עָמְרִי מתואר במקרא בעיקר כמלך חוטא אשר עשה הרע בעיני ה'. חטאיו הרבים מתוארים בפרק טז בדרכים שונות, אשר אחת מהן היא: "וַיֵּלֶךְ בְּכָל דֶּרֶךְ יָרָבְעָם בֶּן נְבָט", משום שירבעם חטא בעבודה זרה.

בסיפור המקראי אליהו בוחן את נדיבותה של האלמנה ומבקש ממנה מים ומזון בתקופת הבצורת. בתמורה לעמידתה בניסיון מבטיח לה אליהו: "כַּד הַקֶּמַח לֹא תִכְלָה וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא תֶחְסָר", כלומר כלי הקיבול שבהם מאחסנים את המזון (הכד והצפחת, שהיא צלחת שטוחה) יישארו מלאים עד שתסתיים הבצורת. היום נהוג לשבץ ביטוי מקראי זה כדי לתאר שפע וברכה.

בסרטון שלפניכם תוכלו להתרשם מדמויותיהם של אחאב ואליהו, המוצגות באופן הומוריסטי ובמונחים של ימינו אנו.

בקטע שלפניכם תוכלו להתרשם מנזקי הבצורת בימינו.

בסרטון מוצג אליהו הנביא בדרך הומוריסטית.

רחל בְּלוּבְשְׁטֵיין סלע, המכונה "רחל המשוררת", היא אחת המשוררות הבולטות בשירה העברית. רחל נפטרה בגיל 41 ממחלת השחפת, ומרבית שיריה נכתבו בשנותיה האחרונות. בשיר "אליהו" רחל המשוררת הוֹגָה בדמותו של אליהו הנביא, ומבקשת להתמודד באמצעות דמותו עם המוות הצפוי.

רבים תוהים אם הדמויות המוזכרות בתנ"ך הן דמויות היסטוריות. אחת הראיות לקיומן של דמויות אלה במציאות היא ממצאים חוץ-מקראיים המזכירים אותן.

מיקומו של נחל כְּרִית מצוין בפסוק: "אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הַיַּרְדֵּן", לכן יש המזהים את נחל כרית עם וָאדִי קֶלְט (המכונה גם נחל פרת) שיורד מירושלים ונשפך לבקעת הירדן ממזרח ליריחו.