קיום הנדר מצד יפתח הוא כמובן מזעזע. לא רק אתם נחרדים, אלא גם פרשנים הזדעזעו מהמעשה. אבל מה יכול יפתח לעשות? האם היה יכול לְהַתִיר (לבטל) את הנדר? או אולי היה מעלה קורבן מישהו אחר?
חז"ל כתבו מדרש ובו הביעו את דעתם.
במדרש יש שתי דמויות:
האחת יפתח. השנייה פינחס, שהיה כוהן גדול, והייתה לו סמכות להתיר את הנדר.

ג'וֹן אֵוֵורֵט מִילֵיי היה צייר ומאייר בריטי שחי במאה ה-19. מיילי שייך לזרם שהדגיש את חשיבות הריאליזם בציור, ההיצמדות לתמונת המציאות והדיוק בפרטים – והסתייג מציור חופשי-התרשמותי (אימפרסיוניסטי).
בציור מתאר מיילי את בתו וחברותיה (רֵעוֹתֶיהָ) מיד אחרי שיפתח החליט לקיים את הנדר.

נֶדֶר הוא הבטחה נחרצת של אדם לעצמו. נדר נוצר בדרך כלל במצב מצוקה – כשמקווים שיהיה שינוי לטובה. הנדר הוא הבטחה שאדם מבטיח לעשות מעשה מסוים אם המצוקה תיפתר. כשנודרים נדר, המחשבה היא כזאת: אם… אז…

ההצגה "וַיֹאמֶר וְיֵלֵךְ"היא חלק מ"פרויקט התנ"ך" של רנה ירושלמי. הפרויקט זכה להצלחה בארץ ובעולם ולפרס היצירה של האקדמיה הישראלית לתיאטרון, ורנה ירושלמי היא זוכרת פרס ישראל בתחום התיאטרון.
המיוחד בפרויקט הזה הוא העיבוד המוזיקלי והתנועתי לפסוקים מהתנ"ך. את הפסוקים מצטטים במדויק השחקנים, שהם גם רקדנים.

יפתח גייס אנשים שיצטרפו אליו למלחמה נגד עמון. הוא הצליח לגייס חבורה של "אֲנָשִׁים רֵיקִים". לפי הפירוש המקובל, הכוונה לאנשים שהיו "ריקים", שלא היה להם לא כסף ולא רכוש. ביטוי זה מופיע פעמיים בתנ"ך, בפעם האחרת בביטוי "אֲנָשִׁים רֵיקִים וּפֹחֲזִים" (פרק יא פסוק ג), כנראה חבורת בריונים.

אנשי שבט אפרים באו בטענות אל יפתח – מדוע לא קרא להם לקרב – ואף איימו עליו. בתגובה ענה יפתח, שהם לא באו כשקרא להם, ולכן נאלץ "לָשִׂים אֶת נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ" ולהילחם באוייבים לבדו.