בדיוק נמצא המקום המכונה "חצרות". בנוגע ל"מדבר פארן", שמצוין בתנ"ך פעמים רבות – לפי מרבית החוקרים זהו כינוי למדבר סינַי.

אָבוֹת יְשֻׁרוּן, 1992-1904, משורר, חתן פרס ישראל לשנת 1992. הוא נולד ברוסיה, עלה לארץ בתקופה העלייה הרביעית בשנת 1925 ועבד בארץ כפועל חקלאי. הוא נולד בשם יחיאל פרלמוטר, ושינה את שמו לאבות ישורון עם הוצאת ספר שיריו השני. הוא נחשב למשורר פוליטי משום שעסק רבות ביצירתו ביחסי היהודים והערבים בארץ. כתיבתו הייתה מיוחדת מבחינה לשונית – מטאפורות ייחודיות, שפה שבורה, שימוש לא שגרתי בניקודקובל.
לא רבים משיריו הולחנו, אך בשנת 2014 יצא האלבום "טוב שהעולם גדול – משירי אבות ישורון". השיר "פניך אל פניי" הוא אחד משירי האלבום.

איור: מיכל בן חמו

לאחר שמרים מדברת לשון הרע על אחיה משה, היא נענשת במחלת הצרעת. משה מתפלל לאלוהים ומבקש: "אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ" – תפילה קצרה מאוד, ולכן מרגישים בה את עוצמתה של כל מילה ומילה.

Alexandre Bida, משה, המאה ה-19, מאוסף מוזיאון וולטרס לאמנות, מתוך ויקישיתוף

באמצע הסיפור, מייד לאחר שמסופר כי מרים ואהרֹן – אחותו ואחיו של משה – דיברו רעה עליו ועל אשתו מאחורי גבו, מופיע פתאום תיאור של משה. המספר המקראי מתאר את משה באמצעות תכונת אופי בולטת שלו: עֲנָוָה.

קריעת ים סוף, איור מ-1907, מתוך ויקישיתוף. מאוסף Providence Lithograph Company

חז"ל יצרו קשר במדרש בין הפסוק מהפרק שלנו לבין ספר ירמיהו.

"שיר נְבוּאָה קוֹסְמִי עליז" הוא שיר שכתבו יחד עֵלִי מוהר ויוני רכטר.
כך סיפר עֵלִי מוהר על תהליך כתיבת השיר ועל הסיבה לשמו:
"מילות השיר נכתבו בשיתוף עם יוני רכטר (שכתב את הבית הראשון) וכשגמרנו לכתוב את השיר, לא ידענו איך לקרוא לו. ראינו שהבית הראשון (כמו עמוד ענן…) הוא נבואי, הבית השני (כמו שביל החלב…) הוא קוסמי, והבית על בריג'יט ברדו הוא עליז. לכן החלטנו לקרוא לשיר "שיר נבואי קוסמי עליז".

ציטוט מאירוח של עלי מוהר בפורום מוזיקה ישראלית בוואלה

הסרטון מתאר את שִׁגְרַת הנדודים של בני ישראל במדבר.

המשכן בשממה. איור מתוך תנ"ך הולמן, שנת 1890. מתוך ויקישיתוף

כיצד ידעו בני ישראל מתי ולאן ללכת במדבר? פשוט – בעזרת הענן!
לפי המתואר במקרא, הענן היה צמוד לבני ישראל. הוא הראה להם את דרכם במדבר (עמוד הענן) והִנחה אותם מתי לעצור ולחנות ומתי להמשיך.

איור של המשכן וחצר המשכן, Aleksig6, מתוך ויקישיתוף, CC BY-SA 4.0

המשכן (או בשמו השני – אוהל מועד), הוא כינוי למתחם נייד מקודש שאיתו הלכו בני ישראל במדבר. בתוך המשכן היה ארון הברית, ובתוך ארון הברית – לוחות הברית.

כיצד אפשר להגיד בצורה יפה וספרותית "כל הזמן"?
ביטוי יפה בשפה העברית שמשמעותו "כל הזמן" הוא: "יומם ולילה".

אישה מתבוננת במשקפת, Sergey Tinyakov/shutterstock.com

בני ישראל עדיין נמצאים במדבר, ובנות צְלָפְחָד מדברות על ירושה של אדמה (נחלה) במקום שבכלל עוד לא הגיעו אליו. מה פתאום הן מדברות על ארץ כנען, על העתיד? גם חכמי חז"ל עסקו בסוגיה

משה מצווה למנות כמנהיג "איש אשר רוח בו". הקשיבו למילות השיר "בגלל הרוח".

אלכסנדר בידה, משה – רועה צאן, מאוסף מוזיאון וולטרס לאמנות, מתוך ויקישיתוף, המאה ה-19

עוד מעט יעזוב משה את העם, אבל המסע לא נגמר ויש למנות מנהיג שיוביל את העם קדימה. עַם בלי מנהיג מתואר בפסוק: "כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה".

בנות צלפחד, איור מתוך ספר מהמאה ה- 19, מתוך ויקישיתוף

יצירה של פרדריק ריצ'רד פיקרסגיל, אומן אנגלי בן המאה ה-19. יצירות שאומנים יצרו בעקבות סיפורי התנ"ך מתכתבות עם הטֶקְסְט התנ"כי, כדי להסביר או להעשיר אותו.

בסרטון נאמר כי הבנות של צְלָפְחָד ביקשו משהו שהיה "בניגוד למקובל" ועשו היסטוריה.

כרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן

בפרקים הקודמים עסק משה בחלוקת הנחלות (חֶלְקוֹת האדמה) בארץ כנען לַשבטים. פרק כז מתמקד במקרה מיוחד, מקרה שבו אבי המשפחה מת ולא היו לו יורשים זכרים, אלא רק בנות.

יוליוס שנור פון קרולספלד, חיתוך עץ, 1869. מתוך ויקישיתוף

בפסוק מתוארת תחילת הטקס שמתבקש משה לערוך כדי למנות את יהושע למחליפו בהנהגת העם. במסגרת הטקס משה צריך לסמוך את ידו על יהושע. מבחינה פיזית, המשמעות של "לסמוך" היא להניח, להישען.

בסרטון תיאור מקוצר של אירועי פרק כב – בלק בן צפור, מלך מואב, שמע על המלחמה בין ישראל לבין סיחון מלך האמורי, ועל הניצחון של ישראל. הוא נבהל והחליט לקרוא לבלעם בן בעור, נביא וקוסם, כדי שיקלל את עם ישראל.

Sun_Shine / Shtterstock.com

נעים מאוד, האתון. תעודת זהות:
שם: אתון
מין: נקבה
שם הזכר: חמור
שם משפחה: בהמה ממשפחת הסוסיים
צליל: נְעָרָה (אִי אָה)
זמן היריון: 12 חודשים
מספר צאצאים: ולד אחד בכל המלטה
שם הצאצא: עַיִר
תוחלת חיים: 50-20 שנה.
מזון: צמחוני
מאפיינים גופניים: אורך כ-2 מטרים, משקל כ-250 קילו, ראש גדול, אוזניים זקופות ורעמה דלילה.

כתובת בלעם, 800 לפנה"ס בערך. מאוסף מוזיאון ירדן, עמאן. באדיבות אתר Livius.org

בשנת 1967 נמצאה בחפירות בירדן כתובת דיו על טיח, כנראה מהמאה השמינית לפני הספירה, הכתובה בשפה שהיא שילוב בין ארמית לכנענית.

Maryna Pleshkun / Shutterstock.com

לפעמים נדמה לנו שאפשר "לחפף", "להחליק", לעשות משהו אסור בלי שישימו לב.