חוקר המקרא פרופ' יאיר זקוביץ מספר על דמותו של אלישע, כפי שהיא עולה מהכתובים.

אישה אלמנה זועקת לאלישע ומבקשת את עזרתו. בעלה לווה כסף ולא הספיק להחזירו לפני מותו. בעקבות כך משפחתה נקלעה לחוב שלא הייתה יכולה לפרוע. הנושה (גובה החוב) מבקש לקחת את בניה לעבדים כתחליף לחוב או עד שייפרע החוב.

העיר שונם שכנה לרגלי גבעת המורה שבמזרח עמק יזרעאל הפורה, על פרשת הדרכים של הדרך העולה ממרכז הארץ לגליל עם הדרך המסתעפת מדרך הים לכיוון הירדן. שונם נכללה בנחלת יששכר (יהושע יט, יח) והיא מזוהה כיום עם התל בקרבת הכפר סולם.

מתוך: גרשון גליל (עורך), עולם התנ"ך – מלכים ב', 1996-1993, עמ' 34, דברי הימים, הוצאה לאור. © הזכויות בעולם התנך שמורות לד"ר יהודה עתי.

מבט ראשון בציור מגלה כי הציירת איננה מתיימרת לדמיין ולחקות את מאפייני המציאות כפי שהייתה לפני כמעט שלושת אלפים שנה. הלבוש, הכיסא ואפילו הבקבוקים המתמלאים אט אט בשמן מוכרים לנו מהמציאות היום יומית שלנו – כאן בישראל של המאה ה־21. יש בכך כמובן כדי להעיר על הרלוונטיות של הסיפור לימינו

השיר "עלית קיר קטנה" הוא אחד משלושה שירים שכתב יצחק שלו כמונולוג של אלישע. הקו המנחה בשירים אלה הוא התפקיד המרכזי שאליהו ממלא בחייו של אלישע ויחסי האב-בן ששוררים ביניהם, תפקיד המבוסס על דברי אלישע: "אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו" (מלכים ב' ב, יב). בשיר זה אלישע רואה את עצמו כמי שהיה קרוב מאוד לאליהו עוד מילדותו המוקדמת, כמי שלמד את דרכיו וכמי שירש ממנו את אותה עליית גג שבה התגורר, והוא אף רומז לאפשרות שאולי הוא בנו הממשי של אליהו.

אלישע שולח תחילה את גיחזי נערו לנסות להחיות את הילד, הוא מעניק לו את משענתו (מקלו) המגלם את כוחו, וחושב שדי בזה – נס בשלט רחוק. אך לא כך הדברים פועלים במקרא, גיחזי מקרב את המשענת לפני הנער, ואין תגובה – "אֵין קוֹל וְאֵין קָשֶׁב".

במהלך מסעותיו מגיע הנביא אלישע לשׁוּנֵם. לאישה אחת, שמארחת אותו ואת נערו בביתה, הוא מציע עזרה בחלונות הגבוהים: "הֲיֵשׁ לְדַבֶּר לָךְ אֶל הַמֶּלֶךְ אוֹ אֶל שַֹר הַצָּבָא?". האישה מסבירה לו שהיא מסודרת ולא צריכה את הקומבינות שלו: "בְּתוֹךְ עַמִּי אָנֹכִי יֹשָׁבֶת", היא עונה.

גיחזי עובר על מצוותו המפורשת של אלישע לא לדבר עם איש בדרך, לוקח לעצמו את הקרדיט על החייאת הנער ובכך כופר בכוחו הבלעדי של אלוהים כמחיה מתים, ולבסוף גם כופר בכוחו של אלישע.