רבי אליעזר אומר: זקנים שבדור – כַּהֹגֶן ביקשו: "תְּנָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ" (שמואל א ח, ו). אבל עמי הארץ שבהם קלקלו והוסיפו: "וְהָיִינוּ גַם אֲנַחְנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם וּשְׁפָטָנוּ מַלְכֵּנוּ וְיָצָא לְפָנֵינוּ" (שמואל א ח, כ).

עיבוד. על פי: תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כ עמוד ב

רבי אליעזר אומר: זקנים שבדור – כַּהֹגֶן ביקשו: "תְּנָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ" (שמואל א ח, ו). אבל עמי הארץ שבהם קלקלו והוסיפו: "וְהָיִינוּ גַם אֲנַחְנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם וּשְׁפָטָנוּ מַלְכֵּנוּ וְיָצָא לְפָנֵינוּ" (שמואל א ח, כ).

עיבוד. על פי: תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כ עמוד ב

"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר זָקֵן שְׁמוּאֵל… וְלֹא הָלְכוּ בָנָיו בִּדְרָכָו וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע" (שמואל א ח, א-ג). בניו לא עשו כמעשה אביהם – שמואל היה מחזר בכל מקומות ישראל ודן אותם בעריהם, כמו שנאמר: "וְהָלַךְ מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה וְסָבַב בֵּית אֵל וְהַגִּלְגָּל וְהַמִּצְפָּה וְשָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל" (שם, ז ,טז). ובניו לא עשו כן, אלא ישבו בעריהם, כדי להרבות שכר לחזניהם, ששימשו אותם להזמנת אנשים לבית דין, ולסופריהם, ששימשו אותם לכתיבת הפרוטוקולים.

(עיבוד. על פי: תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף נו עמוד א. ביאור אביגדור שנאן – ספר האגדה)