מלך חדש נולד: דוד בן ישי. אבל זה סודי, כי שאול עדיין יושב על כס המלוכה.
דוד מוכיח מנהיגות ואומץ לב בקרב מול גָּלְיָת, הענק הפלשתי, והופך לחביב הקהל וגם לאדם השנוא ביותר על שאול.

הסרטון מספר את סיפור מערכת היחסים הקשה של רודף ונרדף.

 

עדריאל היה כנראה מן היישוב אָבֵל מְחוֹלָה. רבים מזהים את אבל מחולה עם תל אבו צוץ, הסמוך למעבורת הירדן, ממזרח ליישוב מחולה של היום. אין להכריע אם בתקופת שאול היתה העיר ממערב לירדן או ממזרח לו, שכן כידוע הירדן מפותל מאוד ולעתים שטחים המצויים מעברו האחד עוברים, בעקבות שינוי מהלכו, לעברו השני.

 

ביצירה מתוארת פגישתם האחרונה של דוד ויהונתן, על פי המופיע בפרק כ, פסוק מא.
דוד, חמוש בחרב, רוכן בעצב על יהונתן, המבוגר יותר. יונתן, חובש כובע של נסיך, עומד זקוף ומנחם את דוד. מהלך העניינים ברור. המלך שאול רוצה במותו של דוד, ועליו להימלט. דוד ויהונתן נפרדים בבכי ובשבועה על רקע של עיר ושמיים קודרים.

יהונתן מוכן היה לוותר על המלוכה למען דוד, ואף לצאת כנגד שאול אביו בשל אהבתו ודאגתו לרעהו, בלא כל שיקולים זרים. גם בין בני אותו מין עשויה לשרור אהבת נפש, ואהבת יהונתן לדוד לא חרגה מן הממד הנפשי־הרוחני, לא על פי המסופר במקרא ובוודאי לא על פי הבנתם של חז"ל את הדמויות המקראיות, מעשיהן וטיב יחסיהן.

פירוש אביגדור שנאן למסכת אבות פרק ה משנה יט. © קרן אביחי

קבלת הפנים הלאומית אחרי הניצחון מפרגנת לשאול, אך לדוד הרבה יותר. שאול מרגיש שהפופולריות של דוד היא איום אמיתי על מלכותו – "נָתְנוּ לְדָוִד רְבָבוֹת וְלִי נָתְנוּ הָאֲלָפִים. וְעוֹד לוֹ אַךְ הַמְּלוּכָה" (פסוק ח), והעוינות כלפיו מתחילה או אולי מתעצמת.