תת- גונדר הרב אברהם חזן ז"ל- הרב הראשי למשטרה ובתי הסוהר על רוצח בשגגה ועל משמעות הציווי של שימוש בערי מקלט.

תת- גונדר הרב אברהם חזן ז"ל- הרב הראשי למשטרה ובתי הסוהר על רוצח בשגגה ועל משמעות הציווי של שימוש בערי מקלט.

המדרש לומד מהשימוש במילה "וְהִצִּילוּ" את תרחיש האירועים בערי המקלט.

במקרא, משמעות הביטוי "עָרֵי מִקְלָט" היא מילולית – ערים של ממש. בעברית המודרנית משתמשים בביטוי בהשאלה – עיר מקלט היא כל מקום מבטחים בשעת חירום, וגם כינוי שלילי למקום שמתקבצים בו אנשים שעושים מעשים לא רצויים או לא חוקיים.

הפסוקים מבחינים בין פגיעה באדם בְּזָדוֹן לבין פגיעה באדם בִּשְׁגָגָה.
בְּזָדוֹן – בכוונה, בִּשְׁגָגָה – בטעות, בלי כוונה.
גם אם התוצאה היא אותה התוצאה – פגיעה באדם – העונש של הפוגע הוא שונה.

בסוף ספר במדבר מתוארת החלוקה של הארץ לנחלות לפי שבטים. כל שבט קיבל נחלה משלו, חוץ משבט לוי.

האיור מתאר את רגע הגעתו של רוצח בשגגה לעיר המקלט.

אהוד בנאי, הזמר והיוצר הישראלי, הוציא את אלבומו הראשון "אהוד בנאי והפליטים" כשהיה בן 34. אחד השירים באלבום נקרא "עיר מקלט". השיר לא מדבר על איש שרצח בשגגה, וגם לא על ערי המקלט שבתורה, אבל השימוש בביטוי "עיר מקלט" שולח אותנו לחפש קווי דמיון ושוני בין עיר המקלט שבשיר לבין עיר המקלט שבפרק.

"גאולת דם" – תגובה של משפחת הנרצח לרוצח בזדון. על פי החוק המקראי, האחריות על הענשת הרוצח בעונש מוות מוטלת על משפחת הנרצח. מה "גואלים"? את הדם ואת האדמה.

לקראת הכניסה לארץ הגדיר משה 48 ערים מיוחדות לאנשי שבט לוי. תפקידם של אנשי שבט לוי היה לעסוק בפולחן ובזבח, והם היו למעשה נותני שירותים לשאר שבטי ישראל. שבט לוי לא קיבל נחלה משלו ואנשיו היו מפוזרים בין כל השבטים, אך הם קיבלו ערים נפרדות, צמודות לערים שלהן נתנו שירותי דת.

עָרֵי מִקְלָט היו שש ערים בעלות תפקיד מיוחד – אליהן יכול היה לברוח אדם שרצח בשגגה (בטעות) אדם אחר. בערים אלה הוא קיבל הגנה עד אשר עמד לדין. ההגנה הייתה מפני "גואלי הדם" – קרובי המשפחה של ההרוג, שרצו להעניש את ההורג.
פירוט ערי המקלט מופיע גם בספר דברים, פרק ד.
במונחים משפטיים של ימינו אין רוצח בשגגה, אלא הורג בשגגה.