הפעם לא נעסוק במדרש של חז"ל, אלא במעין מדרש או פרשנות של הנביא הושע על עם ישראל. הושע היה נביא בממלכת ישראל בתקופת בית ראשון, זמן מועט לפני חורבן בית המקדש.

האומן העל חושי שבשבת מתאר את סיפור הבכורה מזווית… מעניינת.

בסרטון הדוברים מתייחסים לאופן שבו הפרק מעצב את קשר בין יעקב לעשׂו.

לפניכם סרטון המציג תאומים שחושבים שהם עדיין ברחם, צפו בסרטון וחשבו על התאומים בבטן רבקה.

כבר ברגע לידת עשׂו ויעקב מאופיינים התאומים: עשׂו השעיר והאדמוני ויעקב האוחז בעקבו.

ממלכת אדום שכנה בשכנוּת לישראל, בהרי אדום, באזור עבר הירדן הדרומי. העם האדומי היה שֵמי, ואנשיו התקיימו מחקלאות. במהלך הדורות, השם "עשׂו" הפך למונח סמלי שמתאר לא רק את הדמות, אלא הרבה יותר ממנה.

אומנם לעדשים ערך תזונתי גבוה, אך בתקופת המקרא וגם כיום הן נחשבות למוצר בסיסי ולא יקר.

הנבואה שניתנת לרבקה מבהירה כי המתרחש בבטנה של רבקה בזמן הריונה הוא אות לבאות. הריונה הקשה הוא סימן למערכת היחסים המתוחה שתתקיים בין האחים שייוולדו ובין העמים שהם מייצגים.

כבר ברגע לידתו יעקב מנסה לשנות את גורלו ולהשיג לו את הבכורה. אך מה שלא הצליח להשיג כתינוק, ינסה כמבוגר.

נושא העקרות הוא דגם החוזר במקרא, בייחוד בסיפורי האבות, אך גם בסיפורים אחרים.

 

בַּתְמוּנָה נִרְאִים יַעֲקֹב שְׁחוֹר הַשֵׂעָר וְעֵשָׂו הַשָׂעִיר וְהָאַדְמוֹנִי יוֹשְׁבִים יַחַד עִם אֲבִיהֶם יִצְחָק. לְצִידוֹ שֶׁל עֵשָׂו יוֹשֵׁב יִצְחָק וּבְכָךְ נִרְמַז כִּי יִצְחָק מַעֲדִיף אֶת עֵשָׂו ‒ הוּא יוֹשֵׁב לְצִידוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁיַעֲקֹב יָשׁוּב בְּפֵאָה אַחֶרֶת שֶׁל הַשׁוּלְחָן.

בַּצִיוּר נִרְאִים יַעֲקֹב וְעֵשָׂו מְבַצְעִים עִסְקָה, וְלוֹחֲצִים יָדַיִים כְּאוֹת לְקִיוּמָהּ. בְּמוֹקֵד הַצִיוּר – הַמַבָּטִים הַמִצְטַלְבִים שֶׁלָהֶם, שֶׁמוּדְגָשִׁים בְּאֶמְצָעוּת אוֹר הַנֵר שֶׁבְּמֶרְכַּז הָאוֹהֶל הֶחָשׁוּךְ.

הֲצָצָה לְעוֹלָם הַצַיָידִים. סִרְטוֹן הַמְתָאֵר בִּיקוּר בְּשֵׁבֶט הַהַדְזָה בְּאַפְרִיקָה שֶׁבּוֹ הַגְבָרִים צָדִים כְּדֵי לְסַפֵּק אוֹכֶל לַשֵׁבֶט.

• עִקְבוּ אַחַר הַהֲכָנוֹת לַצַיִד וְכִתְבוּ לְעַצְמְכֶם אֶת הַפְּעוּלוֹת שֶׁעַל הַצַיָידִים לַעֲשׂוֹת לִפְנֵי הַיְצִיאָה לַצַיִד.

קרדיט: שבט ההדזה / קובי שדה, 2012.

סִרְטוֹן הַמְתָאֵר בִּקְצָרָה אֶת הָאֵירוּעִים הַמֶרְכָּזִיִים בִּפְרָקִים כא–כה בְּסֵפֶר בְּרֵאשִׁית.

• בַּסִרְטוֹן נֶאֱמַר שֶׁיֵשׁ קַוֵוי דִמְיוֹן בֵּין סִיפּוּרֵי אַבְרָהָם לְסִיפּוּרֵי יִצְחָק. הַסְבִּירוּ מֵהֶם הַקַוִוים הַדוֹמִים בְּיוֹתֵר לְדַעְתְכֶם בֵּין שְׁתֵי הַדְמוּיוֹת וּשְׁנֵי הַסִיפּוּרִים?

929 סיכום שבועי- בראשית כא- כה / 929 תנך ביחד, 2015

בַּפֶּרֶק מְסוּפָּר שֶׁעֵשָׂו חָזַר הַבַּיְתָה עָיֵיף וְרָעֵב, וּכְשֶׁרָאָה שֶׁיַעֲקֹב הֵכִין תַבְשִׁיל שֶׁל עֲדָשִׁים, הוּא הִסְכִּים לִמְכּוֹר לוֹ אֶת הַבְּכוֹרָה כְּדֵי לְקַבֵּל מָנָה מֵהַתַבְשִׁיל. בְּיָמֵינוּ הַבִּיטוּי מְשַׁמֵשׁ לְתֵיאוּר הַחְלָטוֹת שְׁגוּיוֹת אוֹ קִצְרוֹת רוֹאִי שֶׁנַעֲשׂוֹת עֵקֶב רָעָב אוֹ צוֹרֶךְ חוֹמְרִי דָחוּף כָּלְשֶׁהוּ.

• אַתֶם מוּזְמָנִים לְהַמְחִיז מַצָב שֶׁל וִיתוּר עַל דָבָר חָשׁוּב בְּיוֹתֵר בַּעֲבוּר אֲרוּחָה אוֹ דָבָר אַחֵר שֶׁהוּא זְמַנִי וְרִגְעִי.

הַתְאוֹמִים, הַשׁוֹנִים כָּל כָּךְ בְּחִיצוֹנִיוּתָם, שׁוֹנִים זֶה מִזֶה גַם בְּאִישִׁיוּתָם וּבְעִיסוּקָם. וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה – אָדָם שֶׁמָצוּי בַּמֶרְחָב הַפָּתוּחַ, וְעִיסוּקוֹ אַלִים. וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים – אָדָם שֶׁמָצוּי דֶרֶךְ קֶבַע בִּתְחוּם מְגוּרֵי הַמִשְׁפָּחָה.

 

בְּפֶרֶק כג מְסוּפָּר שֶׁאַחֲרֵי מוֹתָהּ שֶׁל שָׂרָה אַבְרָהָם, חִיפֵּשׂ מָקוֹם לִקְבּוֹר בּוֹ אוֹתָהּ. הַתוֹשָׁבִים בְּאֶרֶץ כְּנַעַן כִּיבְּדוּ מְאוֹד אֶת אַבְרָהָם וְרָצוּ לָתֵת לוֹ בְּמַתָנָה מָקוֹם לִקְבּוֹר בּוֹ אֶת אִשְׁתוֹ.

מָה אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים עַל מְגוּרֵי בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל? אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים בְּוַודָאוּת שֶׁהֵם לֹא יָשְׁבוּ בְּטִירוֹת מֵעֵין אֵלֶה שֶׁבַּתְמוּנָה, אֶלָא בִּמְגוּרִים הָאוֹפְיָינִיִים לְעַמִים נַוָודִים.

בִּתְקוּפַת הַמִקְרָא הָיְיתָה חוֹבָה לִקְבּוֹר אֶת הַמֵת בְּצוּרָה מְסוּדֶרֶת. אַחַת מִצוּרוֹת הַקְבוּרָה הַמְקוּבָּלוֹת לְאוֹרֶךְ תְקוּפַת הַמִקְרָא הָיְיתָה קְבוּרָה בִּמְעָרַת קְבוּרָה מִשְׁפַּחְתִית, שֶׁבָּהּ נִקְבְּרוּ בְּנֵי הַמִשְׁפָּחָה לְאוֹרֶךְ דוֹרוֹת רַבִּים.

סִרְטוֹן הַמְתַמְצֵת אֶת סִיפּוּר קוֹרוֹתָיו שֶׁל יִצְחָק מִלֵידָתוֹ, דֶרֶךְ הָעֲקֵדָה וְעַד הֱיוֹתוֹ לִמְבוּגָר בְּצֵל אָבִיו (בְּרֵאשִׁית כא-כה).

• מַדוּעַ "לֹא קַל" לִהְיוֹת יִצְחָק?

קרדיט: 929 סיכום שבועי- בראשית כא-כה