הסיפור המתאר את חייו של מנשה בספר דברי הימים, והאגדות מתקופת חז״ל, מציגים את מנשה כאדם שחזר בתשובה.
את השיר ״בורח״ של היוצר עמיר בניון אפשר להבין כתיאור תחושות המתחוללות בקרבו של חוזר בתשובה, התוהה אם יוכל להתנתק מעברו.

דוש (קריאל גרדוש), "גל השחיתות", קריקטורה, 1959. קרדיט: מתוך: דוש – דברי הימים 1956-1960, הוצאת קרני , תש"ך. © דוש (קריאל גרדוש) , באדיבות משפחת גרדוש

קריקטורה היא איור שמתאר אדם או מצב בצורה מוגזמת, תוך הבלטה מופרזת של פרטים מסוימים, בדרך כלל מאפיינים חיצוניים או נקודות תורפה, במטרה להצחיק ולעיתים לעורר ביקורת.

חותם גליל בבלי שבו מוצגת הקרבת ילד. איור שחזור מאת Joachim Menant, 1883. מאוסף מוזיאון הלובר, פריז. מתוך ויקיפדיה העברית

האל מולך – אל כנעני שהיו מקריבים לו קורבנות אדם. העברת בנים באש הייתה צורת הפולחן המקובלת לאל מולך בעולם העתיק.

גג מבנה קבר דוד בהר ציון בירושלים-חוקרים אחדים מזהים את הר ציון ואת המקום המזוהה כיום עם "קבר דוד" כמקום הקבורה של מנשה. Mihai-Bogdan Lazar / Shutterstock.com

על פי המסופר בתנ"ך, מקום קבורתם של מלכי בית דוד מימי דוד ועד לימי חזקיהו היה ב"עיר דוד".

גיא בן הינום, ירושלים, 2004. צילום: © by Ester Inbar, available from http://commons.wikimedia.org/wiki/User:ST

גֵּיא בן הינום מתואר במקרא כגיא הנמצא בירושלים.

Andrii Vodolazhskyi / Shutterstock.com

בהקשר המקראי מתאר הביטוי "שפך דם נקי" את שלטון העריצוּת של מנשה, אשר הרג את מתנגדיו ובלשון ציורית – מילא את ירושלים בדם של אנשים חפים מפשע, שכל חטאם היה שהתנגדו לו.

הביטוי המקראי מתאר את הקושי שיחוש מי שישמע את הבשורה הקשה על חורבן ירושלים. כשתגיע הבשורה לאוזניו, ישמע צלצולים (תִּצַּלְנָה מלשון צלצול) שיחרידו אותו.