באופן די מפתיע, בלעם הפנה את קללותיו וברכותיו אל אלוהים.
למעשה, יצא שבלעם – המכשף שנשכר כדי לקלל את ישראל – ברך את ישראל.
הדמות של בלעם נזכרת לחיוב, כמי שבירך את ישראל וידע איך לפנות אל אלוהים.

בסוף דבריו מקלל בלעם את אויביהם של ישראל (במקום לברך אותם) – את אדום, שלא הרשו לישראל לעבור בגבולם; את עמלק והקיני – שני שבטי נוודים; ואף את האשורים.

המלך בלק הזמין את בלעם הקוסם כדי שיעזור לו לפגוע בישראל.

השיר "מרים בת ניסים" נכתב בשנת 1947 בעקבות עליית יהודי תימן לארץ. השיר נשמע שיר חמוד וכיפי, אבל הוא מתאר מסע קשה ומפרך. בעיר עַדֶן שבתימן היו פרעות ביהודים, ורבים ברחו לארץ ישראל.
השיר מתאר את השמחה הגדולה שבכניסה לארץ, וגם את המאבקים בבריטים ואת ההלם שחשו העולים בכניסה לארץ ישראל, ואת המפגש עם התרבות השונה. השיר הפך ללהיט גדול וגם… הפך את בלעם מנביא ומקלל בתנ"ך לחמור קטן.

בספר "התנ"ך וסיפוריו" שראה אור בתחילת המאה ה־19, ציור בשחור לבן של צייר לא ידוע מתאר את המעמד של בלעם המתכוון לקלל את ישראל. בלעם ניצב במרכז הציור כשהוא עומד מעל המזבח וסביבו מואבים המקיימים פולחן של העלאת חיות על המזבח.

בתנך משמעות המילה "אפס" היא מילת סייג. כמו "אבל" או "אלא".
משמעות הפסוק היא זו: אחרי שהניסיונות הקודמים לקלל את עם ישראל לא צלחו, בלק מבקש להעביר את בלעם הקוסם למקום אחר, משום שמהמקום הנוכחי הוא לא רואה את כל ישראל, אלא רק את הקצה שלו, רק חלק ממנו. מהמקום החדש הוא בוודאי יראה את כל העם.

לצפייה בסרטון השיר "בדד" של זוהר ארגוב

בלעם רוצה לקלל, אבל יוצאת לו ברכה. בלעם משבח את יכולתו של עם ישראל להיות ייחודי ולשמור על אופיו, למרות העמים השונים ממנו שסובבים אותו.
"עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" הפך לביטוי בשפה העברית. במילים פשוטות משמעות הביטוי היא שעם ישראל יחיה לבדו, ולא יתחשב בעמים אחרים שסביבו. יש בכך בדידות אך גם אתגר, עצמאות וגם מאבק.