"הומלס" (אדם חֲסַר בית) משחק כדורגל ברחוב. האם הייתם ניגשים אליו? הייתם משחקים איתו?

"גל האבנים" שמופיע בפסוק הוא דרך לסמן את המקום שבו השליכו את מלך העי, אחרי שמת מוות מבזה.

צפו בקטע מתוך חדשות התנ"ך. בסרטון מתואר (בדרך הומוריסטית) המפגש הדרמטי בין הגבעונים לבין בני ישראל. צפו בסרטון ונסו להבין מהו התעלול של הגבעונים.

• אחרי שצפיתם בסרטון והבנתם מה קרה שם, חזרו אל פסוק ד. איזו מילה בפסוק מתאימה לתיאור מעשה הגבעונים?

קרדיט: חדשות התנ"ך: כיבוש העי / חינוכית ראשונים בעולם, 2016

הסופר הישראלי אפרים סידון כתב את סיפורי התנ"ך בחרוזים לילדים. לפעמים ברור וקל יותר להבין את הסיפור, כשמספרים לנו אותו בחרוזים. את הספרים שלו מלווים האיורים של המאייר הישראלי דני קרמן. רוצים גם? בבקשה!

• אתם מוזמנים לאייר בעצמכם את הפרק, או לכתוב את המשכו בחרוזים.

קרדיט: תנ"ך בחרוזים – הגבעונים וכיבוש יתר חלקי הארץ/ חינוכית ראשונים בעולם, 2014

הגבעונים רימו את יהושע כדי להציל את חייהם. הם ידעו שאם הוא יחשוב שהם מעיר קרובה, הוא יהרוג אותם.

כל מיני דברים יכולים לגרום לנו לפחד. חושך, מקומות גבוהים, זיכרון שלילי, מישהו או משהו שנראים לנו מסוכנים, כל אלה עלולים לגרום לנו תחושה פנימית של חוסר ביטחון. הפחד הוא הגיוני ומותר, אבל לפעמים כדאי לנסות להתגבר עליו.
בפרק שלנו יהושע מפחד, ואלוהים אומר לו: "אַל־תִּירָא וְאַל־תֵּחָת", ובמילים פשוטות – אל תפחד.
האזינו לשיר "אל תפחד" של הזמר והיוצר אהוד בנאי.

בפרק שלפנינו יש מתח, מלחמה באזור. יהושע וצבאו חצו את הירדן, התמקמו בגלגל, וכבר כבשו את יריחו ואת העי. מלכי האזור, כפי שאנחנו מבינים מהפסוק, חשו מאוימים והתקבצו יחד ("פה אחד") כדי להילחם ביהושע. לגבעונים, לעומת זאת, הייתה תוכנית אחרת…

בסרטון מוצג ריאיון עם השחקנית והזמרת סופי צדקה. היום סופי היא יהודייה (היא התגיירה), אבל במקור היא שומרונית. ולא, היא לא עלתה לארץ, השומרונים חיים בארץ ישראל. יש להם מכנה משותף עם היהודים, אבל גם נקודות שוני.

צפו בסרטון עד דקה  3:23 :

• לפי מה שהבנתם מהסרטון – מדוע סופי החליטה לצאת מהעדה השומרונית?
• אילו דברים חדשים למדתם בעקבות הצפייה?

קרדיט: חדשות השבת – סופי צדקה/כאן 11, 2017

 

נמצאה הנעל העתיקה ביותר בעולם! הנעל, בת 5,500 שנה, נמצאה במערה בארמניה (מדינה שנמצאת בגבול בין היבשות אירופה ואסיה).

בני ישראל בדרכם לנסות בפעם השנייה לכבוש את העָי, אולם הפעם יש תוכנית! בשלב הראשון – לפצל את כוח הלוחמים לשתי יחידות. יחידה אחת תהיה במארב מאחורי העיר, והשנייה תבוא בגלוי מול שער העיר.

הפסוקים מתארים את מסלול הקרבות של יהושע מכיוון מזרח למערב.
בתקופה זו חיו עמים רבים בארץ, וירושלים כמובן לא הייתה בירת ישראל.
ההתיישבות של שבטי ישראל בארץ, כפי שמסופר בספר יהושע, הייתה בדרך של כיבוש.
המפה שלפניכם מתארת את מסלול הקרבות של יהושע.

פלטת נערמר היא ממצא ארכאולוגי, לוח אבן בצבע ירוק, שנמצא במצרים בקברו של המלך פרעה נערמר ומתוארך ל 3,200 לפנה"ס.

את השיר "פרחים בקנה" כתב המשורר והפזמונאי הישראלי דוד ברק בשנת 1970, והוא בוצע על ידי להקת התותחנים. השיר נכתב לאחר מלחמת ששת הימים (1967), שבה ניצחה ישראל.

בסרטון המתאר את המלחמה בין יהושע לבין מלכי דרום כנען, אומרים שמלכי כנען ניסו למנוע "רצף טריטוריאלי" של יהושע (טריטוריה = שטח). צפו בסרטון ושימו לב מתי משתמשים בביטוי זה, ואחר כך שימו לב למפה שבסוף הסרטון. ספוילר: יהושע ניצח במלחמה.

• הסבירו במילים שלכם מה ניסו מלכי כנען למנוע ומדוע.
• עצרו את הסרטון על תמונת המפה. עכשיו, כשאתם יודעים את תוצאות הקרב, הסבירו את המושג "רצף טריטוריאלי".

קרדיט: 929 יהושע א- יב: כיבוש הארץ / 929 תנך ביחד, 2015

קטע הסרטון מתוך חדשות התנ"ך מתאר את הקרב בין יהושע לבין מלכי הדרום בארץ. מלכי הדרום תכננו לתקוף את הגבעונים. יהושע, שכרת ברית הגנה וחסות עם הגבעונים, מחויב להגן עליהם. אבל…

אפשר לחשוד שההגנה על הגבעונים היא תירוץ של יהושע לתוכנית גדולה יותר.

צפו עד דקה 12:10 :

• לפי הסרטון, מה התירוץ של יהושע ומהי תוכניתו?
• לפי הפסוק, אילו יעדים השיג יהושע בסופו של הקרב? (במילים אחרות, האם הפרשנות שמציג הסרטון נכונה?)

קרדיט: חדשות התנ"ך: כיבוש העי / חינוכית ראשונים בעולם, 2016

פבלו פיקאסו (1973-1881) היה צייר ופסל ספרדי, מגדולי האומנים במאה ה-20.

בפרק מסופר כי יהושע מצליח לעצור את תנועת השמש והירח: "שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן". ממש כוח על!

• מדוע יהושע עוצר את תנועת השמש והירח? מה הוא רוצה להשיג בכך?
• קראו את הפסוקים – אילו מילים בהם מראות כי מדובר ב"כוח על" נדיר?
• חשבו על מצב מהחיים שלכם, שמתאים להשתמש בו בביטוי: "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון".

עמק איילון שוכן בדרך שבין ירושלים לתל אביב, ושמו מבוסס על הפסוק מהפרק שלנו. העמק נמצא בין ירושלים ממזרח לבין גבעות השפלה מדרום והרי בנימין מצפון.

בשנת 1503 ניזוקה ספינתו של מגלה הארצות כריסטופר קולומובס, והוא עגן בחופי האי ג'מייקה לתקופה בלתי צפויה של כמה חודשים. כיוון שהוא לא תכנן את השהות שם, הוא לא הביא די מזון לו ולצוות שלו.

המוזיקאי הרוסי מוֹדֵסט מוּסוֹרגְסְקִי חי במאה ה-19 ברוסיה. עיקר עיסוקו היה חידוש מוזיקה רוסית מימי הביניים והפולקלור של המוזיקה הרוסית, והלבשתם בסגנון מודרני וחדשני לזמנו.

אָבֵּל פַּן, אמן יהודי יליד רוסיה, נולד בסוף המאה ה-19 ופעל בראשית המאה ה-20.
אבל פן עזב את רוסיה בעקבות פרעות קישינב, עבר לפריז ושם הפך להיות אומן מוכר.

גם בסרטון, כמו בפרק, חוזרים אחורה בזמן ומספרים לנו על האירועים ההיסטוריים בתולדות עם ישראל שקדמו להגעה לארץ כנען.

לקראת סוף חייו של יהושע, תוך כדי מסעות הכיבוש, יהושע לא ממנה מנהיג שיחליף אותו, אלא מוצא שיטה אחרת: הוא מזמין את העם לבחור מחדש בברית עם אלוהים ובמחויבות אישית לחוקי התורה. והעם מסכים!

צפו בסרטון עד דקה 12:32 :

• מדוע לדעתכם יהושע לא ממנה מנהיג במקומו?
• מהם היתרונות ומהם החסרונות של מחויבות העם לחוקי התורה, במקום מחויבותו למנהיג?

קרדיט: חדשות התנ"ך: חלוקת הנחלות הגדולה, חינוכית ראשונים בעולם, 2016

כתוב בפסוק יד: "וְעַתָּה יְראוּ אֶת ה' וְעִבְדוּ אֹתוֹ בְּתָמִים וּבֶאֱמֶת…"
את המילה "תמים" אפשר לפרש בשתי משמעויות:
משהו שלם, ללא פגם
מישהו פתי, נאיבי, שמאמין לכל דבר.

• לדעתכם, איזה ביאור מבין השניים מתאים יותר למילה "תמים" שבפסוק? ואולי שניהם מתאימים? הסבירו את עמדתכם, כמובן בהקשר לפסוק ולסיפור.

משה אפרים לליאן עלה בשנת 1906 לארץ ישראל, והיה שותף בהקמת בית הספר לאמנות "בצלאל".  אולם לאחר שנה הוא שב לגרמניה ושם חי רוב חייו.
לליאן נחשב לאחד ממניחי היסוד לאיור הציוני. הייתה לו השפעה על עולם הדימויים-אמנותיות בארץ-ישראל ובעולם היהודי.

בספר יהושע מסופר שמקום קבורתו של יהושע הוא בְּתִמְנַת סֶרַח, ובספר שופטים מסופר שמקום קבורתו של יהושע הוא בְּתִמְנַת חֶרֶס.

"וַיָּמָת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן עֶבֶד יְהוָה בֶּן מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים: וַיִּקְבְּרוּ אוֹתוֹ בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ בְּתִמְנַת חֶרֶס בְּהַר אֶפְרָיִם מִצְּפוֹן לְהַר גָּעַשׁ."
(שופטים ב, ח-ט)

רגע, אבל אם עכן הוא האדם שחטא, אז מדוע כל העם נענש יחד עימו? ומדוע לאחר שנתפס, משפחתו כולה נענשה יחד עימו? מדוע חֶטאו של עכן מביא לידי ענישה של אחרים המקורבים אליו? זה נראה ממש לא צודק!

 

לפניכם תחריט של גוסטב דורה שהיה צייר ותחריטאי צרפתי שחי במאה ה־19. הוא התפרסם בציורי התנ"ך שלו, אך גם באיוריו לספרים שונים, ביניהם, ספרו הקלסי של סרוונטס "דון קישוט". בציוריו יש נטייה לפן הדרמטי והמוגזם. סגנונו השפיע על ציירים שבאו אחריו.

• התבוננו בתחריט של דורה וחשבו אילו רגשות הוא מעביר. שימו לב לצבעים, להבעות הפנים של הדמויות ולתנועה.
• מהי לדעתכם התחושה העיקרית של אנשי העי לפי המתואר בפרק ולפי התחריט?

צפו בסרטון המסכם את מהלך ההתנחלות של עם ישראל בהנהגת יהושע.

• לפי הסרטון ועל פי הכתוב בפרק, איזו השפעה הייתה לכיבוש העי (לאחר יריחו) על העמים מסביב?

קרדיט: יהושע א- יב: כיבוש הארץ/929 תנך ביחד, 2015

 

התבוננו במפה המצורפת ונסו לחשוב מה האסטרטגיה (התכנון, תוכנית הקרב) של יהושע בכיבוש הארץ.

• מדוע בחר יהושע לכבוש את העי אחרי יריחו?
  התבוננו במפה המצורפת ונסו לחשוב מה האסטרטגיה (התכנון, תוכנית הקרב) שלו בכיבוש הארץ.

אומנם בפרק לא נאמר במפורש "אורים ותומים", אך המונחים שבהם משתמשים לתיאור תפיסת עכן מתאימים לידוע לנו על האורים והתומים.

לְמה מתכוון המסַפֵּר כשהוא אומר "עד היום הזה"? האם כוונתו למאה ה-21?

כיום לא ידוע לנו מה בדיוק היו האורים והתומים ואף לא ידוע כיצד בדיוק הם נראים, אך הצורך האנושי לבקש עצה מכוח עליון כלשהו לא השתנה, הרצון לפנות למשהו או למישהו שלכאורה יודע כול בניסיון לפתור בעיה או לחזות עתיד, קיים גם בימינו.

חציית הירדן מתוארת בסרטון כחיקוי ל"נס קָנוני".
מהו קָנוֹן? טקסטים או רעיונות או יצירות שהתרבות מגדירה כנצחיים ומצוינים. כמו מוזיקה קלסית בעולם המוזיקה, כמו אריק איינשטיין בתרבות הישראלית, כמו התנ"ך בתרבות היהודית.

• לאיזה "נס קָנוני" מתוך עולם הניסים בסיפורי התנ"ך מתכוונים? אפשר להשתמש במילים מהפסוקים כרמז למציאת אותו נס.
• איך לדעתכם ה"נס הקָנוני" עוזר לבסס את מעמדו של יהושע ומרגיע את העם לקראת העתיד הבלתי צפוי?

קרדיט: 929 יהושע א- יב: כיבוש הארץ / 929 תנך ביחד, 2015

לפעמים צריך לדעת לסכם, לדעת להגיד את לב העניין, בקיצור ובדיוק.
בואו נראה כיצד מסכמים בסרטון בשישים שניות את שני הפרקים פרק ג ופרק ד.

צפו בדקות 10:50-11:50:

• מהם שני האירועים החשובים ביותר בשני הפרקים הללו?
• אילו פרטים בסרטון לדעתכם מיותרים ומסיטים את תשומת הלב מהרעיונות המרכזיים?

קרדיט: חדשות התנ"ך הופק ע"י קודה תקשורת עבור הטלוויזיה החינוכית.

את הפסל "אנדרטה לשואה ולתקומה" יצר האומן הישראלי יגאל תומרקין. בשנת 1975 הפסל הוצב בכיכר רבין (שנקראה אז "כיכר מלכי ישראל"). הוא עשוי מבטון, ממתכת ומזכוכית (היום לוחות פלסטיק מחליפים את הזכוכית).

על פי חלק מההצעות ומהפרשנויות, המקום שמכונה "קאסר אל יהוד" (ארמון היהודים) ממש על גדות הירדן, הוא המקום שבו בני ישראל חצו את הירדן.

רגע דרמטי! בני ישראל עתידים להיכנס לארץ כנען, הארץ המובטחת, אחרי 40 שנה של נדודים במדבר ו־400 שנות עבדות במצרים!
הגבול הטבעי הוא הירדן, העובר מצפון לדרום.

• מצאו את השמות של המקומות אשר מצוינים בפסוק – בתמונת המפה.
• היכן להבנתכם נעצרו המים?
• ומה היה מסלול החצייה של בני ישראל?

יהושע הנחה את בני ישראל החוצים את הירדן לאסוף אבנים ולהניח אותן. במקומות רבים בארץ ובעולם אפשר למצוא "פסלים סביבתיים" שכאלה.

חלקו הדרומי של נהר הירדן הולך ומתייבש, ומגיעות אליו כמויות מים קטנות בהרבה ממה שהעריכו בתחילה. ההתייבשות מאיימת על המערכת האקולוגית לאורך הירדן. אל הירדן הדרומי – המשתרע בין הכנרת בצפון לים המלח בדרום – זרמו בעבר כמויות גדולות של מים, בעיקר מהכנרת ומנהר הירמוך. זרימה זו פחתה מאוד עקב ניצול מקורות המים לצורכי מחיה בצד הירדני והישראלי.

יריחו כיום היא עיר בתחום הרשות הפלסטינית באזור בקעת הירדן, כ־10 ק"מ מצפון לים המלח. גובה העיר – כ־250 מטר מתחת לגובה פני הים – גובה ההופך אותה לעיר המיושבת הנמוכה ביותר בעולם.

• הציעו דיווח נוסף מהשטח (עליכם להמציא דיווח לפי תוכן הפרק) למִשדר החדשות של חדשות התנ"ך.

הסרטון: חדשות התנ"ך: חזק ואמץ / חינוכית ראשונים בעולם, 2016

• התבוננו בסרטון המסכם את האירועים המרכזים בפרקים א- יב בספר יהושע (עד דקה 1:40) והוסיפו סצנה לתסריט או הוסיפו בועיות דיבור או מחשבה לאחת הדמויות המופיעות בסרטון בהקשר לפרק ו.

קרדיט: יהושע א- יב: כיבוש הארץ / 929 תנך ביחד, 2015

קראו את פסוקים א–ו כפי שהם מסופרים בעֲלִילוֹן (קומיקס).

• הסבירו את הביטוי "אין יוצא ואין בא".
• מדוע לדעתכם המְסַפּר המקראי מדגיש שיהיה קשה מאוד להיכנס לעיר?

העיר יריחו מוקפת מבוך של שבע חומות, איור מתוך תנ"ך פרחי, נוצר במאה ה־14 בפרובנס על ידי אלישע בן אברהם קרשקש.

• הסתכלו על המפה של העיר יריחו ונסו להסביר מה כוונת הפסוק "סֹגֶרֶת וּמְסֻגֶּרֶת מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"?

בימי קדם היה השופר כלי תקשורת שהשתמשו בו כדי להודיע הודעות. לדוגמה, בעזרת השופר הודיעו ללוחמים על יציאה למלחמה והעבירו הודעות על התכנסוּת. התקיעה בשופר שימשה גם לתפילה, כפי שעושים עד ימינו ביום הכיפורים בבית הכנסת.

• באילו כוחות נעזר צבא ישראל כדי לכבוש את העיר יריחו?
• האם הצליחו להפיל את החומות? מצאו הוכחה מפסוקים ו–כא.

קרדיט: איך מכינים שופר , מבית "האחים גרובייס" / יהודה גרובייס, 2012

לכל חלל יש צליל שמהדהד בו באופן הרסני, אם מחפשים אפשר למצוא את התו המסוים שיגרום לחלון מסוים לרעוד או לכוס מסוימת להישבר.

 

יעקב שטיינהרדט (1887–1968), אומן ישראלי יליד פולין, התמחה בחיתוך עץ ויצר יצירות רבות העוסקות בנושאים מן המקרא.

• מה בחר יעקב שטיינהרדט להדגיש ביצירתו מתוך הפרק?
• מה לדעתכם המסר של האומן ביצירתו?

 

 

• צפו באפרים סידון, מחבר הסדרה תנ"ך בחרוזים, מקריא את סיפור יהושע והמרגלים ביריחו.

קרדיט: הסרטון הופק ע"י ניהול פלוס בע"מ עבור הטלוויזיה החינוכית הישראלית.