• בתוכנית שלושה דוברים (שניים מהם חברי כנסת) המביעים עמדה על סיפור דוד וגָּלְיָת תוך שהם רומזים על הקשר של הסיפור לימינו. הציגו את עמדתו של אחד הדוברים, האם אתם מסכימים איתו?

קלע. כל הזכויות בעולם התנ"ך שייכות לד"ר יהודה עתי.

דוד הוא רועה צאן מנוסה, הוא מתכונן לקרב כפי שהוא רגיל להתכונן ליום עבודה. מקל ביד אחת וקֶלַע בשנייה.

ירושלים. babayuka/shutterstock.com

ירושלים לא היתה בידי ישראל בתקופה זו, ועל כן אִזכורה של ירושלים בהקשר של הפסוק הוא אָנַכְרוֹנִיזְם (הזכרת פרט ביצירה, המאוחר לזמן כתיבת היצירה).

קרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן

הקרב המפורסם בין דוד לגלית התרחש, לפי המסופר, בעמק האלה.

קאראווג'ו, דוד עם ראש גוליית, 1610 בערך. מאוסף גלריה בורגזה, רומא. מתוך ויקישיתוף

האומן האיטלקי מיכלאנג'לו דה קארווג'יו (1610-1573), בן תקופת הרנסנס, מציג את דוד הצעיר נושא חרב ביד אחת ואת ראשו של גָּלְיָת ביד האחרת. הבעת פניו של דוד אינה ברורה לחלוטין, אך לא משתקפת בה שמחת ניצחון אלא חמלה ואפילו צער.

בשנת 1975 הוציאה הלהקה "כוורת" אלבום שלישי ובין שיריו השיר "גָּלְיָת", המספר בדרך הומור את הסיפור התנ"כי על דוד וגָּלְיָת. השיר נבחר ל"שיר השנה" באותה שנה.

דוד נגד גוליית, ציור מתוך כתב יד מהמאה ה-13, צרפת. מתוך ויקישיתוף.

בלי ציוד צבאי, כשרק כלי הרועים איתו, יוצא דוד אל מול גָּלְיָת. הפלשתי מקלל, ודוד משיב בנחישות ובאמונה בניצחונו שיוכיח "כִּי יֵשׁ אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל… כִּי לֹא בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית יְהוֹשִׁיעַ ה' כִּי לַה' הַמִּלְחָמָה…" (פסוקים מו-מז).

אדם נלחם בצללית. frankie's/shutterstock.com

אִישׁ הַבֵּנַיִם – אדם היוצא אל השטח שבין מערכות שני הצבאות – כאן "הגיא ביניהם" – כדי לנהל דו קרב עם לוחם מן הצד שכנגד; המנצח בדו קרב מנחיל את הניצחון לעמו ללא קרב נוסף.

נוהג זה, שתכליתו למנוע מלחמה עקובה מדם בין שני הצבאות, ידוע מן המקרא וממקורות חוץ מקראיים. ההכרעה בקרב הביניים אמורה לקבוע מי ישתעבד למי בתשלום מיסים, וכך דברי גָּלְיָת: "אִם יוּכַל לְהִלָּחֵם אִתִּי וְהִכָּנִי וְהָיִינוּ לָכֶם לַעֲבָדִים וְאִם אֲנִי אוּכַל לוֹ וְהִכִּתִיו וִהְיִיתֶם לָנוּ לַעֲבָדִים וַעֲבַדְתֶּם אֹתָנוּ" (פסוק ט).

מתוך: מקרא לישראל : פירוש מדעי למקרא – מקרא לישראל: שמואל א

דוד נגד גוליית, ציור מתוך כתב יד מהמאה ה-13, צרפת. מתוך ויקישיתוף.

חייל צעיר מגיע לשדה הקרב, ניגש אל המפקד ומודיע לו שבכוונתו לצאת אל המשימה המסוכנת שאיש אינו מוכן לקחת על עצמו. האם נעלה בדעתנו שהמפקד יסיר את מדיו ואת קסדתו וילביש בהם את הטירון היומרני? סביר להניח שלא. אך זה בדיוק מה שעשה שאול.

סיפור המלחמה בעמלק, המופיע בספר שמואל א פרק טו, מועבר באמצעות קומיקס.

הסרטון מספר בקצרה על המלחמה בעמלק.

מצבת מישע, מלך מואב, מן המאה ה-9 לפני הספירה, שבה מוזכר שם הפועל "להחרים". כפי הנראה, החרם היה נהוג גם אצל עמי האזור. צילום: Neithsabes, מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0

החרם הוא ציווי על השמדה טוטלית של בני אדם, בעלי חיים ורכוש של אויבים, כמנחת קודש לאל. בספר דברים מצוי חוק החרם, הנוגע לעמי כנען. בנוסף יש ציווי בתורה להחרים את עמלק, כלומר: להשמיד את זכרו.

גבע. תחריט משנת 1880, Lane-Poole, Stanley, מתוך ויקישיתוף

גבעת שאול מזוהה עם תֵּל אֶל פוּל, השוכנת בצפון ירושלים. התל הוא גן ארכאולוגי פתוח. גבעת שאול מזוהה גם כעיר המקראית "גבעה", שהייתה העיר הראשית של שבט בנימין, ומוכרת גם כ"גבעת בנימין", "גבע בנימין" ו"גבעת האלוהים".

מפת אזור הפעילות של שאול ושמואל. כרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן.

רמתיים צופים היא העיר שבה נולד שמואל, ובה גם נקבר. שמה של רמתיים צופים נגזר ממיקומה הגבוה, וככל הנראה מזכיר גם את שם האדם הראשון שיישב אותה – צוף או צופי, מאבותיו של אלקנה אביו של שמואל.

גוסטב דורה, שמואל הורג את אגג. Nicku/shutterstock.com

אגג כורע על האדמה ושמואל עומד זקוף ויציב, מאחוריהם לוחמים בכלי נשק שלופים. כך מודגשים יחסי הכוחות ביניהם.
לצד התיאור הדרמטי הקפיד האומן גוסטב דורה לתאר באופן אמין את הדמויות, בהתאם לתקופתן ולמקום ההתרחשות.

ג'ון סינגלטון קופלי, שמואל נוזף בשאול, 1798, מאוסף המוזיאון לאמנות בבוסטון, מתוך ויקישיתוף

בציורו של קופלי, הצייר הבכיר הראשון שנולד באמריקה וגדול ציירי הדיוקנאות של תקופתו, נראה שמואל נוזף בשאול על אי ביצוע הצו האלוהי – להשמיד את עמלק.
בציור מתואר מפגש קשה וטעון בין שמואל לבין שאול השב מהקרב.

Arcady/shutterstock.com

שמואל הנביא מוציא להורג את אגג, מלך עמלק, ובכך מציית לציווי האלוהי. רגע לפני מותו מכריז אגג: "אָכֵן סָר מַר הַמָּוֶת".

אנדרטה למחתרת ניל"י בגן ניל"י ברמת גן צילום: ד"ר אבישי טייכר, מתוך אתר פיקיוויקי

כששמואל מוכיח את שאול על חטאיו ומודיע לו על עונשו – לקיחת הממלכה ממנו – הוא מבקש להראות כי אלוהים לא ישנה את החלטתו לעולם, באמצעות הביטוי "נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם", כלומר: אלוהים הנצחי לא ישקר ולא יתחרט.

גיל קופטש חוזר לגלבוע, למקום שבו התרחש הקרב האחרון של שאול ובו הוא נהרג.
הסרטון הקצר מספר על הקרב, על השתמרות השמות המקראיים בגאוגרפיה של ארץ ישראל ועל הקללה לגלבוע שהשתנתה והפכה לברכה.

שאול המלך נותר לבדו במערכה מול אויביו, הפלשתים.
הפלשתים מביסים את ישראל, ושאול מבקש מנושא כליו להרוג אותו, אך לבסוף מתאבד. גם בניו של שאול מתים בקרב.

מתוך ויקישיתוף

שלושת אמצעי ההגנה של החייל הרגלי בשדה הקרב היו השריון, הקסדה והמגן. שלושת האמצעים הללו היו נהוגים הן בצבא הישראלי והן בצבא הפלשתי.
כלי הלחימה המתוארים בפרק הם החרב, החנית והקשת.

העיר בית שאן מהמאה ה- 11 לפנה"ס שכנה על גבי התל. שם גם ניצבה החומה שעליה ביזו את גופות שאול ובניו. למרגלות התל – העיר הרומית. בית שאן. צילום: shutterstock.com

גופות שאול ובניו נשרפו ולאחר מכן נקברו. שריפת מתים לא הייתה מקובלת בישראל, אך אולי היתה כאן השפעה פלשתית, כי בתקופה זו שרפו הפלשתים את המתים.
בתקופת המקרא הייתה חובה לקבור את המת בצורה מסודרת. צורת הקבורה המקובלת הייתה במערת קבורה משפחתית, שבה נקברו בני המשפחה במשך דורות רבים.

מפה המתארת את מהלך קרב הגלבוע. כרטוגרפיה: סופר מיפוי

הגלבוע הוא למעשה רכס הרים, שנחשב חלק מהרי השומרון. אורך הרכס כ-18 ק"מ ורוחבו כ-8 ק"מ.
רכס הרי הגלבוע יורד אל עמק יזרעאל בדיוק במקום החיבור בין עמק יזרעאל לעמק הירדן. נקודת החיבור בין העמקים הייתה אזור חשוב בארץ ישראל בעת העתיקה, משום שבנקודה זו עברו דרכי הסחר הראשיות של העולם העתיק.

העיר בית שאן מהמאה ה-11 לפנה"ס שכנה על גבי התל. למרגלות התל – העיר הרומית. בית שאן. צילום: shutterstock.com

בֵּית שָׁן היא בית שאן, אחת הערים העתיקות בארץ ישראל. ראשיתה לפני כ-6,000 שנה, אז נבנתה על דרך הים, הדרך הראשית של העת העתיקה שחיברה בין מצרים לבין מסופוטמיה. העיר שלטה על הכניסה המזרחית לעמק יזרעאל.

מתוך ויקישיתוף

השיר, שנכתב בשנת 1945, לקראת סיום מלחמת העולם השנייה, נפתח בתיאור מלא פאתוס של סיום הקרב בגלבוע והמפלה האיומה של צבא שאול. מפלתו של האדם התרחבה אל הטבע, וגם הגלבוע "לָבַשׁ תְּבוּסָה".
אלתרמן גייס את ההוד המקראי, את גורלו הטרגי של שאול המלך ואת כישרון הכתיבה שלו עצמו כדי להעביר עמדות מוסריות הקשורות במיתוס של מות גיבורים על הגנת הארץ.

מבוסס על מיכל שוורץ, "אל תתאבל, זה פוגע במורל", אתר מיזם 929

פיטר ברויגל האב, התאבדות שאול, 1562. מאוסף המוזיאון לתולדות האמנות (וינה), מתוך ויקישיתוף

כשמדברים על האומן הַפְלֶמִי פיטר ברויגל, חשוב לציין אם מדובר באב או בבן, שכן שניהם נשאו שם זהה ושניהם היו ציירים נודעים…
פיטר ברויגל האב התפרסם בזכות ציורי נוף וציורים העוסקים בחיי האיכרים – יצירות מרובות דמויות המדגישות את קטנות האדם בהשוואה לעוצמה האדירה של הטבע. שתיים מיצירותיו הידועות ביותר הן שני ציורים מרשימים של מגדל בבל.

צילום: shutterstock.com

הפלשתים מפרסמים את ניצחונם בכל האמצעים העומדים לרשותם, ובכלל זה תוקעים את גוויות שאול ובניו על חומת בית שאן. מי ששמים סוף להשפלה ומביאים לקבורה את משפחת המלוכה הם אנשי יבש גלעד. הם מחלצים את הגופות באישון לילה וזוכים לתואר "אנשי חיל".
משמעותה של המילה "חַיִל" – גבורה, כוח, ו"איש חיל" בלשון המקרא הוא גיבור. בלשון ימינו, איש חיל הוא גם מי ש"עושה חיל", כלומר אדם שמצליח בכל מה שהוא עושה.

עצרת יום הזיכרון לחיילי מערכות ישראל ביד לבנים, ירושלים, 2014. צילום: חיים זך, לע"מ

כשאנחנו מזכירים את המילה "חלל", מצד אחד אנו חושבים על היקום, על העולם הגדול מסביב לכדור הארץ, שנקרא "החלל". המילה "חלל" מזכירה לנו גם חדר גדול שיש בו חלל. המשותף לחלל העולם ולחלל החדר הוא שאנחנו מתכוונים שהמקום הזה ריק, שאין בו שום דבר. על מקום שאין בו שום דבר אנו אומרים שהוא חלול.

השלט ליד אנדרטת "הצבי ישראל", צילום: ד"ר אבישי טייכר, מתוך ויקיפדיה

איך נפלו גיבורים? זו השאלה החוזרת בקינה, ובעצם הפזמון החוזר שלה. מה היא מביעה – כאב? תמיהה? הַאֲשָׁמָה? האופן שבו תבחרו לקרוא אותה, ישפיע על הבנתכם את הקינה כולה.

איור: מיכל בן-חמו

המדרש מונה חמישה גיבורים תנ"כיים, וביניהם שאול, שסוד כוחם הפך בסופו של דבר למקור נפילתם.

איור: shutterstock.com

הפרק האחרון בספר שמואל א מספר את סיפור מותם של שאול ובניו בהר גלבוע, אולם הגיבורים האמיתיים של הפרק הם אנשי יבש גלעד. מי שהיו הראשונים שקיבלו את עזרתו של שאול לאחר המלכתו, במלחמתם בנחש מלך עמון (פרק יא), היו מי שגאלו את גופתו ואת גופות בניו והביאו אותם לקבורה.

ערב המלחמה בפלשתים יצא שאול לעין דור לחפש את בעלת האוב ולהבין מה צופן לו העתיד. גיל קופטש מתחקה בסרטון אחר עקבותיו.

הסרטון מספר את סיפור מערכת היחסים הקשה של רודף ונרדף.

שאול המלך נותר לבדו במערכה מול אויביו הבלתי נלאים, הפלשתים, המאגפים את עם ישראל. אלוהים נוטש את שאול, ושאול פונה אל בעלת האוב רק כדי לגלות שוב כי גם שמואל עזב אותו.

צלמית של נשים מתאבלות ומקוננות. כל הזכויות ב"עולם התנ"ך" שייכות לד"ר יהודה עתי

שלושה הסברים הציעו החוקרים לצום של שאול, שנמשך כל היום וכל הלילה:
ייתכן שהצום היה שלב מקובל לפני ההעלאה באוב.
ייתכן שחרדתו של שאול גרמה לו לאיבוד התיאבון, ובמצוקתו לא יכול היה להכניס לפיו דבר מאכל.

"… יהו אשר על הבית" מערת קבורה מסוף ימי בית ראשון ושעליה כתובת בכתב עברי עתיק וקללה לפותח הקבר. מתוך ויקישיתוף

טקס העלאת רוחות המתים נערך בלילה או לפני עלות השחר. המשתתפים בטקס היו חופרים בור באדמה, שדרכו תוכל רוחו של המת לעלות מן השְאוֹל. נראה שהבור נחפר בסמוך לקברו של המת, אך ייתכן שנעשה בו שימוש חוזר להעלאת רוחות מתים אחרות. לאחר חפירת הבור, הקריבו מעליו קורבן לכבוד המתים. דם הקורבן ניגר אל הבור או שנאסף בכלי מיוחד והונח על שפת הבור. על פי האמונה העממית במזרח הקדום, דם הקורבנות היה המאכל האהוב ביותר על המתים.

רכס הרי הגלבוע וזיהוי העיר המקראית שונם. כרטוגרפיה: סופר מיפוי.

העיר המקראית שׁוּנֵם שכנה בעמק יזרעאל. היא מזוהה עם הכפר הערבי סולם, השוכן לרגלי גבעת המורה, כ-4 ק"מ מזרחית לעפולה. הנביא אלישע עבר בשונם והתארח שם אצל אישה גדולה ונדיבה (מלכים ב ד). בימיו האחרונים של דוד המלך טיפלה בו אישה שונמית בשם אבישג (מלכים א א).

אברהם, שרה והמלאכים © מיכאל (אוטו) פלק. באדיבות המשפחה

יצירותיו של האומן מיכאל פלק, בסגנון האומנות הנָאִיבִית, נטועות בנוף הישראלי ועמוסות בפרטים המוסיפים להן משמעויות והומור דק. למשל, כף ידו השמאלית של שמואל מסתירה את פסגת הר תבור בעל המראה הייחודי. הר זה אומנם אינו מוזכר בפרק, אך מוכר מאוד למי שבקיא במסע הדרכים מהגלבוע לעין דור.

שאול טשרניחובסקי

ערב המלחמה של שאול בפלשתים, הוא ניגש לבעלת האוב כדי לשאול בעצתה. השיר המחורז "בעין דור" מתאר בצורה דרמטית ומלאת פאתוס, כיאה למשורר ולרוח התקופה, את הלך רוחו של שאול בדרכו אל בעלת האוב, בעת שהותו אצלה וביציאתו מביתה.

עוד בנושא: להרצאה קצרה "בין שאול המשורר לשאול המלך"

מאיר שלו, ראשית, פעמים ראשונות בתנ"ך, 2008 © כל הזכויות שמורות. עיצוב העטיפה: זהר שלו

כצפוי, דברי שמואל הבהילו את שאול עד מאוד. כל אותו היום לא בא אוכל אל פיו, ועתה התמוטט. בעלת האוב חרדה לו והכינה לו ארוחה לחזקו, ושאול הסכים לאכול רק אחרי שהיא ועבדיו הפצירו בו. הוא שב אל מחנהו בידיעה ברורה של הצפוי לו ומתוך השלמה עם גורלו.

צילום: shutterstock.com

האישה מעין דור מסתכנת בכך שהיא עוזרת לשאול, האדם שרדף את בעלי האוב והכרית אותם מן הארץ. דבריה לשאול הם מטאפורה, שמקורה אולי בכך שמה שמונח על כף היד אינו מוגן כמו מה שנמצא בגוף פנימה. דבריה אלה מאירים את מעשיה באור של חמלה. ברגעיו הקשים של שאול, עשתה עימו האישה חסד.

צילום: shutterstock.com

אלוהים עולים מן הארץ – נראה שהמילה "אלוהים" מתייחסת כאן לאדם נכבד ורם מעלה. ייתכן גם שהכוונה היא לרוּח, יצור אל-אנושי. הפועל "עולים" בלשון ריבוי מותאם למילה "אלוהים", שהיא גם צורת רבים. בנוסף, בביטוי זה אפשר להבחין כי לפי אמונת המקרא מקום משכנם של המתים הוא השאול, הנמצא מתחת לארץ, ומכאן הצורך להעלות אותם.

מבוסס על משה גרסיאל ושמואל אברמסקי, עולם התנ"ך – שמואל א', 2002, עמ' 219, הוצאת דברי הימים. הזכויות בעולם התנ"ך שמורות לד"ר יהודה עתי

מלך חדש נולד: דוד בן ישי. אבל זה סודי, כי שאול עדיין יושב על כס המלוכה.
דוד מוכיח מנהיגות ואומץ לב בקרב מול גָּלְיָת, הענק הפלשתי, והופך לחביב הקהל וגם לאדם השנוא ביותר על שאול.

הסרטון מספר את סיפור מערכת היחסים הקשה של רודף ונרדף.

אָבֵל מְחוֹלָה – עיר ישראלית בעמק הירדן. השערות רבות הוצעו לזיהוי העיר, על פי חלק מהן שכנה בעמק בית שאן ועל פי חלק מהן שכנה בעבר הירדן המזרחי. Kingdom of Israel 1020 he, CC BY-SA 3.0

עדריאל היה כנראה מן היישוב אָבֵל מְחוֹלָה. רבים מזהים את אבל מחולה עם תל אבו צוץ, הסמוך למעבורת הירדן, ממזרח ליישוב מחולה של היום. אין להכריע אם בתקופת שאול היתה העיר ממערב לירדן או ממזרח לו, שכן כידוע הירדן מפותל מאוד ולעתים שטחים המצויים מעברו האחד עוברים, בעקבות שינוי מהלכו, לעברו השני.

רמברנדט, דוד ויהונתן, 1642, מאוסף ארמיטאז', מתוך ויקישיתוף

ביצירה מתוארת פגישתם האחרונה של דוד ויהונתן, על פי המופיע בפרק כ, פסוק מא.
דוד, חמוש בחרב, רוכן בעצב על יהונתן, המבוגר יותר. יונתן, חובש כובע של נסיך, עומד זקוף ומנחם את דוד. מהלך העניינים ברור. המלך שאול רוצה במותו של דוד, ועליו להימלט. דוד ויהונתן נפרדים בבכי ובשבועה על רקע של עיר ושמיים קודרים.

איור: shutterstock.com

יהונתן מוכן היה לוותר על המלוכה למען דוד, ואף לצאת כנגד שאול אביו בשל אהבתו ודאגתו לרעהו, בלא כל שיקולים זרים. גם בין בני אותו מין עשויה לשרור אהבת נפש, ואהבת יהונתן לדוד לא חרגה מן הממד הנפשי־הרוחני, לא על פי המסופר במקרא ובוודאי לא על פי הבנתם של חז"ל את הדמויות המקראיות, מעשיהן וטיב יחסיהן.

פירוש אביגדור שנאן למסכת אבות פרק ה משנה יט. © קרן אביחי

איור: shutterstock.com

קבלת הפנים הלאומית אחרי הניצחון מפרגנת לשאול, אך לדוד הרבה יותר. שאול מרגיש שהפופולריות של דוד היא איום אמיתי על מלכותו – "נָתְנוּ לְדָוִד רְבָבוֹת וְלִי נָתְנוּ הָאֲלָפִים. וְעוֹד לוֹ אַךְ הַמְּלוּכָה" (פסוק ח), והעוינות כלפיו מתחילה או אולי מתעצמת.

סדרת הסרטונים "התנ"ך בקומיקס", שנעשתה על ספר שמואל, מציגה את הדרמה בסיפור המקראי באמצעות קריינות, איורים ופסוקים מהטקסט המקראי.

הממלכה נקרעה מעל שאול והוא אפוף רוח רעה. דוד נמשח בסתר ורוח ה' עימו. הסרטון מספר על מערכת יחסים קשה של רודף ונרדף.

אציל או נסיך לבוש גלימה או אדרת. חצור. המאה ה- 15 לפנה"ס לערך. באדיבות המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית. המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית

בסיפורי שאול ודוד בולט מוטיב הבגד, הנזכר גם במעמד כריתת כנף המעיל בפרק טו. על פי סברה הרווחת במחקר, לבגד יוחס תפקיד סמלי – הבגד סימן את המעמד, ולעיתים ראו בהעברת הבגד ביטוי להעברת הסמכות או התפקיד. לפיכך אפשר להבין את מעשהו של דוד בשני רבדים. האחד, הוכחה ממשית לשאול שדוד היה יכול לפגוע בו. השני, ברובד הסמלי, כריתת הכנף כרמז לכריתת המלוכה משאול.

מבוסס על: שמואל אברמסקי ומשה גרסיאל (עורכים), עולם התנ"ך, שמואל א', 2002, עמ' 194, הוצאת דברי הימים. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות לד"ר יהודה עתי.

צילום: shutterstock.com

עד תקופת המלכים לא היה צבא סדיר בישראל, שאול היה הראשון שהקים צבא קבע של שלושת אלפים איש.
שלושת אלפים המגויסים היו גרעין צבאו של שאול. הם חולקו לשלוש חטיבות. אחת מהן, מעין עתודה, הוצבה בגבעת בנימין, מקום מרכז השלטון, בפיקוד יורש העצר יונתן.

נראה ששאול נכנס אך מעט פנימה למערה, ואילו דוד ואנשיו כבר היו בעומק המערה ונחבאו בצידיה האפלוליים. עיניהם כבר התרגלו לחשכת המערה, בניגוד לעיניו של שאול.
אנשי דוד רואים עתה את שאול ללא הדר מלכות, כשהוא נצרך לנקביו. במצב אנושי זה המלך פגיע ביותר.

מבוסס על: שמואל אברמסקי ומשה גרסיאל (עורכים), עולם התנ"ך, שמואל א', 2002, עמ' 193, הוצאת דברי הימים. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות לד"ר יהודה עתי.

כרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן.

נווה המדבר עין גדי נמצא לחופו של ים המלח. נראה כי הכוונה בפסוקים היא לאזור נרחב ולא למקום מדויק, כולל סביבות עין גדי והמעיינות השופעים של נחל דוד ונחל ערוגות. המילה "מדבר" כאן, כמו במקומות אחרים במקרא, משמעותה מקום מרעה, ולא ישימון. בפרק אין התייחסות ברורה לעיר בשם עין גדי אלא לאזור.

מבוסס על: שמואל אברמסקי ומשה גרסיאל (עורכים), עולם התנ"ך, שמואל א', 2002, עמ' 192, הוצאת דברי הימים. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות לד"ר יהודה עתי.

רמברנדט (ון ריין), דוד חס על חיי שאול, המאה ה-17, רישום דיו. מאוסף מוזיאון אלברטינה, וינה

רמברנדט צייר את הרגע שבו דוד חותך את כנף המעיל של שאול. שאול נראה כורע בתוך המערה כדי לעשות את צרכיו – פגיע, מתנדנד בחוסר שיווי משקל – כשדוד מתגנב וחותך את בגדו. החייל העומד על משמרתו מאחורי הסלע אינו מודע כלל לסכנה האורבת למלך.
גרסתו של רמברנדט מציגה את האירוע באופן נָטוּרָלִיסְטִי – כלומר תיאור המציאות בדרך טבעית, ריאליסטית ואף בוטה.

ז`אן בונדול, מקרא היסטוריאל: שאול ודוד במערה בעין גדי. שאול המלך יושב בשוחה ודוד רוכן קדימה כדי לחתוך את מעיל שאול. אנשי דוד, לבושים שריון, עומדים בצד ומביטים בחרדה. הספרייה הלאומית של הולנד, האג, 1372

בכתב יד מהמאה הארבע-עשרה נראה דוד, בציור נאיבי, אוחז במספריים כשל חייט (כאילו הוא עומד לעשות שינוי בבגד) וגוזר בשלווה את כנף הגלימה, בעוד המלך אינו מרגיש דבר. לעומת שלוותו של דוד, אנשיו נראים מכווצים מפחד (בפינה השמאלית העליונה של הציור).

צילום: shutterstock.com

המשל הקצר שבו השתמש דוד ניתן להבנה בשני אופנים. "מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶשַׁע", כלומר מעשי הרשע הם מעשיהם של הרשעים בלבד. מכאן שדוד, שחס על חיי שאול, אינו רשע.

איור: shutterstock.com

עניינו של הסיפור בפרק כד הוא הצגת גדולת הנפש של דוד. כאשר שאול נתון בידו של דוד, אף שרדף את דוד ללא הרף, אין דוד גומל לו כגמולו, ועל אף דברי אנשיו אין הוא פוגע בו לרעה. אפילו על כריתת כנף המעיל של שאול, נוקף אותו מצפונו.

איור: shutterstock.com

המדרש מדגיש את המצב המורכב שבו נמצא דוד כאשר הוא בורח מפני שאול.

איור: אלעד ליפשיץ, סטודיו דוב אברמסון

המצלמה מעלה על המסך שלושה גיבורים – שאול ודוד וגיבור נוסף – המעיל. הדרמה המרכזית מתרחשת בין דוד לשאול. אך המדרש מזהה דרמה נוספת – בין דוד למעיל.

צפו החל מדקה 6:57 וענו על השאלה:

• האם הסרטון מסכם בצורה נכונה את דמותו של שאול? אם לא, מה חסר בו כדי להציג את דמותו בצורה מלאה?

קרדיט: חדשות התנ"ך: המלך הראשון / חינוכית ראשונים בעולם

נחש העמוני מוצג בסרטון באמצעות דימוי של נחש החונק את יבש גלעד.

• איזה דימוי משמש להצגת שאול?
• אילו כישורים/יכולות מפגין שאול בפרק? בססו את דבריכם מהכתוב.

קרדיט: 929 שאול המלך- שמואל א ח- טו / 929 תנ"ך ביחד

מלך ישראל משתחווה בפני המלך שלמנאסר השלישי מאשור, האובליסק השחור של שלמנאסר השלישי מנמרוד (בסביבות שנת 827 לפנה"ס. מאוסף המוזיאון הבריטי (לונדון). צילום: Steven G. Johnson, Wikimedia commons, CC BY-SA 3.0

במקרא ברית היא התחייבות בשבועה בין שני צדדים, ולה שני ביטויים מרכזיים: ברית בין בני אדם, ובכלל זה בין שליטים ובין עמים המתחייבים לחיות בשלום זה לצד זה ולהגן זה על זה, וברית בין האל לאדם, ובמיוחד בין האל לבין עמו ישראל.

Lane-Poole, Stanley, "הגבעה" (תאלל אל פול), 1880. איור מתוך: Picturesque Palestine, Sinai and Egypt, D. Appleton New York 1883. מתוך ויקשיתוף

עיר זו היתה מרכז ליישובי שבט בנימין וחרבה במלחמת שבטי ישראל בשבט בנימין, בעקבות ההתעללות של אנשי הגבעה בפילגש האורח (שופטים יט-כ).

מפה של מלחמת יבש גלעד. כל הזכויות בעולם התנ"ך שייכות לד"ר יהודה עתי.

העיר יבש גלעד שכנה בעבר הירדן המזרחי, מול בית שאן, והייתה ממוקמת כנראה באזור ואדי יַבַּאס של ימינו, ששמו מעיד על קשר לשם המקראי "יבש".

שאול מושיע את אנשי יבש גלעד, מתוך תנ"ך מורגן (מייקובסקי) המאוייר (ידוע גם כ"התנ"ך הצלבני"), 1250 בערך. The Morgan Library & Museum, Purchased by J. P. Morgan, Jr., 1916 MS M.638 (fol. 23v

באיור הלקוח מתוך תנ"ך מורגן המאויר, אחת היצירות המרשימות של ימי הביניים, מתואר הקרב של שאול נגד נחש העמוני להצלת אנשי יבש גלעד.

IhorZigor / Shutterstock. com

אחרי תקופת השופטים השבטית, בני ישראל כולם מתאחדים בכוח ההנהגה של שאול.

קרדיט: 929 שאול המלך- שמואל א ח- טו/929 תנך ביחד, 2015

שאול יוצא לחפש אתונות ומוצא מלוכה. באמת, לא רק בפתגם. ובעצם, המלוכה מוצאת אותו.

מפת הדרך בה הלך שאול בחפשו את האתונות. כרטוגרפיה: סופר מיפוי. מתוך הספר: תנ"ך לחטיבת הביניים: משבטים לממלכה – כיתה ח,עמ' 154, יד יצחק בן-צבי והמרכז לטכנולוגיה חינוכית, 2011

  כשקוראים את פסוק ה נדמה ששאול ונערו עברו בארצות רבות בחיפוש אחר האתונות, ולא ברור כיצד הספיקו לעבור מרחק שכזה בשלושה ימים.

שמואל מברך את שאול, גוסט דורה, מתוך סדרת איורי המקרא

בתחריט של גוסטב דורֶה, האומן הצרפתי בן המאה ה-19, הקומפוזיציה מרמזת על מערכת היחסים בין שמואל לשאול: שמואל מתואר כשהוא עומד ואילו שאול כורע.

מד גובה. Andrey_Popov/shutterstock.com –

מהפסוק ניתן להבין ששאול היה גבוה מכל העם, ואחרים הגיעו עד לכתפיו. אך מדוע עובדה זו מצוינת?

אתון היא נקבת החמור. החמור משמש מאז ימי קדם לרכיבה, להובלת משאות ובחקלאות.

הסרטון מתמקד בנפילתו של שאול מֵאִיגְרָא רָמָא לְבֵירָא עֲמִיקְתָּא.

• האם הוא גורם לכם להזדהות עם דמותו של שאול?
• האם אתם מכירים אדם שסיפורו דומה – שממצב של שיא ההצלחה נפל אל שֵׁפֶל המדרגה?

קרדיט: 929 שמואל א טז- לא: שאול ודוד – רודף ונרדף. 929 תנך ביחד

כתובת בית דוד. צילום: © מוזיאון ישראל, ירושלים. באדיבות רשות העתיקות

כתובת "בית דוד" אשר התגלתה בחפירות תל דן היא כתובת ניצחון כתובה בארמית, שבה מתפאר אחד ממלכי ארם בעקבות ניצחון על ממלכת ישראל.

פסיפס דוד מנגן בנבל, מבית הכנסת היהודי בעזה . באדיבות רשות העתיקות

נֶאֱמַר כי דוד ניגן בכינור לפני שאול. אומנם לא מדובר באותו כלי הנגינה שאנו מכירים היום – שניהם כלי מיתר, אבל על הכלי הקדום פָּרְטוּ ולא ניגנו באמצעות קשת – אך בדומה להיום, הנגינה וצליליה משרים על האדם שלווה ורוגע.

© מטח

מה, המכונה גם רמתיים צופים, היא מקום מושבו של שמואל. העיר מופיעה ברשימת הערים של שבט בנימין (יהושע יח, כא-כה).

Chéreau, Jacques le jeune, מפה של בית לחם, מאה 18 בערך. אוסף המפות ע"ש ערן לאור הספריה הלאומית, ירושלים.

בית לחם – עיר בנחלת יהודה, מדרום לירושלים, בדרך לחברון. העיר שוכנת בהרי חברון, על גבול מדבר יהודה.