ראובן וגד מבקשים ממשה להישאר בגלעד. ארתור בויד הווטון (צייר ותחריטאי בריטי). מתוך ויקישיתוף

ארתור בויד הווטון הושפע מסגנון שנקרא פְּרֵה-רפאליסטי, סגנון ציור שאופיין בנטישת הקוֹמְפּוֹזִיצְיוֹת (האופן שבו מאורגנים היסודות השונים במרחב היצירה) האלגנטיות והקלאסיות ומעבר לקוֹמְפּוֹזִיצְיוֹת מורכבות ועשירות בפרטים, בנאמנות לטבע ובהשפעה מאומנות ימי הביניים.

הגליל. צילום: Sarit Richerson/shutterstock.com

השבטים גד וראובן מבקשים ממשה להישאר בעבר הירדן המזרחי כיוון שיש בו שטחי מרעה למקנה שלהם (צאן ובקר). הם מבקשים את אישורו לבנות "גִּדְרֹת צֹאן". המילה "גדר" מופיעה כמה פעמים בתנ"ך והכוונה, כמו היום, למעין מחיצה ארוכה התוחמת שטח ומגדירה את גבולותיו.

מפת דרכים ראשיות במזרח הקדום ובה אזור הגלעד וכנען. קרטוגרפיה: תמר סופר, © סופר מיפוי

הגלעד הוא אזור גאוגרפי הררי המשתרע ממזרח לנהר הירדן, מצפון הוא גובל בכינרת ומדרום הוא גובל בים המלח. כבר בתקופת קדומות הוא מוזכר כמקום פורה המתאים לרעיית צאן ובקר. כיום אזור הגלעד מצוי בתחום ממלכת ירדן.

את השיר "ערב מול הגלעד" כתבה המשוררת והסופרת לאה גולדברג.
הוא פורסם לראשונה בשנת 1938, ונכלל בקובץ שירי הילדים "מה עושות האיילות".
את השיר כתבה לאה גולדברג כאשר ביקרה בקיבוץ אפיקים, והיא הקדישה אותו לילדי הקיבוץ.
קיבוץ אפיקים, שנמצא בבקעת הירדן, צופה אל הרי הגלעד שבעברו המזרחי של הירדן. הוא נקרא "אפיקים" כיוון שהוא שוכן בין שני אפיקי מים – הירדן והיַרְמוּךְ.

למילות השיר

השבטים גד וראובן רוצים להישאר בעבר הירדן המזרחי. משה מסרב תחילה לבקשתם, אולם אחרי שהם מבטיחים הבטחה – הוא נענה לבקשתם.סיכום שבועי: במדבר כט- לו / 929 תנך ביחד, 2015

ליאת רגב מתארת בסרטון מדוע השבטים גד וראובן רצו להישאר בעבר הירדן המזרחי, והרב בני לאו מסביר מדוע בקשתם הרגיזה את משה, באמצעות הביטויים "שוויון בנטל" ו"יעד משותף" או "חלום משותף".

מפת נחלות השבטים כרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן.

השבטים גד וראובן הבטיחו למשה כי הם לא מנסים להתחמק מהמשימה של כיבוש הארץ. הם אמרו שכל רצונם הוא לבנות גדרות למקנה שלהם וערים לטפם, אך הם מחויבים למשימת כיבוש הארץ. כדי לחזק את דבריהם, הבטיחו שהם לא מתכוונים לשוב לבתיהם לפני שכל אחד משבטי ישראל ישב בנחלתו, כלומר על האדמה שלו.