ירמיהו הנביא פעל במשך 40 שנים, באחת התקופות הסוערות והקשות ביותר של עם ישראל. הוא הנביא שניבא את החורבן ואת הגלות, ואף היה נוכח כשאלו התרחשו.

צילום: shutterstock.com

ה' נותן לירמיהו סימנים לנבואתו, והסימן הראשון הוא מקל שקד.
ירמיהו מצליח לזהות שמדובר במקל (ענף) שקד.
השקד המקדים לפרוח משמש כאן כמשל, והנמשל הוא: שקידת האל לבצע במהירות את כוונתו להחריב את ירושלים.

קרטוגרפיה: אורנה צפריר-ראובן.

הצפון הוא מונח גאוגרפי המסמן את הכיוון שלשמאלו של אדם העומד כשפניו למזרח. מכאן השם הנרדף לצפון – שמאל. היפוכו של הצפון – נגב, תימן, דרום.
בנבואות בית ראשון, בעיקר מאז הנביא ירמיהו, נעשה שימוש שונה ב"צפון": להיבט הגאוגרפי נוספו גוֹנֵי האימה והפורענות. הסיבה לכך היא שמצפון פלשו לארץ ישראל אויבים רבים, והצפון הפך בהכרה של העם למקור הרעה והסכנה. כאשר ירמיהו אומר: "מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה" (א, יד) הוא אינו יודע עדיין באיזה אויב מדובר – אשורי, בבלי, סקיתי וכדומה, אך כאשר עולה נבוכדנצר הבבלי לשלטון בשנת 605 לפני הספירה, ירמיהו פותר בעצמו את "חידת הצפון" שלו.

איור מהכרוניקה של שדל הרטמן, גירוש היהודים מירושלים, 1493, מתוך ויקישיתוף

בכרוניקה (ספר שרשומים בו אירועים חשובים לפי סדר התרחשותם) של שדל הרטמן, מנירנברג שנת 1493, מתואר כך גירוש היהודים מירושלים.
שנה לפני כן, בשנת 1492, גורשו היהודים מספרד ומפורטוגל, וייתכן כי גירוש 1492 השפיע על היצירה משנת 1493.
ירמיהו הנביא דיבר בנבואותיו על חורבן ועל גלות, והיצירה מתארת את הטרגדיה העומדת מאחורי מילים אלו.

הנביא ירמיהו. פרט מתוך ציור קיר מאת מיכלאנג'לו (איטליה 1475–1564) בקפלה הסיסטינית ברומא. מתוך ויקישיתוף

בציור – פרט מתוך תיאורו של הנביא ירמיהו על תקרת הקפלה הסיסטינית, שנמצאת בארמון האפיפיור שבוותיקן. הקפלה מעוטרת בציורי קיר שיצרו אומנים איטלקים בתקופת הרנסנס (המאה ה -16). את ציור הקיר של ירמיהו צייר האמן האיטלקי הנודע מיכלאנג'לו.

ירמיהו, נביא החורבן, פותח את נבואת התוכחה שלו בדברי האהבה העמוקים ביותר בתנ"ך: "…זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה". הוא מתאר את היחסים בין העם לאלוהיו באמצעות דימוי מחיי הזוגיות, מימי ראשית הקשר, עת האהבה ניבטת מהעיניים והתמימות וההתמסרות בשיאם. ירמיהו מזכיר את המדבר כמקום נישואיהם של עם ישראל עם ה', ומתכוון לברית בהר סיני.
מאז הפכו הדברים לביטוי של מסירות ואהבה אידאלית.

צילום: pexels.com

פרק ב מתחיל דווקא טוב: "זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" (פסוק ב). אבל כעבור כמה פסוקים אכזבתו של האל מעמו ניצבת במרכז. עיקר טענתו: העם שהעליתי ממצרים זנח אותי לטובת ה"הבל". על כְּפיות הטובה הזו אומר הנביא (או משתמש בלשון ציווי, לדעת חלק מהפרשנים): "שומו שמיים".

וריאציה מאת לואיס הג על יצירתו של דייוויד רוברטס, מעיין הגיחון, 1842. Library of Congress Prints and Photographs Division Washington [LC-USZC4-3438]]

מדרש "איכה רבה" מציג פירושים ודרשות על מגילת איכה, שעניינה קינות על חורבן בית המקדש. החלק הראשון של המדרש הוא פתיחה, ובה דרשות של פסוקים מחוץ למגילת איכה, המתאימים לתוכן הקינות על החורבן.

סבסטיאנו קונצ'ה, הנביא ירמיהו, 1718, מאוסף מוזיאון המטרופוליטן לאמנות, מתוך ויקישיתוף

הדרשה היא המחזה של רגשותיו המדומיינים של ירמיהו בפרק א של הספר. כיצד הוא יבשר על חורבן האהוב עליו מכול?

הענקת משמעות לאירועים ולנבואות של ירמיהו, תוך התייחסות לרצף הכרונולוגי.

ירמיהו הנביא לא היה יכול לוותר על שליחותו , למרות שהייתה קשה מנשוא עבורו ולמרות שהעם סרב לשמוע לו. עשר דקות על ירמיהו מההקדשה ועד רצח גדליה.

פסל הרמב"ם, קורדובה, ספרד. מתוך ויקישיתוף

הַדְּבָרִים שֶׁמּוֹדִיעִים לַנָּבִיא בְּמַרְאֵה הַנְּבוּאָה דֶּרֶךְ מָשָׁל מוֹדִיעִין לוֹ, וּמִיָּד יֵחָקֵק בְּלִבּוֹ פִּתְרוֹן הַמָּשָׁל בְּמַרְאֵה הַנְּבוּאָה וְיֵדַע מָה הוּא. כְּמוֹ הַסֻּלָּם שֶׁרָאָה יַעֲקֹב אָבִינוּ וּמַלְאָכִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ וְהוּא הָיָה מָשָׁל לְמַלְכֻיּוֹת וְשִׁעְבּוּדָן.

סירי בישול מחרס תקופת הברזל המאוחרת. מימין סיר מירושלים משמאל סיר מתל עמל. מאוסף מוזיאון הכט. צילום: Hanay, ויקיפדיה העברית, CC BY-SA 3.0

"סיר נפוח" – סיר הנתון על כירת-האש, והתבשיל שבו רותח ומתנפח תוך הרמת המכסה מפעם לפעם. הכירה בנויה כך שיש לה פתח אשר דרכו מלבה הרוח את האש.

נבואות הגויים של ירמיהו על המפה. מעצב: דוד גולדשטיין סטודיו מרחב

ירמיהו מופקד על הנבואה בתקופה הֲרַת גורל, שבה עומדות להתרחש מהפכות עולמיות. בתחילת דרכו חזה ירמיהו שאחת ממדינות הצפון תירש את הממלכה האשורית ותאיים על יושבי יהודה, אך לא נקב בשם של מדינה מסוימת. בהמשך נבואותיו, כשהתבהר המצב הפוליטי באזור, ניבא ירמיהו במפורש שהממלכה הבבלית היא שתכבוש את ירושלים.

מפת בנימין ובה ענתות. כל הזכויות בעולם התנ"ך שייכות לד"ר יהודה עתי

ענתות, מקום הולדתו ונעוריו של ירמיהו, הייתה עיר קטנה הכלולה בתחום שבט בנימין, והיא מן הערים שניתנו ללוויים לשבת בהן. במלכים א, פרק ב, כו מסופר ששלמה גירש את אביתר הכוהן מירושלים באמרו לו "עֲנָתֹת לֵךְ עַל שָׂדֶיךָ", וייתכן שירמיהו היה מצאצאי משפחת אביתר.

בשנת 1972 יצא השיר "מדרום תיפתח הטובה" באלבום של להקת פיקוד דרום הנושא את שם השיר. הימים היו ימי אחרי מלחמת ששת הימים, השיר הפך את הנבואה האפוקליפטית לחזון אוטופי, מדינת ישראל ישבה לָבֶטַח והאופוריה אפפה מכל עבר. שנה לאחר מכן – מלחמת יום כיפור. צבאות ערב בהובלת סוריה ומצרים התקיפו את ישראל מהצפון ומהדרום.

Bukhavets Mikhai / Shutterstock.com

בפרק מנבא ירמיהו: "וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי… רְאֵה הִפְקַדְתִּיךָ הַיּוֹם הַזֶּה עַל הַגּוֹיִם וְעַל הַמַּמְלָכוֹת לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וּלְהַאֲבִיד וְלַהֲרוֹס לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ" (א, ט-י). שש הפעולות נאמרות בנשימה אחת, אך הן מנוגדות. ארבע הראשונות – נתישה (עקירה), נתיצה, האבדה והריסה – קשורות בחורבן.

fafostock / Shutterstock.com

במסגרת הקדשתו לנביא עורך אלוהים לירמיהו כמה מבחנים. באחד מהם הוא מראה לו חיזיון מסוים ושואל אותו: "מָה אַתָּה רֹאֶה?"