ערב המלחמה בפלשתים יצא שאול לעין דור לחפש את בעלת האוב ולהבין מה צופן לו העתיד. גיל קופטש מתחקה בסרטון אחר עקבותיו.

הסרטון מספר את סיפור מערכת היחסים הקשה של רודף ונרדף.

שאול המלך נותר לבדו במערכה מול אויביו הבלתי נלאים, הפלשתים, המאגפים את עם ישראל. אלוהים נוטש את שאול, ושאול פונה אל בעלת האוב רק כדי לגלות שוב כי גם שמואל עזב אותו.

צלמית של נשים מתאבלות ומקוננות. כל הזכויות ב"עולם התנ"ך" שייכות לד"ר יהודה עתי

שלושה הסברים הציעו החוקרים לצום של שאול, שנמשך כל היום וכל הלילה:
ייתכן שהצום היה שלב מקובל לפני ההעלאה באוב.
ייתכן שחרדתו של שאול גרמה לו לאיבוד התיאבון, ובמצוקתו לא יכול היה להכניס לפיו דבר מאכל.

"… יהו אשר על הבית" מערת קבורה מסוף ימי בית ראשון ושעליה כתובת בכתב עברי עתיק וקללה לפותח הקבר. מתוך ויקישיתוף

טקס העלאת רוחות המתים נערך בלילה או לפני עלות השחר. המשתתפים בטקס היו חופרים בור באדמה, שדרכו תוכל רוחו של המת לעלות מן השְאוֹל. נראה שהבור נחפר בסמוך לקברו של המת, אך ייתכן שנעשה בו שימוש חוזר להעלאת רוחות מתים אחרות. לאחר חפירת הבור, הקריבו מעליו קורבן לכבוד המתים. דם הקורבן ניגר אל הבור או שנאסף בכלי מיוחד והונח על שפת הבור. על פי האמונה העממית במזרח הקדום, דם הקורבנות היה המאכל האהוב ביותר על המתים.

רכס הרי הגלבוע וזיהוי העיר המקראית שונם. כרטוגרפיה: סופר מיפוי.

העיר המקראית שׁוּנֵם שכנה בעמק יזרעאל. היא מזוהה עם הכפר הערבי סולם, השוכן לרגלי גבעת המורה, כ-4 ק"מ מזרחית לעפולה. הנביא אלישע עבר בשונם והתארח שם אצל אישה גדולה ונדיבה (מלכים ב ד). בימיו האחרונים של דוד המלך טיפלה בו אישה שונמית בשם אבישג (מלכים א א).

אברהם, שרה והמלאכים © מיכאל (אוטו) פלק. באדיבות המשפחה

יצירותיו של האומן מיכאל פלק, בסגנון האומנות הנָאִיבִית, נטועות בנוף הישראלי ועמוסות בפרטים המוסיפים להן משמעויות והומור דק. למשל, כף ידו השמאלית של שמואל מסתירה את פסגת הר תבור בעל המראה הייחודי. הר זה אומנם אינו מוזכר בפרק, אך מוכר מאוד למי שבקיא במסע הדרכים מהגלבוע לעין דור.

שאול טשרניחובסקי

ערב המלחמה של שאול בפלשתים, הוא ניגש לבעלת האוב כדי לשאול בעצתה. השיר המחורז "בעין דור" מתאר בצורה דרמטית ומלאת פאתוס, כיאה למשורר ולרוח התקופה, את הלך רוחו של שאול בדרכו אל בעלת האוב, בעת שהותו אצלה וביציאתו מביתה.

עוד בנושא: להרצאה קצרה "בין שאול המשורר לשאול המלך"

מאיר שלו, ראשית, פעמים ראשונות בתנ"ך, 2008 © כל הזכויות שמורות. עיצוב העטיפה: זהר שלו

כצפוי, דברי שמואל הבהילו את שאול עד מאוד. כל אותו היום לא בא אוכל אל פיו, ועתה התמוטט. בעלת האוב חרדה לו והכינה לו ארוחה לחזקו, ושאול הסכים לאכול רק אחרי שהיא ועבדיו הפצירו בו. הוא שב אל מחנהו בידיעה ברורה של הצפוי לו ומתוך השלמה עם גורלו.

צילום: shutterstock.com

האישה מעין דור מסתכנת בכך שהיא עוזרת לשאול, האדם שרדף את בעלי האוב והכרית אותם מן הארץ. דבריה לשאול הם מטאפורה, שמקורה אולי בכך שמה שמונח על כף היד אינו מוגן כמו מה שנמצא בגוף פנימה. דבריה אלה מאירים את מעשיה באור של חמלה. ברגעיו הקשים של שאול, עשתה עימו האישה חסד.

צילום: shutterstock.com

אלוהים עולים מן הארץ – נראה שהמילה "אלוהים" מתייחסת כאן לאדם נכבד ורם מעלה. ייתכן גם שהכוונה היא לרוּח, יצור אל-אנושי. הפועל "עולים" בלשון ריבוי מותאם למילה "אלוהים", שהיא גם צורת רבים. בנוסף, בביטוי זה אפשר להבחין כי לפי אמונת המקרא מקום משכנם של המתים הוא השאול, הנמצא מתחת לארץ, ומכאן הצורך להעלות אותם.

מבוסס על משה גרסיאל ושמואל אברמסקי, עולם התנ"ך – שמואל א', 2002, עמ' 219, הוצאת דברי הימים. הזכויות בעולם התנ"ך שמורות לד"ר יהודה עתי