בַּפֶּרֶק מְתוֹאָר הַכַּעַס שֶׁל שָׂרָה וְהַהַחְלָטָה שֶׁל אַבְרָהָם לֹא לְרִיב אִיתָה, וּלְאַפְשֵׁר לָה לַעֲשׂוֹת מָה שֶׁהִיא מְבִינָה שֶׁנָכוֹן לַעֲשׂוֹת. הַמִדְרָשׁ "עוֹצֵר" בָּרֶגַע שֶׁל הָרִיב וּמְנַסֶה לְהַרְחִיב עוֹד קְצָת אֶת חִילוּפִי הַדְבָרִים בֵּין אַבְרָהָם לְשָׁרָה בְּאֶמְצָעוּת הַדִמְיוֹן.

כְּשֶׁהָגָר הָיְיתָה בְּהֵירָיוֹן, הִיא הִתְנַשְׂאָה עַל שָׂרָה וְזִלְזְלָה בָּה. שָׂרָה קִינְאָה בָּה מְאוֹד, וְאָז כָּתוּב: "וַתְּעַנֶּהָ" – שָׂרָה עִינְתָה אֶת הָגָר (הֵצִיקָה לָה וְהִתְעַלְלָה בָּה). הַמִדְרָשׁ מְנַסֶה לְהַסְבִּיר מָה אֵיךְ עִינְתָה שָׁרָה אֶת הָגָר.

https://www.youtube.com/watch?v=HFGEhdUcwrc שָׂרָה אִימַנוּ רָצְתָה מְאוֹד יֶלֶד, אֲבָל לֹא יָכְלָה לָלֶדֶת. הִיא נָתְנָה אֶת הַשִׁפְחָה שֶׁלָה לְאַבְרָהָם, וְכָךָ הַיֶלֶד שֶׁיִיוָולֵד לַשִׁפְחָה יִהְיֶה כְּמוֹ הַיֶלֶד שֶׁלָה, שֶׁל שָׂרָה. בִּשְׁנַת 1998, כְּשֶׁהָיְיתָה שָׂרִית חָדָד בַּת 20, הִיא הִקְלִיטָה אֶת הַשִׁיר "לִהְיוֹת אִימָא". הַאִם בֶּאֱמֶת הִיא רָצְתָה לִהְיוֹת אִימָא בַּגִיל 20? שְׁאֵלָה טוֹבָה. לֹא תָמִיד כָּל זַמָר שָׁר שִׁירִים הַמְתָאֲרִים בְּדִיוּק אוֹתוֹ וְאֶת רְצוֹנוֹתָיו, אֲבָל הַשִׁירִים נוֹתְנִים קוֹל לִרְגָשׁוֹת שׁוֹנִים וּמוּרְכָּבִים שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם. פְּעָמִים רַבּוֹת אֲנַחְנוּ מִזְדַהִים מְאוֹד עִם שִׁירִים שֶׁמִישֶׁהוּ אַחֵר כַּתָב וְשָׁר. לַסַקְרָנִים: אַחֲרֵי כִּמְעַט 20 שָׁנָה, כְּשֶׁהִיא בַּת 39, יָלְדָה שָׂרִית חָדָד אֶת בִּתָה הַבְּכוֹרָה, נוֹיָה.

 אֱלוֹהִים הִבְטִיחַ לְאַבְרָהָם וְשָׂרָה יֶלֶד, אֲבָל שָׂרַי, אִשְׁתוֹ, לֹא יְכוֹלָה לָלֶדֶת. לְשָׂרַי הָיָה רַעְיוֹן: לָתֵת לְאַבְרָהָם אֶת שִׁפְחָתָה, הָגָר, כְּדֵי שֶׁהִיא (הָגָר) תִהְיֶה בְּהֵירָיוֹן. כְּשֶׁזֶה קָרָה, בִּמְקוֹם לִשְׂמוֹחַ שֶׁהַתוֹכְנִית הִצְלִיחָה – הִתְחִיל מַשְׁבֵּר (מַשְׁבֵּר הוּא מַצָב קָשֶׁה אוֹ  מְסוּכָּן, נְקוּדַת שֶבֶר).

https://www.youtube.com/watch?v=lLhrQPxOq48 הַסִרְטוֹן מַרְאֶה אִישָׁה בַּחוֹדֶשׁ הַשְׁבִיעִי לַהֵירָיוֹן, אֲשֶׁר מִתוֹךְ בְּחִירָה וּמִתוֹךְ רָצוֹן הָלְכָה חֲמִישָׁה יָמִים בַּמִדְבַּר סָהֲרָה, הַמִדְבָּר הַחַם הַגָדוֹל בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם שֶׁנִמְצָא בִּצְפוֹן אַפְרִיקָה.

חָמוּרָבִּי הָיָה מֶלֶךְ בָּבֶל לִפְנֵי 4,000 שָׁנִים בְּעֵרֶךְ. אַרְכֵאוֹלוֹגִים מָצְאוּ קוֹבֶץ שֶׁל כְּ-300 חוּקִים חֲקוּקִים עַל אֶבֶן מִתְקוּפַת שִׁלְטוֹנוֹ. אַרְבָּעָה סְעִיפִים מִתוֹךְ קוֹבֶץ הַחוּקִים הַגָדוֹל עוֹסְקִים בְּמַצָב דוֹמֶה לַמַצָב שֶׁל שָׂרָה וְהָגָר. בְּחוּקֵי חָמוּרָבִּי כָּתוּב שֶׁאִם יֵשׁ אִישָׁה שֶׁלֹא יְכוֹלָה לָלֶדֶת מִסִיבּוֹת שׁוֹנוֹת, מוּתָר לָה לָקַחַת שִׁפְחָה שֶׁתֵלֵד בִּמְקוֹמָה. אִם הַשִׁפְחָה תַשְׁוֶוה אֶת עַצְמָה בַּמַעֲמָד לִגְבִירְתָה, מוּתָר לַגְבֶרֶת לְסַמָן אוֹתָה בְּאוֹת עַבְדוּת (כְּעוֹנֶשׁ), אֲבָל אָסוּר לְסַלֵק אוֹתָה וְאָסוּר לִמְכּוֹר אוֹתָה, כִּי הִיא אַחַת מֵהָאִימָהוֹת בַּשֵׁבֶט. (מבוסס על עולם התנ"ך – ספר בראשית)  

בָּעוֹלָם הָעַתִיק הָיָה נָהוּג שֶׁלְזוּגוֹת נְשׂוּאִים בַּעֲלֵי כֶּסֶף רָב הָיוּ עֲבָדִים (גְבָרִים) וּשְׁפָחוֹת אוֹ אֲמָהוֹת (נָשִׁים) שֶׁשֵׁירְתוּ אוֹתָם. הַמַעֲמָד הָיָה מְאוֹד בָּרוּר – מִי בַּעַל הַכֶּסֶף, וּמִי אוֹמֵר לְמִי מָה לַעֲשׂוֹת… (רְאוּ לְדוּגְמָה אֶת הַתְמוּנָה וזַהוּ אֶת הַשִׁפְחָה).

כְּשֶׁאוֹמְרִים עַל מִישֶׁהוּ "יָדוֹ בַּכּוֹל וְיָד כּוֹל בּוֹ", הַכַּוָונָה הִיא לְאָדָם שֶׁמְעוֹרָב בְּכָל דָבָר וְנִמְצָא בְּעִימוּת עִם כּוּלָם.

כְּנַעַן וּמִצְרַיִם הַן אֲרָצוֹת שְׁכֵנוֹת, וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶן קְשָׁרִים. לִפְעָמִים קִשְׁרֵי שְׁכֵנוּת טוֹבָה, קְשָׁרִים שֶׁל כַּלְכָּלָה וּמִסְחָר, וְלִפְעָמִים הַן נִלְחָמוֹת זוֹ בְּזוֹ. תוֹשָׁבֵי כְּנַעַן הָיוּ תְלוּיִים בִּירִידַת הַגְשָׁמִים, אֲבָל תוֹשָׁבֵי מִצְרַיִם נֶהֱנוּ תָמִיד מִן הַמַיִם שֶׁל אֶחָד מִשְׁנֵי הַנְהָרוֹת הַגְדוֹלִים בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם – הַנִילוּס!

מִדְבָּר הוּא מָקוֹם שֶׁיֵשׁ בּוֹ מְעַט מִשְׁקָעִים (מְעַט גֶשֶׁם אוֹ מְעַט טַל). כְּדֵי לִחְיוֹת צָרִיךְ מַיִם. וְלָכֵן יֵשׁ מְעַט מְאוֹד חַיִים בַּמִדְבָּר: מְעַט אֲנָשִׁים, מְעַט בַּעֲלֵי חַיִים וּמְעַט צִמְחִיָיה. מִי שֶׁבְּכָל זֹאת מַצְלִיחַ לִחְיוֹת בַּמִדְבָּר הוּא מִי שֶׁיוֹדֵעַ אֵיךְ לְהַשִׂיג מַיִם.

כֵּיצַד בְּנֵי אָדָם מַשִׂיגִים מַיִם בַּמִדְבָּר? לִפְעָמִים מוֹצְאִים מַעְיָין נִסְתָר שֶׁמִמֶנוּ יוֹצְאִים מַיִם מֵהָאֲדָמָה, וְלִפְעָמִים חוֹפְרִים בְּאֵר שֶׁבָּה נֶאֱסָפִים מֵי הַגְשָׁמִים הַמְעַטִים שֶׁיוֹרְדִים.

כל התייחסות לפרק היא מעשה פרשנות

השחקנית גילה אלמגור בחרה, מכל הדמויות המקראיות, לספר על הגר. הגר השפחה המגורשת, והגר הבת שלה.

שִׁפְחָה/אָמָה הִיא אִשָׁה מְשׁוּעְבֶּדֶת, מְשָׁרֶתֶת. הַמִקְרָא מַבְחִין בֵּין מְשָׁרֶתֶת עִבְרִייָה לְבֵין מְשָׁרֶתֶת נוֹכְרִייָה. לפעמים יֵשׁ הֶבְדֵל בַּמִילָה: אָמָה הִיא עִבְרִייָה, וְשִׁפְחָה הִיא נוֹכְרִייָה.

את המונח "דרך שׁוּר" יש לפרש "הדרך המובילה אל שׁוּר", משום שבלשון המקרא הדרך נושאת את שם היעד.

פטר פאול רובנס (1640-1577) – צייר פלמי שסגנונו זכה לתהילה בין-לאומית והשפיע על אומנים רבים. רובנס יצר אומנות חיה.

שרה דורשת צדק. נכון, היא זו שבמו ידיה הכניסה את הגר לביתה. אך ההיריון של הגר והפיחות שחשה שרה במעמדה שלה, מביאים אותה לפנות בחריפות לאברהם ולומר "חֲמָסִי עָלֶיךָ" (כאן חָמָס לא במשמעות של גזל, אלא תחושה של חוסר צדק).

המלאך מבשר להגר שבנה ישמעאל יהיה "פֶּרֶא אָדָם…"