את בנך יחידך אשר אהבת

איור: shutterstock.com

בַּפָּסוּק מְצוּיָן גַם "בִּנְךָ", גַם "יְחִידְךָ", גַם "אֲשֶׁר אָהַבְתָּ" וְגַם "יִצְחָק".
חֲזַ"ל נִיסוּ לְהָבִין מַדוּעַ הַפֵּירוּט וְהַחֲזָרָה.

איל נאחז בסבך

אַיִל. צילום: Frank Vincentz , Haltern CC BY 3.0

כַּמָה עוּבְדוֹת מְעַנְיְינוֹת עַל הָאַיִל:

1. הָאַיִל הוא כֶּבֶשׂ זָכָר בּוֹגֵר. הַזָכָר גָדוֹל מֵהַנְקֵבָה (הַכִּבְשָׂה) וְיֵשׁ לוֹ קַרְנַיִים אֲרוּכּוֹת וּמְסוּלְסָלוֹת.

2. הָאַיִל יָכוֹל לְהַגִיעַ לַמִשְׁקָל שֶׁל 100 קִילוֹגְרָמִים, וְתוֹחֶלֶת חַיָיו כְּ-15 שָׁנָה.

3. בְּקַרְנֵי הָאַיִל מִשְׁתַמְשִׁים לַהֲכָנַת שׁוֹפָרוֹת, שֶׁבָּהֶם תוֹקְעִים בְּרֹאשׁ הַשָׁנָה וּבְיוֹם הַכִּיפּוּרִים. יֵשׁ הַטוֹעֲנִים כִּי תוֹקְעִים דַוְוקָא בַּשׁוֹפָר הֶעָשׂוּי מִקַרְנֵי אַיִל, כְּדֵי לִזְכּוֹר אֶת סִיפּוּר הָעֲקֵדָה וְאֶת רָמַת הָאֱמוּנָה שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ.

 

איה השה לעולה?

עקדת יצחק בפסיפס

אברהם ויצחק

פריץ פן אוהדה, ניסיונו של אברהם, המאה ה-19, מתוך ויקישיתוף

אוֹמָנִים רַבִּים צִיְירוּ בְּהַשְׁרָאַת סִיפּוּר "עֲקֵדַת יִצְחָק". בְּרוֹב הַצִיוּרִים מוֹפִיעַ הָרֶגַע הַדְרָמָטִי שֶׁבּוֹ הַמַלְאָךְ עוֹצֵר אֶת אַבְרָהָם וּמַרְאֶה לוֹ אֶת הָאַיִיל שֶׁבַּסְבַךְ. בַּיְצִירָה הַזֹאת הִתְמַקֵד הָאוֹמָן בָּרְגָשׁוֹת שֶׁל אַבְרָהָם כְּלַפֵּי בְּנוֹ.

 

אל תשלח ידך אל הנער!

דומניצ'ינו, עקדת יצחק, המאה ה-16, מאוסף מוזיאון פראדו, ספרד

כַּאֲשֶׁר אַבְרָהָם הָיָה מַמָשׁ קָרוֹב לַעֲשׂוֹת אֶת הַמַעֲשֶׂה, יָצָא מַלְאָךְ מֵהַשָׁמַיִים וְקָרָא: "אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר"!

עקדת יצחק

מִצִיוּרִי הַתַנַ"ךְ שֶׁל גוּסְטַב דוֹרֶה, צַיָיר צָרְפָתִי בֶּן הַמֵאָה הַ-19. הַתְמוּנָה מְתָאֶרֶת אֶת אַבְרָהָם וְאֶת יִצְחָק בְּדַרְכָּם לָעֲקֵדָה: "וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת עֲצֵי הָעֹלָה וַיָּשֶׂם עַל יִצְחָק בְּנוֹ"

 

לַסִיפּוּר הַמוּכָּר הַמְסוּפָּר בְּפֶרֶק כב קוֹרְאִים כּוּלָם "עֲקֵדַת יִצְחָק".
אֲנָשִׁים שֶׁמִתְפַּלְלִים קוֹרְאִים אֶת הַסִיפּוּר הַזֶה בְּכָל בּוֹקֶר לִפְנֵי תְפִילַת שַׁחֲרִית (תְפִילַת הַבּוֹקֶר).
וּמָה פֵּירוּשׁ הַמִילָה "עֲקֵדָה"?
לַעֲקוֹד – לִקְשׁוֹר אֶת הַיָדַיִים וְהָרַגְלַיִים, לִכְבּוֹל.

ניסיון

הַסוֹפֵר אֶפְרַיִם סִידוֹן מְסַפֵּר בַּחֲרוּזִים אֶת סִיפּוּר עֲקֵדַת יִצְחָק, וְדָנִי קֶרְמָן מְאַיֵיר אֶת הַסִיפּוּר.

 

באר שבע

תֵל בְּאֵר שֶׁבַע הַמִקְרָאִית, צילום: רון פלד

בְּאֵר שֶׁבַע הִיא הַמָקוֹם שֶׁמִמֶנוּ מַתְחִיל סִיפּוּר הָעֲקֵדָה, וְשָׁם הוּא גַם נִגְמָר.
הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע מוּזְכֶּרֶת פְּעָמִים רַבּוֹת בְּמִקְרָא, וְהִיא קְשׁוּרָה לִשְׁלוֹשֶׁת הָאָבוֹת. הַהֶסְבֵּר לַשֵׁם "בְּאֵר שֶׁבַע" נִיתַן בְּסִיפּוּר הַבְּרִית בֵּין אַבְרָהָם לְבֵין אֲבִימֶלֶךְ מָלַךְ גְרָר, וּלְפִיו "שֶׁבַע" מִלְשׁוֹן שְׁבוּעַת נֶאֱמָנוּת.
עִם הַשָׁנִים נֶעֶשְׂתָה בְּאֵר שֶׁבַע עִיר גְדוֹלָה וַחֲשׁוּבָה בְּמַמְלֶכֶת יְהוּדָה.

ארץ המורייה

הַר הַבַּיִת, אַחַד הַמְקוֹמוֹת שֶׁחוֹקְרִים מְזַהִים עִם הַר הַמוֹרִיָה. צילום: Godot13, Palestine-2013(2)-Aerial-Jerusalem-Temple Mount, CC BY-SA 4.0

אֵין יוֹדְעִים בְּוַוָדאוּת מַה מְקוֹמוֹ שֶׁל הַר הַמוֹרִיָה. עַל פִּי הַמָסוֹרֶת, הָהָר מְמוּקָם בִּירוּשָׁלַיִם, בַּמָקוֹם שֶׁבּוֹ בָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת בֵּית הַמִקְדָשׁ.
בְּסִיפּוּר הָעֲקֵדָה מְסוּפָּר שֶׁאַבְרָהָם הָלַךְ בְּמֶשֶׁךְ שְׁלוֹשָׁה יָמִים מִבְּאֵר שֶׁבַע לְאֶרֶץ הַמוֹרִיָה. וְאָכֵן הַמֶרְחָק בֵּין בְּאֵר שֶׁבַע לִירוּשָׁלַיִם הוּא כְּ-90 ק"מ – מֶרְחָק שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲבוֹר  בִּשְׁלוֹשָׁה יְמֵי הֲלִיכָה.
לְטַעֲנַת הַשׁוֹמְרוֹנִים, הַמַאֲמִינִים שֶׁהַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָאֲמִיתִיִים, הַר הַמוֹרִיָה הוּא הַר גְרִיזִים, הָהָר הַמְקוּדָשׁ לָהֶם.

הקרבת בנים בעולם העתיק

קרתגו. צילום: מתוך ויקישיתוף

בתנ"ך מוזכר פעמים אחדות פולחן הקרבת ילדים לאלים שונים, כחלק מעבודה זרה שעליה חל איסור מוחלט. הפולחן יועד לאלים שונים, כגון מולך, כמוש, אדרמלך וענמלך. בפרק ז בירמיהו נאמר כי היו גם מי שהקריבו את בניהם לאלוהי ישראל. יש מחלוקות מה בדיוק כלל הפולחן למולך: האם אנשים אכן שרפו את בניהם כקורבן והאם עשו כך דרך קבע או רק בעיתות צרה, או שמדובר רק בפולחן סמלי של העברת הבן במסלול אש?

על המזבח

מזבח הוא מבנה פולחני שעליו מקריבים קורבנות או מתיזים את דם הקורבן. ראשיתו של המזבח בעולם הקדוּם – באבן שהתקדשה מפני שהאמינו ששוכנים בה כוחות אלוהיים, ולכן התבצעה עליה פעילות פולחנית. את המזבחות נהגו לבנות מאדמה, מאבנים או מנחושת.
מעניין לציין כי המזבח שימש גם מקום מקלט לנרדפים, שהגן עליהם מפני מוות. מכאן גם מקור הביטוי "נאחז בקרנות המזבח".

מבוסס על מקרא גשר. © גשר מפעלים חינוכיים

עקדה

חוה ראוכר, עקדה, שמן על בד, 1996

נער במדים שוכב ומביט אל אימו (כנראה בדמות האומנית עצמה), שפניה משתקפות מן הראי. בשל השימוש בראי, נדמה ששניהם מביטים לכיוון הצופה.

אֲנִי לֹא אַקְרִיב בְּכוֹרִי לְעוֹלָה

שיחה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו

שיחה בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו והעיתונאי ירון לונדון, בהנחיית רות קלדרון – אשת חינוך ותקשורת וח"כית לשעבר – על הניסיון האלוהי בסיפור עקדת יצחק.

אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ

לפניכם סרט אנימציה קצר ששמו "את בנך את יחידך", של היוצרים אבי פרידמן ושחר תל דן, הקושר בין סיפור עקדת יצחק לבין מות חיילים בצבא. הסרטון הוקרן בערב מיוחד בסינמטק ירושלים, שבו הוקרנו כמה סרטים שהמכנה המשותף שלהם הוא העיסוק במוות, במסגרת הכנס השישי של המחלקה להיסטוריה ולתאוריה ב"בצלאל".

הנני

מיכאל סגן-כהן, הנני, דפוס בלט, צבע אקריליק על נייר ומסגרת, 36X27 ס"מ, 1978. אוסף פרטי, ירושלים. באדיבות ליאורה לאור סגן-כהן.

בסיפור עקדת יצחק חוזר אברהם על המילה "הִנֵּנִי" כמה פעמים בהקשרים שונים. משמעותה של המילה היא: הינה אני. אברהם רוצה לומר שהוא כאן, מוכן ומזומן, האמירה החוזרת מורה על נוכחות ועל מעורבות פעילה של האומר אותה.

אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר

לורן דה להיר, עקדת יצחק , 1650, מאוסף Museum of Fine Arts, Reims. מתוך ויקישיתוף

לאחר שאברהם עקד את בנו, כלומר קשר אותו כדי להקריב אותו, פנה אליו המלאך בקריאה: "אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר", על מנת שלא יקרב את המַאֲכֶלֶת (סכין חדה מאוד) אל יצחק.
אפשר להשתמש בביטוי "אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר" במשמעות דומה גם כיום, כדי לומר: אל תפגע בו לרעה, אל תזיק לו.

עיר האבות

תל שבע המקראית, צילום: רון פלד

העיר באר שבע מוזכרת פעמים רבות במקרא, והיא קשורה לשלושת האבות. באר שבע מופיעה לראשונה בספר בראשית בסיפור גירוש הגר, והיא התחנה הראשונה שאליה הגיע אברהם לאחר עקדת יצחק.

היכן הייתה עקדת יצחק?

ירושלים, צילום: ClimaxAP/shutterstock.com

איננו יודעים בוודאות היכן נמצא הר המוריה. על פי המסורת, ההר נמצא בירושלים, במקום שבו בנה שלמה את בית המקדש: "וַיָּחֶל שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית ה' בִּירוּשָׁלַ‍ִם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה…" (דברי הימים ב, ג, א).

להט האמונה

מציורי התנ"ך של אבל פן. עקדת יצחק, פסטל, 1943. באדיבות המשפחה

"ויאמר אל תשלח ידך"
וסכין היכן היה?
נשרו שלוש דמעות ממלאכי השרת, ונהרס הסכין.
אמר לו: אחנקנו!
אמר לו: אל תשלח ידך אל הנער!
אמר לו: אוציא ממנו טִפת דם!
אמר לו: אל תעש לו מאומה, אל תעש לו מום.

(עיבוד לבראשית רבה, פרשה נו, פסקה ז)

אברהם והשטן

אנתוני ואן דייק, אברהם ויצחק, 1617, מאוסף הגלריה הלאומית בפראג, מתוך ויקישיתוף

"וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ".
קִדְּמוֹ שָׂטָן בַּדֶּרֶךְ וְנִרְאָה לוֹ בִּדְמוּת זָקֵן.
אָמַר לוֹ: לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ?
אָמַר לוֹ: לְהִתְפַּלֵּל.
אָמַר לוֹ: מִי שֶׁהוֹלֵךְ לְהִתְפַּלֵּל, לָמָּה אֵשׁ וּמַאֲכֶלֶת בְּיָדוֹ וְעֵצִים עַל כְּתֵפוֹ?
אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא נִשְׁהֶה יוֹם אוֹ יוֹמַיִם וְנִשְׁחַט, וְנֹאפֶה, וְנֹאכַל.

עקדת יצחק

עקדת יצחק