יוליוס שנור פון קרולספלד, מות עלי, 1860. הדפס מחיתוך עץ.

יוליוס שנור פון קרולספלד היה אומן גרמני שהשתייך לקבוצת "הציירים הנָצַרְתִיִּים" (מהמילה נצרת – העיר שבה גדל ישו הנוצרי). קבוצת אומנים זו ביקשה להחיות את הכֵּנוּת ואת הרוחניות שבאומנות הנוצרית.

בהדפס מתואר הרגע שבו עלי נופל לאחור ומת, לאחר שהוא שומע מהמבשר כי ארון הברית נלקח.

הקרב שנערך בין רעמסס השלישי לגויי הים. באדיבות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה

מהומת מוות. זהו ביטוי שיש בו ניגודים: מצד אחד – מהומה, בלגן, רעש גדול, ומצד שני – מוות, השקט הנצחי.

• צפו בסרטון המתמצת את האירועים המרכזיים בדרכו של ארון הברית. מה מאפיין את התקופה שבה שהה הארון אצל הפלשתים?

קרדיט: חדשות התנ"ך: נביא נולד/חינוכית ראשונים בעולם, 2016

ג'קי לוי יוצא למסע קצר בעקבות ארון הברית, נדודיו והסיפורים שליו אותו.

ביער ראש העין, בין ראש העין לכפר קאסם ולא הרחק מן העיר הקדומה אפק, התגלו חורבות יישוב קדום קטן ואתר ארכאולוגי המוכר בתור עִזְבְּת צַרְטַה.

צלמית אישה, אשדוד, המאה ה-12 לפנה"ס, תקופת הברזל 1, חרס, גובה: 17 ס"מ, אוסף רשות העתיקות. © צילום: מוזיאון ישראל י-ם, באדיבות רשות העתיקות

בני ישראל מבקשים שארון הברית יישלח למערכה כדי להגן עליהם. כך הם נותנים לו משמעות של קָמֵעַ, דבר שקרוב יותר לאמונת הפלשתים. ממצאים ארכאולוגיים מצביעים על הערך שנתנו הפלשתים לחפצים שונים כבעלי יכולות מאגיות.

הפלשתים ניצחו את בני ישראל במערכה הראשונה באבן העזר. בני ישראל, לאחר התבוסה הקשה ולאחר מותם של 4,000 חיילים, מביאים את ארון הברית לשדה הקרב, כנראה מתוך האמונה שלארון יש כוחות-על והוא מסוגל לפגוע בפלשתים.