הרב בני לאו וליאת רגב בשיחה על בראשית פרק כד. את מי בעצם התאימו למי בשידוך הזה? האם חשבו בכלל על יצחק? כיצד ייתכן שרבקה לא היססה לרגע? והאם השידוך היה מוצלח?

סיון רהב מאיר על פרשת "חיי שרה", מתוך תוכנית הלילה של חדשות ערוץ 2.

בסיפור זה אנו שומעים על השידוך הראשון במקרא. למעשה, זהו המקור המפורט ביותר במקרא כולו המספר על תהליך הנישואים – השידוך על תנאיו, האירוסים, מתן המוהר וכניסת האישה לביתה החדש. אף את עניין הינומת הכלה היו שלמדו מכך שרבקה כיסתה את פניה בראותה את יצחק. מהלך העניינים נראה אקראי, אבל תפילות העבד וההתנהלות הפלאית, כמעט על פי תוכנית עלומה, רומזות להתערבות אלוהית מאחורי הקלעים.

מבוסס על דליה מרקס, "חיי שרה, חיי רבקה" הדרשה השבועית, התנועה הרפורמית.

הגמל נזכר במקרא כבר בסיפורי האבות (למשל – בראשית יב, טז; כד, י), אך יש חוקרים הסבורים שהגמלים הגיעו לארץ כנען רק עם כניסת הפלשתים לאזור, במאה ה-12 לפני הספירה.

ארץ מגוריהם של אברהם ושל משפחתו לפני שעלו לארץ כנען.
בארם נהריים שכנו הערים נָחוֹר וחָרָן. משם הובאה רבקה אל יצחק, שם נשא יעקב את לאה ורחל ושם נולדו כמעט כל בני יעקב.
התורה מכנה את ארץ מגוריהם של האבות בשם "ארם נהריים", אף על פי שמבחינה היסטורית זהו שם מאוחר.

השיר "אליעזר ורבקה" הוא שיר ילדים המבוסס על הפרק. לוין קיפניס היה מגדולי הסופרים והמשוררים של ימי טרום המדינה וראשיתה. השירים והספרים שכתב חינכו את ילדי ישראל ועיצבו את זהותה המתחדשת של המדינה.

ג'יימס טיסו היה אומן צרפתי שיצר במאה ה-19. לקראת סוף ימיו ובעקבות התחזקות אמונתו הדתית, ביקר במזרח התיכון. לאחר שובו לאירופה הציג בכמה תערוכות את יצירותיו המבוססות על סיפורי התנ"ך ועל הברית החדשה. בשונה מאומנים אחרים, שכף רגלם לא דרכה מעולם באזור ארץ ישראל, אפשר לזהות ביצירתו היכרות עם הנוף, עם בעלי החיים ועם הלבוש שמאפיינים את הלֶבַנְט. ביצירה עצמה אפשר לשים לב למכלול הדמויות שבפרק, לצבעוניות המדברית, ללבוש האופייני לתקופה ולאזור, להפרשי הגובה בין הגבירה לבין העבד וליצחק שיצא לשוח בשדה.

ביטוי לנדיבות ולרוחב לב. רבקה מכירה את כללי הכנסת האורחים באזורים שוממים ומדבריים, אך מתעלה עליהם. היא דואגת להשקות את עבד אברהם ולאחר מכן את גמליו. כאשר הוא מבקש ממנה מקום לינה בלבד, היא מציעה לו גם תבן ומספוא לגמלים.

המשימה: מציאת אישה ליצחק. לאחר דרך ארוכה עד ארם נהריים, מבחן על פי הבאר והיכרות עם המשפחה, העבד מבקש את רשות הבוגרים (אחיה ואִימה של רבקה), אך הם מעבירים את זכות המילה האחרונה אל הנערה. עד היום משתמשים בביטוי "שאל את פיו", שמשמעותו – לברר את רצונו ואת עמדתו של האדם המדובר.

 

על פי המדרש, אליעזר (בפרק מכונה: עבד אברהם) הסתכן ונהג באופן לא ראוי בבקשתו מאלוהים שישתף פעולה עם המבחן שקבע למציאת אישה ליצחק.

• צְפוּ בְּאֶפְרַיִם סִידוֹן, מְחַבֵּר הַסִדְרָה תָנָ"ךְ בַּחֲרוּזִים, מַקְרִיא אֶת סִיפּוּר אֱלִיעֶזֶר וְרִבְקָה.

הסרטון הופק ע"י ניהול פלוס בע"מ עבור הטלוויזיה החינוכית הישראלית.

• אֵיךְ רִבְקָה נִרְאֵית בַּצִיוּר, מָה מְאַפְיֵין אוֹתָהּ?
• מָה הַבָּעַת הַפָּנִים שֶׁל רִבְקָה מְשַׁדֶרֶת?
• מָה רִבְקָה אוֹחֶזֶת בְּיָדָהּ?
• בְּאֵילוּ צְבָעִים צוּיְרָה הַתְמוּנָה? אֵילוּ מְסָרִים הַצְבָעִים מַעֲבִירִים?

 

צְפוּ בַּסִרְטוֹן וַעֲנוּ:

• אֵיזֶה מֵידָע חָשׁוּב בְּנוֹגֵעַ לַמַיִם בַּמִדְבָּר לְמַדְתֶם מֵהַסִרְטוֹן?
• כֵּיצַד הַמֵידָע הַזֶה עוֹזֵר לָכֶם לְהָבִין אֶת הַ"סִימָן" שֶׁבָּחַר הָעֶבֶד כְּדֵי לִקְבּוֹעַ מִי הָאִישָׁה הַמַתְאִימָה?
• מָה דַעְתְכֶם עַכְשָׁיו עַל הַמַעֲשֶׂה שֶׁל רִבְקָה?

קרדיט לסרטון: מערוץ ה-YouTube של גלעד שדה. 

• מָה לְדַעְתְכֶם הַדְמוּת שֶׁל רִבְקָה מְשַׁדֶרֶת – בִּיטָחוֹן אוֹ חוֹסֶר בִּיטָחוֹן?
• בְּאֵילוּ צְבָעִים הִשְׁתַמֵשׁ הָאוֹמָן? שִׂימוּ לֵב לְצִבְעֵי הַבְּגָדִים שֶׁל הַדְמוּיוֹת.
• מָה הָאֲוִוירָה בַּיְצִירָה? הַאִם כָּךְ גַם אַתֶם דִמְיַינְתֶם אֶת הַסִיפּוּר?

אֶרֶץ הַמוֹצָא שֶׁל הָאָבוֹת מְכוּנָה פְּעָמִים רַבּוֹת בַּשֵׁם "אֲרַם נַהֲרַיִים". חוֹקְרִים הִצִיעוּ לְפָרֵשׁ אֶת הַשֵׁם "אֲרַם נַהֲרַיִים" כְּמִתְיַיחֵס לְאֶרֶץ אֲרַם הַשׁוֹכֶנֶת בֵּין שְׁנֵי הַנְהָרוֹת – הַפְּרָת וְהַחִידֶקֶל.

• הִתְבּוֹנְנוּ בַּתְמוּנָה וְנַסוּ לְהָבִין הֵיכָן נִמְצֵאת הָאָרֶץ בֵּין שְׁנֵי הַנְהָרוֹת, נַסוּ לְהָבִין לְאָן נָדַד עֶבֶד אַבְרָהָם כְּדֵי לְחַפֵּשׂ לִבְנוֹ שֶׁל אַבְרָהָם כַּלָה.

כּוּלָנוּ הָיִינוּ רוֹצִים לִהְיוֹת מְבוֹרָכִים בִּדְבָרִים רַבִּים – כֶּסֶף, בְּרִיאוּת, אַהֲבָה. הַמִדְרָשׁ שׁוֹאֵל מָה הַכַּוָונָה לִהְיוֹת מְבוֹרָךְ "בַּכֹּל".

• לְפִי הַסִרְטוֹן, מֵהֵיכָן מַגִיעִים הַמַיִם אֶל הַבְּאֵר?
• לָמָה הַבְּאֵר הָיְיתָה כָּל כָּךְ חֲשׁוּבָה?
• אַתֶם יוֹדְעִים אֵילוּ עוֹד פְּגִישׁוֹת מְפוּרְסָמוֹת נֶעֶרְכוּ לְצַד בְּאֵרוֹת (מִלְבַד הַפְּגִישָׁה בֵּין עֶבֶד אַבְרָהָם לְרִבְקָה)?

קרדיט: הבאר. מתוך ערוץ מקראנט אתר התנך. הועלה בתאריך 24 בינו׳ 2018  

 

• זַהוּ אֶת הַדְמוּיוֹת מֵהַסִיפּוּר הַמִקְרָאִי.
• אֵיפֹה נִמְצֵאת הַבְּאֵר בְּיַחַס לָעִיר?
• לְפִי הָאִיוּר, מָה עוֹשִׂים לְיַד הַבְּאֵר?

• הִתְבּוֹנְנוּ בַּפְּסֵיפָס הַמְתָאֵר אֶת פְּגִישַׁת עֶבֶד אַבְרָהָם עִם רִבְקָה.
• זַהוּ אֶת הַדְמוּיוֹת שֶׁמוֹפִיעוֹת בּוֹ.
• הַאִם לְדַעְתְכֶם הַפְּסֵיפָס מַתְאִים לְמָה שֶׁקְרָאתֶם בַּסִיפּוּר? הַאִם מַשֶׁהוּ חָסֵר לָכֶם?