מדרש האגדה מתעכב על משהו מוזר בפסוק – מדוע כתוב "בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה"? הרי ברור שהכוונה לכך שעבדו של אלוהים הוא משה. יש פה מילה אחת מיותרת – אפשר היה להסתפק במילה אחת, ולכתוב "בְּעַבְדִּי" או "בְמֹשֶׁה". המדרש שואל וגם עונה.

במרכז הפרק – מערכת היחסים בין משה, אחיו אהרֹן ואחותו מרים. מרים ואהרֹן דיברו נגד משה ונגד התנהלותו.

הצרעת של מרים בסיפור המקראי היא בעצם עונש של נידוי מהחברה, כנראה בעקבות הדברים שאמרה על משה ועל אשתו.

לאחר שמרים חלתה בצרעת, אלוהים ציווה על משה להשאיר אותה שבעה ימים מחוץ למחנה.

לא ידוע היכן בדיוק נמצא המקום המכונה "חצרות". בנוגע ל"מדבר פארן", שמצוין בתנ"ך פעמים רבות – לפי מרבית החוקרים זהו כינוי למדבר סינַי.

אָבוֹת יְשֻׁרוּן, 1992-1904, משורר, חתן פרס ישראל לשנת 1992. הוא נולד ברוסיה, עלה לארץ בתקופה העלייה הרביעית בשנת 1925 ועבד בארץ כפועל חקלאי. הוא נולד בשם יחיאל פרלמוטר, ושינה את שמו לאבות ישורון עם הוצאת ספר שיריו השני. הוא נחשב למשורר פוליטי משום שעסק רבות ביצירתו ביחסי היהודים והערבים בארץ. כתיבתו הייתה מיוחדת מבחינה לשונית – מטאפורות ייחודיות, שפה שבורה, שימוש לא שגרתי בניקודקובל.
לא רבים משיריו הולחנו, אך בשנת 2014 יצא האלבום "טוב שהעולם גדול – משירי אבות ישורון". השיר "פניך אל פניי" הוא אחד משירי האלבום.

לאחר שמרים מדברת לשון הרע על אחיה משה, היא נענשת במחלת הצרעת. משה מתפלל לאלוהים ומבקש: "אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ" – תפילה קצרה מאוד, ולכן מרגישים בה את עוצמתה של כל מילה ומילה.

באמצע הסיפור, מייד לאחר שמסופר כי מרים ואהרֹן – אחותו ואחיו של משה – דיברו רעה עליו ועל אשתו מאחורי גבו, מופיע פתאום תיאור של משה. המספר המקראי מתאר את משה באמצעות תכונת אופי בולטת שלו: עֲנָוָה.