בארמון 'בית הארזים' שהקים דוד המלך בעזרת חירם מלך צור נוסדה מלכות בית דוד ששלטה למעלה מ-400 שנה. הסרט מזמין את הצופה להיכנס אל שרידי ארמונו של דוד ולצפות באירועים מרכזיים שהתרחשו בו.

אין בירושלים אוצרות טבע או נמל טבעי והיא גם לא יושבת על עורק תחבורה בינלאומי. מדוע, אם כן, בחר בה דוד המלך להיות בירת מלכותו?

פרשן ימי הביניים רבי אברהם אבן עזרא ניסה אף הוא להבין את אמירתו של דוד על העיוורים והפיסחים:

בסרטון מוצג ניסיון לשחזר את הטקטיקה הצבאית של דוד בזמן כיבוש העיר מן היבוסים. שיחזור זה משלב בין המתואר בפרק שלנו ובין המתואר בדברי הימים.

בסרטון מתוארות פעולותיו של דוד כדי לתפוס את מקומו כמלך על הממלכה כולה לאחר מות שאול ויהונתן.

דויד המלך בחר בעיר היבוסית מאחר שהמיקום הגיאוגרפי שלה היה ניטרלי לשבטים, ולכן יכלה להיות העיר שתאחד את הממלכה מחדש. אילו רק ידע איזו השפעה עצומה תהיה לבחירה זו…

בניסיון לשכנע את דוד למלוך עליהם, הציגו נציגי שבטי ישראל טיעון שני, שעל פיו גם בזמן ששאול היה המלך, מבחינתם דוד היה מנהל העניינים בממלכה. הביטוי "מוציא ומביא" מבטא את יכולותיו של דוד כמנהיג בכלל – וכמנהיג צבאי בפרט, כפי שעמד בראש לוחמיו, יצא איתם למלחמה ודאג להחזירם לנחלתם.

נציגים משבטי ישראל הגיעו לעיר חברון כדי לבקש מדוד שישלוט בממלכה המאוחדת. לאחר שנים של פילוג בין תומכי בית דוד ובין תומכי בית שאול, ייתכן ששבטים שמזדהים עם בית שאול מסתכנים כשהם פונים אל דוד.

המקרא מספר על כמה כיבושים של ירושלים הכנענית: על ידי יהושע ( יהושע פרק י) ועל ידי שבט יהודה (שופטים א), ולמרות זאת בימי דוד ירושלים היא עדיין עיר נוכרית-יבוסית. דוד בחר בירושלים כבירת ממלכתו משיקולים פוליטיים: ירושלים לא הייתה מזוהה לא עם שבט יהודה ולא עם שבט בנימין. היא הייתה עיר נוכרית, ולכן שמרה על ניטרליות במאבקים בין השבטים.

כששמעו הפלשתים על המלכת דוד, הם נערכו בעמק רפאים להילחם בו. במקורות נוספים במקרא מופיע תיאור של עַם בשם "רפאים", ונאמר על בני העם ההוא שהיו גדולי ממדים, ענקים ממש.