בפרקים יג- יז, בחלק השלישי של הנאום של משה, משה לוקח את העם למסע לעתיד. ומנסח את מערכת המשפט (צדק צדק תרדוף) ואת חוק המלך (לא ירבה לו סוסים וכו'). והנאום עוד ממשיך בפרקים הבאים….

הרב בני לאו וליאת רגב בשיחה על מוסדות השלטון המתעצבים בפרק יז ועל מוסד המלוכה.

 

מיכה גודמן כתב ספר עיון על משה. רגע לפני מותו נושא משה את נאום חייו. בנאומו, כפי שמציע מיכה גודמן, פרשנות מהפכנית ביחס לאנושיות, לדת ולכוח.

ביקור מלכת שבא אצל שלמה המלך, צוייר בשנת 1890 ומציג את רגע הביקור ואת הפאר שאפיין את הרגע.

נראה שחוק המלך נכתב לפי מידותיו של המלך שלמה:
הוא הִרְבָּה בנשים, והן אכן הטו את לבבו: "וַיְהִי לוֹ נָשִׁים שָׂרוֹת שְׁבַע מֵאוֹת וּפִלַגְשִׁים שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַיַטּוּ נָשָׁיו אֶת לִבּוֹ" (מלכים א יא, ג). הוא הִרְבָּה ברכוש: נכסיו המרשימים של שלמה מוצגים לראווה ברשימה מפורטת (מלכים א י, יד-כה). המילה "זהב" מופיעה שם 11 פעמים. הוא הִרְבָּה בסוסים: "וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה אַרְבָּעִים אֶלֶף אֻרְוֹת סוּסִים לְמֶרְכָּבוֹ וּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים" (מלכים א ה, ו)

מבוסס על רוני מגידוב, "חוק המלך", 2005, מקראנט. © מטח

רוּם לֵב וגַבְהוּת לב הם צירופים שמשמעותם יהרות וגאוותנות. כוח נוטה לשנות את מי שזוכה בו, ובמיוחד כשמדובר בתפקיד הנהגה. קיימת סכנה כי המלך יאבד את האיזון הנדרש על מנת למלא את תפקידו כראוי. הפסוקים מזהירים מפני סכנה זו ומבהירים כי מוצאו של המלך אינו שונה מנתיניו. הם "אחיו", ואל לו לראות בהם נתינים.

בפסוק נזכרים שלושה מקרים, הנמצאים במחלוקת משפטית – דם, דין ונגע – שכדי להכריע לגביהם יש להביאם בפני שופט. מבינים זאת מכיוון שסיכומם ניתן במילים "דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ" – דברים הנתונים במחלוקת משפטית.

נראה כי שלושת המונחים מתייחסים לסוגיות הקשורות לדין הפלילי ולדין האזרחי ואינם קשורים לענייני פולחן.
ובימינו… מקובל להשתמש בביטוי בקשר לחוסר שוויון ולאפליה: הבחנה בין אדם לאדם בשל מוצאו, דתו או מינו.

מבוסס על יעקב חיים טיגאי, מקרא לישראל: פירוש מדעי למקרא: דברים – כרך שני, טז, יח-לד, יב, 2016, עמ' 456. © עם עובד

המדרש מספר על המלך אגריפס העומד וקורא את חוק המלך. אגריפס היה בנו (או נכדו) של הורדוס, והוא מלך ביהודה בסוף תקופת בית שני – בימי המעבר בין התקופה החשמונאית לנציבות הרומית. האימפריה הרומית תמכה בשושלת זו, והדבר גרר יחס ביקורתי מצד חז"ל.