ישעיהו באיורים
רועה וצאן מרעיתו
הרועה נוהג את עדרי הצאן והבקר למקום עשב, למִרעה. הרועה דואג למזון, למים ולמחסה לעדרו ואף מגן על העדר מחיות טרף, מפגעי טבע ומשודדים.
נעים מאוד, ישעיהו השני!
עושים סדר בנביאים שבספר ישעיהו.
לב ירושלים
ליבה של ירושלים בתקופת הצהרת כורש ונבואת ישעיהו השני – שבור. אוהביה בגלות, היא חוותה חורבן והרס מוחלטים.
בבל – גלות
לאחר הצהרת כורש יש לדבר "עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם" (פסוק ב) ולשכנע אותה שנפתחה תקופה חדשה, תקופה של נחמה. זהו ייעודו ותפקידו של ישעיהו השני. אלא שלא כולם משתכנעים.
והיה העקוב למישור / ש"י עגנון
את ספרו הראשון, "והיה העקוב למישור", כתב ש"י עגנון בגיל 25. הוא כתב אותו בסתיו 1911 ביפו, במשך ארבעה ימים.
העלילה הפתלתלה מתרחשת בגָלִיצְיָה באמצע המאה ה-19, בבוצ'אץ' (העיירה שבה נולד עגנון). גיבורי הסיפור הם מנשה חיים וקריינדל טשארני – זוג חשׂוך ילדים שבבעלותם חנות קטנה.
מדרש אומנותי – מיכאל סגן-כהן
היצירה מורכבת מלוח עץ שבחלקו העליון מודבק שלט של רחוב ישעיהו. מתחת, בכתב יד, מופיעים פסוקים א-יב בישעיהו מ. המילים "נחמו נחמו עמי" כתובות באותיות גדולות – הן פותחות את הנבואה ומדגישות את הנחמה בנבואה זו, הפותחת פתח לתקופה טובה יותר.
וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר
הדרכים המפותלות והעקומות יהפכו לישרות ושטוחות. ההרים והגבעות יונמכו, העמקים יעלו. זוהי הבטחה לשבים לארץ כי ה' יגרום בכוחו לשינוי בטבע, כדי להקל את דרכם של ההולכים.
קול קורא במדבר
בפרק נשמעים קולות מבשרי גאולה. במקור יש לקרוא את הפסוק כך: "קול קורא: במדבר פנו דרך לה' ".
את מי צריך לנחם?
"נחמו נחמו עמי" (ישעיהו, מ, א) – אמר ר' ברכיה הכהן: נחמוני נחמוני, עמי. בנוהג שבעולם, כרם אם יהיה לאדם ויבואו ליסטים ויקצצו אותה – למי מנחמים לכרם או לבעל הכרם? וכן לאדם יהיה בית ויבואו הליסטים וישרפו אותו – למי מנחמים לבית או לבעל הבית? אתם כרם שלי… ובא נבוכדנצר והחריב אותו והגלה אתכם ושרף את ביתי, אני הוא צריך להתנחם – נחמוני נחמוני עמי.
מתוך אתר ספר האגדה מבית סנונית
שמעו שמעו
חָטְאוּ בְּכִפְלַיִם, דִּכְתִיב: "חֵטְא חָטְאָה יְרוּשָׁלָיִם" (איכה א, ח). וְלָקוּ בְּכִפְלַיִם, דִּכְתִיב: "כִּי לָקְחָה מִיַּד ה' כִּפְלַיִם בְּכָל חַטֹּאתֶיהָ" (ישעיה מ, ב) וּמִתְנַחֲמִים בְּכִפְלַיִם, דִּכְתִיב : "נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם" (ישעיה מ, א).
(איכה רבה א, נז)