המשך…

בָּאָרֶץ יֵשׁ כַּמָה מִינִים נְפוֹצִים שֶׁל עֲצֵי אֵלָה וְשֶׁל עֲצֵי אַלוֹן, וּשְׁנֵיהֶם מַרְכִּיבִים מֶרְכָּזִיִים בַּחוֹרֶשׁ הַיַם תִיכוֹנִי.

שְׁכֶם לָקַח אֶת דִינָה שֶׁלֹא כַּדִין, וּלְאַחַר מִכֵּן הִתְאַהֵב בָּהּ וְרָצָה לָשֵׂאת אוֹתָהּ לְאִישָׁה.

בִּתְחִילַת הַפֶּרֶק דִינָה בַּת יַעֲקֹב נִלְקַחַת עַל יְדֵי שְׁכֶם, בְּנוֹ שֶׁל חֲמוֹר, נְשִׂיא הָאָרֶץ.

לִפְנֵיכֶם מַפָּה הַמַצִיגָה אֶת מַסְעוֹת יַעֲקֹב בִּכְנַעַן לְאַחַר שׁוּבוֹ מֵחָרָן, הַמְסוּפָּרִים בִּבְרֵאשִׁית פְּרָקִים לא-לה. יַעֲקֹב הִגִיעַ מֵחָרָן וְחָצָה אֶת נַחַל יַבּוֹק (הַמְכוּנֶה הַיוֹם וָאדִי זַרְקָא) בְּמַעֲבַר יַבּוֹק. לְאַחַר שֶׁיַעֲקֹב פָּגַשׁ אֶת עֵשָׂו הוּא הִתְיַישֵׁב בְּסוּכּוֹת, עִיר בְּנַחֲלַת שֵׁבֶט גָד, וּמִשָׁם עָבַר לִשְׁכֶם.

• קִרְאוּ אֶת פְּסוּקִים ט-כא בְּפֶרֶק לה וְרִשְׁמוּ אֶת כָּל הַמְקוֹמוֹת הַמוּזְכָּרִים בַּפְּסוּקִים. עַכְשָׁיו חַפְּשׂוּ אֶת הַמְקוֹמוֹת בַּמַפָּה – כָּךְ תוּכְלוּ לַעֲקוֹב אַחַר הַדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה יַעֲקֹב וְאַחַר הַמְקוֹמוֹת שֶׁבָּהֶם עָבַר וְהִתְיַישֵׁב לְאַחַר שֶׁשָׁב לְאֶרֶץ כְּנַעַן. נַסוּ לְהִיזָכֵר מָה הִתְרַחֵשׁ בְּכָל תַחֲנָה בַּדֶרֶךְ.

מִבְנֵה קֶבֶר רָחֵל נִמְצָא בַּכְּנִיסָה הַצְפוֹנִית לָעִיר בֵּית לֶחֶם, מִדָרוֹם לִירוּשָׁלַיִם.

הַתְמוּנָה מְאוּזֶנֶת וּמְחוּלֶקֶת לִשְׁנֵי גוּשִׁים מֶרְכָּזִיִים – מִצַד אֶחָד יַעֲקֹב וְעֵשָׂו, וּמִצַד שֵׁנִי הַנָשִׁים וְהַיְלָדִים.