פרק ב, בהמשך לקודמו, מספר על התנסויותיו של קהלת. אין כמעט תחום שאותו לא חווה כדי למצוא טעם בחייו: חוכמה, הוללות ותענוגות, עשייה ובנייה.
נראה כי קהלת ניסה הכול, אפילו יין ומשתאות יין, אך תוך שהוא מקפיד להישאר פיכח ולא להתמכר לאלכוהול, כך שהוא יכול לסכם את ההתנסות בראש צלול ומסקנתו מהחוויה היא – ריקנות.
כלי אחסון ליין רבים נמצאו בחפירות ארכאולוגיות: קנקנים, כדים ופכיות. השפע מעיד על החלק החשוב שהיה ליין בתפריט בימי קדם.

ד"ר מרלה פרנקל, חוקרת מקרא, יוצאת למסע בעקבות זהותו של קהלת.
צפו בדקות הראשונות של הסרטון (עד 4:34).

השחקן גיל קופטש מציג את משנתו הפילוסופית של קהלת, ויוצא למסע חיפוש אחר משמעות החיים.

אריק איינשטיין כתב את המילים לשיר "לכל זמן", המתבססות על "שיר העיתים" של קהלת.
קראו את מילות השיר, ומומלץ גם להאזין.

השיר המוכר Turn, Turn, Turn נכתב על ידי הזמר האמריקני פיט סיגר על בסיס "שיר העיתים" של קהלת. השיר הפך ללהיט בין-לאומי בסוף שנת 1965 כאשר ביצעה אותו להקת הפולק-רוק האמריקנית "הבירדס".

מבוסס על ויקיפדיה – האנציקלופדיה החופשית.

למילות השיר

הביטוי "יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן הַסִּכְלוּת, כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ" מציין שהחוכמה עדיפה על הטיפשות כמו שהאור טוב מהחושך.
היחס בין החוכמה לסכלות שווה, לפי קהלת, ליחס שבין האור לחושך.

"לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ" – מילות הפתיחה הידועות של קהלת ל"שיר העיתים" הפכו לביטוי שגור שמשמעותו – לכל דבר יש הזמן והרגע המתאים לו.

המדרש מברר מה ההבדל בין החכם לכסיל:

המדרש מתמודד עם השאלה – מתי ראוי לשנוא?

קהלת מטיל ספק במשמעות החיים ומעלה סימני שאלה על אמונות המוכרות לנו מספרי המקרא האחרים.

סיפורי חוכמה, חידות ומשלים היו נפוצים בחצרות מלכי אשור, מצרים וגם ישראל.
עדות לספרות חוכמה כזו אנחנו מוצאים בספר "מִשְׁלֵי אחיקר", ספר מְשָׁלים שנכתב במקור בארמית בתקופת ממלכת אשור.

בפרקי התנ"ך אנו פוגשים אנשי עמל – רועי צאן, מגדלי תבואה, עובדי הגורן והיקב, בנאים, חוצבי אבנים, כורי אבנים ומתכות יקרות, חרשים, מסגרים, סופרים, פקידים, טוות, אורגות, משרתות ועוד בעלי ובעלות מלאכה.

קהלת מגייס את הידע המדעי שלו על מערכת השמש כדי להוכיח את טענתו כי אין חדש תחת השמש. אולם האם הידע המדעי של קהלת היה מדויק?

הסרטון מסכם את פילוסופיית החיים של קהלת, שבה הוא פותח בפרק א וממשיך לפתח לאורך הספר.

נכתב באדים (הבל) שעל חלון חדר הרחצה.
הכיתוב "הבל הבלים" על חלון חדר הרחצה ממחיש את הארעיות ואת הזמן החולף. המדיום הוא המסר, שכן אנחנו יכולים לדמיין מה קרה דקות אחדות אחרי שהצילום תיעד את הכיתוב.

"שירי סוף הדרך" הוא מחזור של שלושה שירים תחת כותרת אחת שכתבה לאה גולדברג. השירים מתייחסים ל"דרך" שהיא מטפורה לחיים, כשההתמקדות מופנית לסוֹפהּ.

38 פעמים בספר קהלת מופיעה המילה הבל. כמה גרוע זה הבל? תלוי מה זה הבל. במופעים אחרים של המילה 'הבל' במקרא נמצא אותה במשמעות רוח (ישעיה טז, יג: "וְאֶת כֻּלָּם יִשָּׂא רוּחַ יִקַּח הָבֶל"), וכן הבל כדבר חולף, ההיפך מנצח (תהלים קמד, ד: "אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה, יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר") הבל כדבר חסר תועלת וערך (ירמיה מט, יט: "הֶבֶל וְאֵין בָּם מוֹעִיל") ואפילו הבל כשקר (משלי לא, ל: "שֶׁקֶר הַחֵן, וְהֶבֶל הַיֹּפִי").

מבוסס על התקציר של 929 קהלת א וגם על מילוג

הביטוי "אין חדש תחת השמש", שמקורו בקהלת, הפך לביטוי שגור מאוד בשפה העברית. ביטוי זה מביע, בנימה מעט צינית, את התחושה ששום דבר לא השתנה ואין מה לצפות לשיפור, כי אותם הדברים חוזרים וקורים שוב ושוב.
הביטוי מבטא חיים שסובבים על ציר סגור, כמו טבעת או חישוק, בניגוד לציר הזמן הלינארי והמתפתח המוכר לנו מתפיסות פילוסופיות אחרות במקרא וגם בעת המודרנית.

באופן מפתיע, במדרש חז"ל דנים בשאלה אילו ספרי תנ"ך מטמאים את הידיים: