מִיָיד לְאַחֵר הַסִיפּוּר עַל מוֹת שָׂרָה, מְסוּפָּר שֶׁיִצְחָק הִתְחַתֵן עִם רִבְקָה.
הַמִדְרָשׁ קוֹשֵׁר בֵּין שְׁנֵי הַסִיפּוּרִים בְּאֶמְצָעוּת פָּסוּק מִסֵפֶר קֹהֶלֶת.

הַיוֹם מְשַׁלְמִים בְּמַטְבְּעוֹת וּשְׁטָרוֹת כֶּסֶף, בְּכַרְטִיס אַשְׁרַאי וְגַם בְּאַפְּלִיקַצְיוֹת.
בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים בָּעוֹלָם יֵשׁ לַכֶּסֶף הַמְקוֹמִי שֵׁמוֹת שׁוֹנִים וְעֵרֶךְ שׁוֹנֶה. יְחִידַת הַמַטְבֵּעַ בְּיִשְׂרָאֵל הִיא "שֶׁקֶל חָדָשׁ", בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית "דוֹלָר" וּבְאֵירוֹפָּה "אֵירוֹ".

אֲחוּזָה הִיא שֶׁטַח אֲדָמָה גָדוֹל הַשַׁיָיךְ לְאָדָם עָשִׁיר, הַכּוֹלֵל בֵּית מְגוּרִים גָדוֹל.
וּמָה הִיא "אֲחוּזַת קֶבֶר"? מִתְחַם קְבוּרָה גָדוֹל.
אֶת מִי קוֹבְרִים בַּאֲחוּזַת קֶבֶר? כַּמָה אֲנָשִׁים בְּנֵי אוֹתָה מִשְׁפָּחָה אוֹ אֲנָשִׁים חֲשׁוּבִים שֶׁרוֹצִים לְכַבֵּד אוֹתָם וְלַהֲפוֹךְ אֶת מְקוֹם קְבוּרָתָם לְמָקוֹם שֶׁאֵלָיו יַגִיעוּ אֲנָשִׁים רַבִּים.

הָאוֹמָן מִיקֵם אוֹתָנוּ, הָאֲנָשִׁים הַמַבִּיטִים בַּיְצִירָה, מִחוּץ לִמְעָרַת הַמַכְפֵּלָה. אִם נָצִיץ פְּנִימָה, נַרְאֶה קְבוּצַת אֲנָשִׁים נוֹשְׂאִים לַפִּידִים סְבִיב הַקֶבֶר שֶׁל שָׂרָה.

בַּיְצִירָה רוֹאִים אֶת אַבְרָהָם יוֹצֵא מִמְעָרַת הַמַכְפֵּלָה וּמַפְנֶה אֶת רֹאשׁוֹ כְּדֵי לְהַבִּיט שׁוּב בַּקֶבֶר שֶׁל שָׂרָה. הָאוֹר שֶׁבּוֹקֵעַ מִפֶּתַח הַמְעָרָה מֵאִיר אֶת אַבְרָהָם, וְכָךָ מְאַפְשֵׁר לָנוּ לְהַבְחִין בְּרִגְשׁוֹתָיו.

אַבְרָהָם הָיָה אִישׁ עָשִׁיר, וְעֶפְרוֹן יָדַע אֶת זֶה.
פַּעַם אַחַר פַּעַם הִתְעַקֵשׁ אַבְרָהָם לְשַׁלֵם לוֹ עֲבוּר מְעָרַת הַמַכְפֵּלָה, אֲבָל עֶפְרוֹן סֵירַב לְקַבֵּל תַשְׁלוּם וְרָצָה לָתֵת לְאַבְרָהָם אֶת הַמָקוֹם בְּמַתָנָה.
לְבַסוֹף הִסְכִּים עֶפְרוֹן לְקַבֵּל תַשְׁלוּם, וְנָקַב בַּסְכוּם – 400 שֶׁקֶל כֶּסֶף. הוּא אָמַר לְאַבְרָהָם: "בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה הִוא", כְּלוֹמַר: בֵּינֵינוּ, זֶה סְכוּם קָטָן… מָה זֶה כְּבָר בִּשְׁבִילְךָ 400 שֶׁקֶל כֶּסֶף?

אַבְרָהָם כֹּהֵן, מְסַפֵּר הַסִיפּוּרִים, מַקְרִיא אֶת פֶּרֶק כג.

הַסוֹפֵר אֶפְרַיִם סִידוֹן מְסַפֵּר בַּחֲרוּזִים אֶת סִיפּוּר קְנִיַית מְעָרַת הַמַכְפֵּלָה, בְּלִיוּוּי הָאִיוּרִים שֶׁל דָנִי קֶרְמָן.

מְעָרַת הַמַכְפֵּלָה הוּא שֵׁם חֶלְקַת הַקֶבֶר שֶׁקָנָה אַבְרָהָם לְאַחַר מוֹת שָׂרָה אִשְׁתוֹ, כְּפִי שֶׁמְסוּפָּר בִּבְרֵאשִׁית פֶּרֶק כג.
מַדוּעַ קוֹרְאִים לַמְעָרָה "מְעָרַת הַמַכְפֵּלָה"? כַּנִרְאֶה מִשׁוּם שֶׁהִיא הָיְיתָה בַּעֲלַת חָלָל כָּפוּל.

 

 

מעשי האבל של אברהם לאחר מות שרה – "לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ". ממקומות אחרים במקרא ומן השורש האכדי העתיק ספ"ד, עולה כי משמעות הפועל "לִסְפֹּד" במקרא היא להכות על החזה לאות אבל.

 

בסיפור קניית מערת המכפלה מתוארת באופן מפורט העִסקה שעשה אברהם עם עפרון החתי. נראה כי לַמְספר היה חשוב להעביר את המסר שהעסקה בוצעה על פי כללי המשפט הנהוגים, וזאת כדי לתת תוקף לקניית מערת המכפלה, מקום קבורתם של אבות האומה.

 

בשנת 1924 נפתח בבצלאל, בית ספר לאמנות ולמלאכות האומנות, בית מלאכה לקרמיקה. בין פריטי האומנות שנוצרו במחלקה זו ידועים אריחי הקיר המעוטרים, שרבים מהם שובצו במוסדות ציבוריים.

גוסטב דורֶה היה אומן צרפתי שחי במאה ה-19. הוא התפרסם בעיקר בזכות סדרת תחריטי עץ שיצר על פי סיפורי התנ"ך. בשנת 1865 הוציא את "תנ"ך דורה", המכיל למעלה מ-100 תחריטים של סצנות מקראיות.

בסרטון תוכלו להתרשם מן המציאות המורכבת במערת המכפלה כיום.

בסרטון שלפניכם מוצגים האירועים בפרק מנקודת מבטו של יצחק.

מערת המכפלה נמצאת בעיר חברון, והיא נחשבת מקום מקודש ביהדות ובאסלאם. על פי המסורת היהודית, במערת המכפלה קבורים אדם וחוה וכן אבות ואימהות האומה (מלבד רחל, שנקברה בבית לחם).

"עובר לסוחר" – הכוונה לאמצעי תשלום מוסכם וחוקי. בתקופת המקרא לא השתמשו במטבעות אלא שילמו באמצעות מתכות שונות, למשל כסף, שמשקלן היה מחושב על פי יחידות משקל קבועות, למשל "שֶׁקֶל". כלומר אברהם שילם לעפרון כסף במשקל של ארבע מאות שקלים בעסקה הוגנת וחוקית.
גם היום משמעות הביטוי "עובר לסוחר" דומה – כסף או רכוש שכיר שיש לו ביקוש וניתן לשלם באמצעותו.

משמעות הביטוי "עַם הָאָרֶץ" בפרק היא – האנשים היושבים בארץ.
בסיפור קניית מערת המכפלה, אברהם פונה אל "בְנֵי חֵת", אך למשא ומתן מצטרפים גם "בָּאֵי שַׁעַר העִיר" ו"עַם הָאָרֶץ", שהם כנראה הגברים בעלי הזכויות, שנציגיהם הם הגוף החוקי הרשאי לנהל עסקאות של מכירת קרקעות למי שאינו בן המקום.
בעברית בת זמננו "עַם הָאָרֶץ" הוא ביטוי שמשמעותו דווקא אדם בוּר חסר ידע והשכלה.