גיל קופטש חוזר לגלבוע, למקום שבו התרחש הקרב האחרון של שאול ובו הוא נהרג.
הסרטון הקצר מספר על הקרב, על השתמרות השמות המקראיים בגאוגרפיה של ארץ ישראל ועל הקללה לגלבוע שהשתנתה והפכה לברכה.

שאול המלך נותר לבדו במערכה מול אויביו, הפלשתים.
הפלשתים מביסים את ישראל, ושאול מבקש מנושא כליו להרוג אותו, אך לבסוף מתאבד. גם בניו של שאול מתים בקרב.

שלושת אמצעי ההגנה של החייל הרגלי בשדה הקרב היו השריון, הקסדה והמגן. שלושת האמצעים הללו היו נהוגים הן בצבא הישראלי והן בצבא הפלשתי.
כלי הלחימה המתוארים בפרק הם החרב, החנית והקשת.

גופות שאול ובניו נשרפו ולאחר מכן נקברו. שריפת מתים לא הייתה מקובלת בישראל, אך אולי היתה כאן השפעה פלשתית, כי בתקופה זו שרפו הפלשתים את המתים.
בתקופת המקרא הייתה חובה לקבור את המת בצורה מסודרת. צורת הקבורה המקובלת הייתה במערת קבורה משפחתית, שבה נקברו בני המשפחה במשך דורות רבים.

הגלבוע הוא למעשה רכס הרים, שנחשב חלק מהרי השומרון. אורך הרכס כ-18 ק"מ ורוחבו כ-8 ק"מ.
רכס הרי הגלבוע יורד אל עמק יזרעאל בדיוק במקום החיבור בין עמק יזרעאל לעמק הירדן. נקודת החיבור בין העמקים הייתה אזור חשוב בארץ ישראל בעת העתיקה, משום שבנקודה זו עברו דרכי הסחר הראשיות של העולם העתיק.

בֵּית שָׁן היא בית שאן, אחת הערים העתיקות בארץ ישראל. ראשיתה לפני כ-6,000 שנה, אז נבנתה על דרך הים, הדרך הראשית של העת העתיקה שחיברה בין מצרים לבין מסופוטמיה. העיר שלטה על הכניסה המזרחית לעמק יזרעאל.

השיר, שנכתב בשנת 1945, לקראת סיום מלחמת העולם השנייה, נפתח בתיאור מלא פאתוס של סיום הקרב בגלבוע והמפלה האיומה של צבא שאול. מפלתו של האדם התרחבה אל הטבע, וגם הגלבוע "לָבַשׁ תְּבוּסָה".
אלתרמן גייס את ההוד המקראי, את גורלו הטרגי של שאול המלך ואת כישרון הכתיבה שלו עצמו כדי להעביר עמדות מוסריות הקשורות במיתוס של מות גיבורים על הגנת הארץ.

מבוסס על מיכל שוורץ, "אל תתאבל, זה פוגע במורל", אתר מיזם 929

 

כשמדברים על האומן הַפְלֶמִי פיטר ברויגל, חשוב לציין אם מדובר באב או בבן, שכן שניהם נשאו שם זהה ושניהם היו ציירים נודעים…
פיטר ברויגל האב התפרסם בזכות ציורי נוף וציורים העוסקים בחיי האיכרים – יצירות מרובות דמויות המדגישות את קטנות האדם בהשוואה לעוצמה האדירה של הטבע. שתיים מיצירותיו הידועות ביותר הן שני ציורים מרשימים של מגדל בבל.

הפלשתים מפרסמים את ניצחונם בכל האמצעים העומדים לרשותם, ובכלל זה תוקעים את גוויות שאול ובניו על חומת בית שאן. מי ששמים סוף להשפלה ומביאים לקבורה את משפחת המלוכה הם אנשי יבש גלעד. הם מחלצים את הגופות באישון לילה וזוכים לתואר "אנשי חיל".
משמעותה של המילה "חַיִל" – גבורה, כוח, ו"איש חיל" בלשון המקרא הוא גיבור. בלשון ימינו, איש חיל הוא גם מי ש"עושה חיל", כלומר אדם שמצליח בכל מה שהוא עושה.

כשאנחנו מזכירים את המילה "חלל", מצד אחד אנו חושבים על היקום, על העולם הגדול מסביב לכדור הארץ, שנקרא "החלל". המילה "חלל" מזכירה לנו גם חדר גדול שיש בו חלל. המשותף לחלל העולם ולחלל החדר הוא שאנחנו מתכוונים שהמקום הזה ריק, שאין בו שום דבר. על מקום שאין בו שום דבר אנו אומרים שהוא חלול.

איך נפלו גיבורים? זו השאלה החוזרת בקינה, ובעצם הפזמון החוזר שלה. מה היא מביעה – כאב? תמיהה? הַאֲשָׁמָה? האופן שבו תבחרו לקרוא אותה, ישפיע על הבנתכם את הקינה כולה.

המדרש מונה חמישה גיבורים תנ"כיים, וביניהם שאול, שסוד כוחם הפך בסופו של דבר למקור נפילתם.

הפרק האחרון בספר שמואל א מספר את סיפור מותם של שאול ובניו בהר גלבוע, אולם הגיבורים האמיתיים של הפרק הם אנשי יבש גלעד. מי שהיו הראשונים שקיבלו את עזרתו של שאול לאחר המלכתו, במלחמתם בנחש מלך עמון (פרק יא), היו מי שגאלו את גופתו ואת גופות בניו והביאו אותם לקבורה.