דפי עבודה והעשרה

סדאם חוסיין

הסרטון "חדשות מהעבר מהדורה עולמית – סדאם חוסיין":‏

פורסם על ידי כאן חינוכית ב-7 ביולי 2015.‏

עליית סדאם חוסיין: 5:00־6:35‏
נפילת סדאם חוסיין: 13:38־14:29‏

דפי עבודה והעשרה

אל תפחד

השיר של אהוד בנאי "אל תפחד":

פורסם על ידי מוזיקה ישראלית

קטע מהסרט "עשרת הדיברות"‏

נצפה מדקה 0:28 עד 1:04 בסרטון קריעת ים סוף מתוך הסרט "עשרת הדיברות" בקישור ‏זה:‏

פורסם על ידי Bar Mitzvah in Israelב־30 באוגוסט 2015.‏

חציית הים האדום

‏"חציית הים האדום"- ‏
Crossing the Red Sea, a wall painting from the 1640s in Yaroslavl, Russia‎
Ghirlandajo‏, בתוך ויקיפדיה. ‏

דפי עבודה והעשרה

מפת חצי האי סיני

מפת חצי האי סיני מתוך אתר תנ"ך הרצוג בקישור זה.

דפי עבודה והעשרה לשיעור

דפי עבודה והעשרה לשיעור

דפי עבודה והעשרה לשיעור

דפי עבודה והעשרה לשיעור

חלון‎ ‎הזדמנויות

מתוך אתר shutterstock

דפי עבודה והעשרה לשיעור

הצעקה

אדוארד מונק, הצעקה, שמן על בד, 1893, פורסם ב-2016 באתר ויקיפדיה

חתול מתבונן במראה

מתוך אתר ‏shutterstock

דפי עבודה והשראה לשיעור

דפי עבודה והעשרה לשיעור

דפי עבודה והעשרה לשיעור

למחרת

למחרת

מילות השיר מתוך שירונט
מילים: לאה גולדברג

הירוק היום ירוק מאוד
והאפור היום אפור מאוד
וקצת שחור ואין לובן בעיר
והנסער היום נסער מאוד
והעבר היום – עבר מאוד
קצת עתיד, ואין הווה באוויר.‏

ועוד לא קל לנשום, ועוד לא קל
לחשוב מול הרוח
ומאוד לא פשוט לחכות
הסערה נוגעת בריסים,‏
ומשתבר כל רגע לרסיסים
אך הירוק היום ירוק מאוד

פורסם בערוץ הרשמי של יהודית רביץ ‏YehuditRavitzChannel

עגל הזהב

עגל הזהב

מילות השיר מתוך שירונט
מילים ולחן: אהוד בנאי

אנחנו כאן בלב מדבר
צמאים למים חיים
ואתה על ראש ההר
מעל העננים
אין שום אות
אין סימן
כל כך הרבה ימים
במעגל סגור מסתובבים
סביב עגל הזהב.‏

אין מי שיכה על הסלע
מי יתן כיוון
באפילה כאן נלחמים על כל פירור
סביב עגל הזהב

הוא לא יורד מראש ההר
הוא לא יורד אל העם
הם יוצאים במחול טירוף
ושוכחים את עצמם
רוקדים סביב עגל הזהב
סביב עגל הזהב

מתחננים אליו, אל נא תעזוב אותנו עכשיו
היה לנו לאב
עדר נעזב, רוקד סביבו
קורא אליו לשווא
עגל הזהב
עגל הזהב

פורסם על ידי מוזיקה ישראלית ב-16 בפברואר 2011.‏

באה מאהבה

באה מאהבה

מילות השיר מתוך שירונט
מילים: יענקל'ה רוטבליט
לחן: יהודית רביץ

קצב הליכתה
קמט בשמלתה
הם שיעידו הם שיגידו
שדבק בה טעם האהבה

עשב בשערה
ושתי עיניה גם מספרות עליה
שהיא באה מאהבה

שמץ של מבוכה
קסם בחיוכה
הם שיסבירו הם את סודה יסגירו
שהיא באה מאהבה

כמה שהיא יפה
אור על פניה נח
ורואים עליה
שהיא באה מאהבה

ריח
שדה פורח
ומשפתיה עולה ובא
טעם
רוצה עוד פעם
לטעום את טעם האהבה

פורסם על ידי מוזיקה ישראלית ב-4 במאי 2015.

אני הלכתי אז

אני הלכתי אז

מילים מתוך שירונט
מילים: לאה גולדברג

אני הלכתי אז
כאילו מישהו אוהב אותי מאוד
על פני הלילה צחקו עיים
ורוח בשמיים אדירים

אני הלכתי אז
כאילו מישהו חולם אותי יפה
על פני הלילה לבלבו תהומות
וראי הים צייר לי את פני
כאילו מישהו כותב עלי שירים

הלכתי והגעתי עד דומה
ואז נדמה לי
כי מתחיל דבר מה

פורסם על ידי יהודית רביץ ב-12 בפברואר 2013.‏

דפי עבודה והעשרה לשיעור

אהבה בת עשרים

אהבה בת עשרים

מילות השיר מתוך שירונט
מילים ולחן: ז'אק ברל
תרגום: נעמי שמר

ידענו אש, ידענו רעם
ואהבה בת עשרים
ברחנו זה מזו לא פעם
אבל היינו חוזרים

וחדר זה עודו שומר
זכרון ימים יפים יותר
עקבות סופה אשר פרחה לה
כאן שום דבר אינו דומה
לאשר עבר לאשר חומק
לאשר הולך איתנו הלאה

יפה שלי
את יחידה ומכושפה שלי
מאור השחר עד לבוא לילי
אוהב אותך,‏
אוהב עדיין.‏

אני מכיר את כישופייך
את השקרים את הסודות.‏
צריך תמיד לפקוח עין
ולהישמר ממלכודות.‏

ובלילות הכי קרים
היו ודאי גם אחרים
שאת גופך השביעו נחת.‏
הן אחרי ככלות הכל
היה לי כישרון גדול
להזדקן איתך ביחד.‏

יפה שלי…‏

הזמן שיר אבל מנגן עוד
והימים כואבים
אך אין מלכודת מסוכנת
כשלוותם של אוהבים.‏

אם את רוצה עכשיו לבכות
ליבי עכשיו נקרע פחות
יש בזהירות עכשיו ללכת.‏
זה קו הגבול מכאן עד כאן
כי המשחק הוא מסוכן
המלחמה ברוך נמשכת

יפה שלי.‏

פורסם בערוץ בית אביחי ב-3 באפריל 2014.‏

שיר של יום חולין

מילות השיר מתוך שירונט
שיר של יום חולין
מילים: רחל שפירא

אם יש לי מיתרים הם מתנגנים ברטט
אם יש בי דאגה היא חשופה כמעט
אם יש בי אהבה היא תאמר בשקט
אם יש לי שורשים הם מתארכים לאט

אתה רואה כיצד פתאום עובר בי רעד
הרוח משנה תכופות את כיוונה
ניסינו לעזוב אבל אני יודעת
אנחנו נשארים שנה אחר שנה

בחדרים שלך השמש משרטטת
קוים ורצועות של אור על הכתלים
אני למענך כל בוקר מלקטת
פרטים קטנים, שמחות קטנות של יום חולין

האם אתה משיב, האם אתה עונה לי
אולי באזנך הולמים גם שאוני
אולי אתה מקשיב, אולי אתה דומה לי
הן בפניך משתקפים פתאום פני

אם יש לי מיתרים הם מתנגנים ברטט…‏

יום החולין הזה הוא יום שיש בו חסד
ובחסדו שורות אליך נכתבות
קח את ידי עכשיו עשני מפוייסת
ביום חולין כזה דרכינו מצטלבות

פורסם על ידי מאור כהן ב-11 באוקטובר 2011.‏

אל תפחד

אל תפחד
אהוד בנאי
מילים ולחן: אהוד בנאי
‎ אקורדים‎ ‏
‏
‏ אל תפחד
אתה לא לבד
‏
היתה זו דקירה קטנה
זעזוע פתאומי ומהיר,
נכון, איבדת שליטה לרגע
לא היית מספיק זהיר,
ועכשיו פעמוני אזהרה
מצלצלים בראשך
אתה רוצה לשכוח
להתחיל מהתחלה
‏
אז תאמין שאם קלקלת
אתה יכול גם לתקן, כן, כן.
‏
אל תפחד
אתה לא לבד.
‏
אם יחזור שוב רגע הפחד
אבוא להושיט לך יד
תמיד אהיה קרוב אליך
לחבק במקרה שתרעד
‏
עכשיו פעמוני אזהרה
מצלצלים בראשך
אתה רוצה לשכוח
להתחיל מהתחלה
‏
אז תאמין שאם קלקלת
אתה יכול גם לתקן, כן, כן.
‏
אל תפחד
אתה לא לבד.‏

פורסם על ידי מוזיקה ישראלית ב-16 בפברואר 2016.‏
מילות השיר מתוך שירונט

דפי עבודה והעשרה לשיעור

את פניך אבקש

 

מילות השיר
את פניך ה' אבקש

את פניך ה' אבקש ‏‎
לך אמר לבי בקשו פני ‏‎
את פניך אבקש ‏‎
‎
אל תסתר פניך ממני ‏‎
קוה אל ה'‏‎
חזק ויאמץ לבך ‏‎
וקוה אל ה'‏

מילים: מתוך תהילים פרק כז

לחן וביצוע: יונתן רזאל

פורסם על ידי התו השמיני ב-26 בנובמבר 2012.‏

דפי עבודה והעשרה לשיעור

סליחה

השיר 'סליחה' שכתב אהוד מנור והלחין ושר מתי כספי:‏

מילים:
סליחה
מילים: אהוד מנור
לא יודע מה לומר
לא רציתי להכאיב.‏
את היום שכבר נגמר
אין לי דרך להשיב.‏
הסירי כעס מליבך
ונסי למחול
אל תכי ילד בקרבך
הוא שלך למרות הכל.‏

גם ההבטחה,‏
גם כוחה,‏
גם רוחה,‏
לו היית את כף ידך
על צוארי מניחה,‏
לא הייתי עוד מתבייש
שביקשתי סליחה.‏

איש חכם היה נשמר
ויודע שתלכי.‏
איש טיפש עם לקח מר
מקווה שתסלחי.‏
זכרי לי חסד נעורי
את אמונתי
כאן מולך מוטלים שברי,‏
בואי ואחי אותי.‏

את ההבטחה,‏
את כוחה,‏
את רוחה.‏
לו היית את כף ידך
על צווארי מניחה
לא הייתי עוד מתבייש
שביקשתי סליחה.‏

לא יודע מה לומר
לא רציתי להכאיב
את היום שכבר נגמר
אין לי דרך להשיב.‏

מילות השיר מתוך אתר שירונט

פורסם בערוץ הרשמי של מתי כספי – ‏Matti Caspi – Official Youtube Channel ב-5 במרץ 2017.‏

מנהיגות משה לאחר משבר

דפי עבודה והעשרה לשיעור

משה ולוחות הברית

‏'משה ולוחות הברית', מארק שאגאל, מתוך אתר מוסף שבת של מקור ראשון בקישור זה.

דפי עבודה והעשרה לשיעור

דפי עבודה והעשרה לשיעור

למה לי פוליטיקה עכשיו

 

אז למה לי פוליטיקה עכשיו
מילים ולחן: שלומי ברכה

אלפי שכירים של חרב מתכנסים בתוך מסגד
הם מדברים עלי אך לא איתי
ודוד של השכן שלי קיבל את הסמג"ד
סיפרה אישתו של בן של אחותי
אהה אחותי, אהה אחותי

שמיר ופטרוזיליה נפגשים באפילה
לפתור את המצב הנוכחי
ובניו יורק המציאו זן חדש של מחלה
ואיש אחד טוען שהוא אחי
אהה אחי, אהה אחי

שיקרתי שאמרתי שהכל כל כך נפלא
כי שום דבר בעצם לא היה נכון
גם הכדור שלנו שהפך למרובע
שכח שהוא עגול
שכח שהוא עגול
שכח שהוא עגול
עסקי הרוקנרול.‏

בסן פרנסיסקו הגשרים זקוקים להחלמה
ברוסיה עוד אסון של רכבות
ההמונים הפילו בברלין את החומה
ולי ולך נותר רק לקוות
אהה לקוות, אהה לקוות

שיקרתי שאמרתי שהכל כל כך נפלא
כי שום דבר בעצם לא היה נכון
גם הכדור שלנו שהפך למרובע
שכח שהוא עגול
שכח שהוא עגול
שכח שהוא עגול
אני ברוקנרול

למה אבן ברמאללה סוטה ממסלולה לולה?‏
למה אבן ברמאללה סוטה ממסלולה לולה?‏
את וגם אני בתוך ארגז
שר ואת רוקדת במרכז

שיקרתי שאמרתי שהכל כל כך נפלא
שכירים של חרב מתכנסים בתוך האפילה
ובניו יורק המציאו זן חדש של מחלה
מרגיש כל כך נפלא
מרגיש כל כך נפלא
אנחנו עם סגולה
אנחנו עם סגולה

פורסם על ידי משינה ב-2011.‏

מילות השיר 'למה לי פוליטיקה עכשיו' מתוך אתר שירונט 

דפי עבודה והעשרה לשיעור

דפי עבודה והעשרה לשיעור

ספוילר

ספוילר (שאילה מאנגלית: ‏Spoiler‏ – מקלקל, הורס; הצעת מונח עברי של האקדמיה ‏ללשון העברית: קַלְקְלָן) הוא מידע על אודות יצירה (ספר, סרט קולנוע, סדרת ‏טלוויזיה וכדומה) החושף פרטי עלילה, ברמז או באמירה מפורשת, באופן שעשוי ‏לקלקל את הנאת הקריאה או הצפייה.‏
מתוך אתר ויקיפדיה בקישור זה.

נסיך מצרים

סצנת הסנה הבוער מתוך הסרט 'נסיך מצרים' בקישור זה:‏

פורסם על ידי ‏GetBeyond‏ ב-14 במרץ 2011.‏

אהיה אשר אהיה/ "אהיה אשר אהיה"‏

אין-ספור פירושים ניתנו למלים הגדולות האלה, ואין ספור סברות וכוונות הוכנסו בהן, תפיסות ‏שונות ואפילו מנוגדות זו לזו. ודאי הוא, על-כל-פנים, שמלים אלה קשורות בשורש "היה", זאת ‏אומרת – הן מתייחסות למציאות. "אהיה אשר אהיה" – מציאות אמת, שהיא-היא מהותו של ‏האלהים… אולם אחר-כך נאמר למשה: "כה תאמר לבני ישראל: אהיה שלחני אליכם. ויאמר ‏עוד אלהים אל משה: כה תאמר לבני ישראל: ה' אלהי אבותיכם, אלהי אברהם אלהי יצחק ‏ואלהי יעקב, שלחני אליכם; זה שמי לעלם וזה זכרי לדר דר". פעמיים "כה תאמר לבני ישראל", ‏אעפ"י שבין האמירה הראשונה והאמירה השניה אין שאלה נוספת ששאל משה. האם הוטלו ‏עליו שתי תשובות או תשובה אחת לבני ישראל? למשה עצמו ניתנה הכרת אלהים מבחינת ‏‏"אהיה אשר אהיה", הכרת אלהים מבחינת אלהותו מצד עצמה, ללא כל קשר לפונקציות שאנחנו ‏מייחסים לו. לכאורה אף נאמר למשה שיגיד זאת לבני ישראל. אבל מיד מושמת בפיו גם ‏תשובה ‏אחרת – משום שהכרת אלהים מבחינת אלהותו היא דבר קשה מאד, ורק גדולי המאמינים ‏יכולים להגיע אליה. רוב המאמינים אינם מסוגלים לתפוס את האמונה באלהים אלא כאמונתם ‏בפונקציות שהם מייחסים לאלהים, מבחינת גורלם-הם ומבחינת גורל האומה – מבחינת היותו ‏אלהי אברהם יצחק ויעקב.‏

ישעיהו לייבוביץ, שיחות לפרשת השבוע, שמות

מדרשי תמונה – הסנה הבוער

By KimsCreativeHub

התמונות נוספות אפשר למצוא באתר 'אמנות כפרשנות' בקישור זה: אמנות כפרשנות

התמונות האלה מתוך ‏Shutterstock

דפי עבודה והעשרה לשיעור

אם אפגוש את אלוהים

השיר 'אם אפגוש את אלוהים' של התקווה 6 בקישור זה:‏

 

אם אפגוש את אלוהים
מילים ולחן: עמרי גליקמן
אם ביום מן הימים, אפגוש את אלוהים
את אללה, ג'ה ג'ה‎, Dieu, God ‎או מלך המלכים
אבדוק אם לו פקידה שאוספת ת'פתקים
היש כל יחס למבקשים‎?‎
אם ביום מן הימים, אפגוש את אלוהים
בליווי מאבטחיו המלאכים
אבדוק אם כמו אצלנו גם שם בעננים
כבר אין מקומות בטוחים

האם הרעם הוא קולך? או הירח אור ביתך‎?‎
האם אנחנו לבדינו ביקום כולו‎?‎
אולי אתה יודע היכן נוחתים אחרי המוות‎,‎
האם גן העדן הוא רכוש פרטי שלך או לא‎?‎
מניין כל ההשראה הזו שבידך‎?‎
האם חששת אי פעם שיחיו כאן בלעדיך‎?‎
היש כל טעם לתפילה‎?‎

האם לך תשובות לכל בירור ושאלה‎?‎
האם אתה כועס על כל אדם שחזר בשאלה‎?‎
היש לך יכולת להגשים כל משאלה‎?‎
ומה נשמע חזק יותר הלוואי או אינשאללה‎?‎
בין כל החיים לבין כל המתים – אתה כאן או שם למעלה‎?‎
בין כל המטיפים לבין כל החוטפים – כאן או שם למעלה‎?‎
האם יש גברת אלוהים או אהבה שכך חלפה לה‎?‎
מנין אנו באים – מן הקוף או מלמעלה‎?‎

שאלות שטותיות כמו "מה עשית אמש‎"?‎
האם גם אתה נזהר מפני קרני השמש‎?‎
או שגם לך יום מנוחה ביום שבת‎?‎
האם כמוך עוד רבים או שאולי אחת‎?‎
מי חזק בית כנסת, או מסגד או כנסייה‎?‎
האם כבוד הרב, המואזין או גברת נזירה‎?‎
למי פונה אתה ביום של רגעים קשים‎?‎
מיהו אלוהיך – אלוהים‎?‎

מילות השיר מתוך אתר שירונט

פורסם על ידי התקווה 6 ב-6 באוקטובר 2011.‏

זכויות החמורים

ארגון "אנימלס"

 

היאור – אליל מצרי

איור: shutterstock.com

מכת אהרֹן

קרדיט: איור: .shutterstock.com

הכניסה לארמון פרעה

איור: shutterstock.com

משה ואהרון אצל פרעה

איור: shutterstock.com

משה והגדי

איור: רותם אהרון, באדיבות אתר סנונית

אגודה אחת

איור: shutterstock.com

דמותו של משה

תחנות בחייו של משה – כרטיסיות

מי אני

By Krasimira Nevenova, shutterstock

נבקש מכמה תלמידים לענות על השאלה וננסה לסווג את התשובות:
פרטים טכניים: שם, מקום מגורים וכו'…
ביוגרפיה: לאום, מין וכו'…
פרטיים מהותיים: אופי, תחביבים וכו'…
ננתח עם התלמידים את סוגי התשובות ונשאל:

  • כיצד הכי נכון לענות על השאלה הזאת? או במילים אחרות: מה יוצר את הזהות שלנו?
  • מה משפיע יותר על זהותנו – המקום שנולדנו בו או המקום שחיינו בו את רוב חיינו?

פעולות ההתערבות של משה

שד"ל על פסוק י"א

נהג אופנוע

העוברים בריצה

תעודת זהות משה

דומם שטה

השיר 'דומם שטה' שכתב קדש יהודה סילמאן:

פורסם על ידי Tslil Biran
משה בתיבה
מילים: קדיש יהודה סילמן
דומם שטה תיבה קטנה
על היאור הזך,
ובתיבה משה הקטן,
ילד יפה ורך.

הס, הגלים השובבים,
משה הקטן פה שט.
לא יטבע, חיה יחיה
ילד זה הקט.

מילות השיר מתוך שירונט

נדיבות

צילום: shutterstock.com

זבח הפסח

בסרטון שלפניכם מוצג זבח הפסח השומרוני.
השומרונים הם קבוצה אתנית-דתית ייחודית המאמינה שהיא המשך ישיר של בני ישראל. רוב השומרונים חיים בהר גריזים ליד שכם ובעיר חולון. שפתם דומה לעברית עתיקה, ואורח חייהם מתבסס על נוסח ייחודי של התורה – הכתוב בכתב שומרוני. נוסח השומרונים שׁוֹנֶה מנוסח המסורה בכ-6,000 פרטים, ויש בין התורה שבידינו לבין התורה של השומרונים עוד מאות הבדלים, שאינם משתקפים בכתוב אלא במסורת הקריאה שלהם.

יציאת מצרים וקריעת ים סוף

בסרטון תקציר האירועים בפרק.

מצות

צילום: shutterstock.com

מַצָּה היא מאפה עשוי בצק שלא החמיץ מקמח של אחד או יותר מחמשת מיני דגן. המצה מְכוּנָה בתורה גם "לחם עוני", כנראה בשל העובדה שהייתה מאכלם של עניים בימות השנה. המצות מוזכרות בתורה ובמקורות יהודיים שונים, אך שני המקומות המרכזיים שבהם ניתן להן ביטוי רב הם חג הפסח (המְכוּנֶה בתורה על שם המאכל – "חג המצות") ובית המקדש, שבו הייתה המצה אחד המאפים שהיו מביאים כקורבן מנחה. בכמה מקומות במקרא מופיעות המצות כמאכל מקובל: לוט אופה מצות לאורחיו, שהתברר לאחר מכן שהיו מלאכים (בראשית יט, ג), גדעון נותן למלאך הבא אליו מצות וגדי עיזים (שופטים ו, יט-כ), ובעלת האוב מגישה עגל מַרְבֵּק ומצות לשאול המלך המתארח אצלה (שמואל א כח, כד).

מבוסס על ויקיפדיה – האנציקלופדיה החופשית.

לוח השנה המקראי

לוח גזר הוא לוח אבן גיר שנמצא בתל גזר, על הלוח חרותה כתובת כנענית עתיקה בת תשע שורות הנראית כלוח שנה חקלאי. נמצא היום במוזיאון לארכיאולוגיה, תורכיה. צילום: Osama Shukir Muhammed Amin, The Gezer Calendar tablet, CC BY-SA 4.0

 

במקרא מצוּיָנים החודשים במספרים סידוריים: החודש הראשון, החודש השני, החודש השביעי וכדומה. החודש הראשון הוא חודש ניסן, החודש שבו נגאלו בני ישראל ממצרים. חודש ניסן מְכוּנֶה במקרא גם "חודש האביב".

סוכות

מפת סיני ובה מקומות הנזכרים בתיאור יציאת מצרים. קרטוגרפיה: סופר מיפוי © מטח

העיר סוכות (סֻכּוֹת) הייתה ככל הנראה קרובה למצרים ושימשה תחנה ראשונה של בני ישראל אחרי שיצאו ממצרים בדרכם לארץ כנען.

העיר רעמסס

עֵרֶב רַב

איור: מנחם הלבררשטט.

"ערב רב" הוא כינוי לקבוצה הכוללת מצרים ובני עמים אחרים שהתלוו לבני ישראל ביציאת מצרים. על פי המסורת היהודית, קיבל אותם משה כחלק מהעם, אבל בהמשך הם חטאו והחטיאו את עם ישראל במדבר.
היום משתמשים בביטוי "ערב רב" לתיאור המון אדם, אספסוף או קהל גדול מעורב ולא מאורגן. וגם – לתיאור ערבוביה של דברים רבים ושונים זה מזה (על פי מילון רב מילים).

לֵיל שימורים

כרזה עם הכיתוב "ליל שימורים", המרכז למורשת היהדות ע"ש פנחס ספיר, אוסף האפמרה – הספרייה הלאומית

"ליל השימורים" הוא הלילה שבו הציל ה' את בני ישראל והוציא אותם ממצרים. יש סוברים כי הלילה ההוא נקרא כך מפני שבני ישראל לא ישנו בו, ובמהלכו התכוננו ליציאה ממצרים, ולכן הוא ייזכר ויישמר לדורות.
היום משתמשים בביטוי "ליל שימורים" כדי לתאר לילה שבו לא ישנים, בדרך כלל מתוך דאגה.

מי צריך את הסימן?

איור: מנחם הלברשטט

"וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף" (פסוק ז) – מבפנים.
אתה אומר מבפנים או (ואולי) אינו אלא מבחוץ?
תלמוד לומר "וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם" (פסוק יג) – הנראה לי ולא הנראה לאחרים.
דברי ר' ישמעאל.
ר' נתן אומר: מבפנים.
אתה אומר מבפנים או (ואולי) אינו אלא מבחוץ?
תלמוד לומר: "וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת" (פסוק יג) – ולא לאחרים לאות.

ר' יצחק אומר: לא, כי אלא מבחוץ, כדי שיהיו המצרים רוֹאִין וּמֵעֵיהֶם מִתְחַתְכִים.

(מכילתא דרבי ישמעאל י"ב, כ"ב)

כנגד ארבעה בנים

קריאת האגדה של פסח בסדר פסח מסורתי בבית משפחת סער בתל אביב. צילום: יעקב סער, לע"מ

בן רשע – מהו אומר?
"מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם" (שמות יב, כו): מה הטורח הזה שאתם מטריחין עלינו בכל שנה ושנה?
מכיוון שהוציא את עצמו מן הכלל, אף אתה אמור לו : "בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי" (שמות יג, ח), לי עשה. לאותו האיש לא עשה!

(תלמוד ירושלמי, מסכת פסחים, פרק י דף לז טור ד)

929 סיכום שבועי: שמות טז-כ

סרטון סיכום ללימוד שמות טז-כ.
בין יציאת מצרים למעמד הר סיני, מתגלים קשיי המעבר מעבדות לחירות – תלונות על מחסור במים ובאוכל ואפילו מלחמה בעמלק. ועם זאת – הקמת מערכת משפט, מעמד הר סיני ומתן עשרת הדיברות.

כל אחד והדיבר שלו

לצפייה בסרטון

סרט הדוקו "כל אחד והדיבר שלו" מפגיש אותנו עם עשרה ישראלים, שכל אחד מהם מציג את הקשר האישי שלו לדיבר אחד מתוך עשרת הדיברות.

עשרת הדברות במגילות מדבר יהודה

מגילות מדבר יהודה, מגילות קומראן או המגילות הגנוזות – אלו השמות שניתנו לממצא אולי הכי מסעיר של המאה שעברה בתחום הארכאולוגיה בארץ ישראל. מדובר במגילות – חלק מהן כתובות על גבי יריעות עור וחלק מהן כתובות על גבי פפירוס – שנמצאו ב-11 מערות בסביבות אתר קומראן שליד ים המלח. המגילות מתוארכות לתקופה שבין המאה ה-3 לפני הספירה למאה ה-1 לספירה, והן כתבי היד המוקדמים והעתיקים ביותר של המקרא שמוכרים לנו. מרבית המגילות כתובות בשפה העברית, חלק מהן כתובות בארמית ואחדות – ביוונית.

איפה נמצא הר סיני?

אנשי דת, חוקרים וארכאולוגים מתווכחים אלפי שנים בנוגע למקום שבו נמצא הר סיני. על גבול מצרים, בשטח אש מבודד בנגב, נמצא אחד ההרים שמתמודדים על התואר – הר כרכום. לאחרונה גילו חוקרים כי פעם בשנה, בנקודת זמן מיוחדת, קורה שם משהו מוזר. האם מדובר בתופעת טבע יוצאת דופן או שמא בתגלית מדעית מרעישה?

הר סיני

ג'בל מוסא, הר משה השוכן בדרום סיני. צילום: משה מילנר, לע”מ

הר סיני הוא ההר שעליו ניתנה התורה – הר מתן תורה.
לפי המסופר בספר שמות, בני ישראל חנו מול ההר במדבר סיני בחודש השלישי לצאתם ממצרים. במקרא לא מצוין מיקומו המדויק של ההר. לחוקרים היו הצעות והשערות רבות בנוגע לזיהוי ההר, הקשורות למסלול הנדודים של בני ישראל במדבר.
חלק מהחוקרים והפרשנים סברו כי הר סיני הוא גַ'אבֶּל (בערבית – הר) הילאל שבצפון סיני, ואחרים סברו שמדובר בג'אבל מוסה או בג'אבל קתרינה – ההרים שבדרום חצי האי סיני. השערה אחרת היא שמדובר בג'אבל סִירְבַּאל או בג'אבל סִין בִּישָׁר, ויש השערות נוספות, כמו הר כרכום שבנגב.

לא ארחף בחלל / זלדה

המשוררת זלדה מישקובסקי לבית שניאורסון (1984-1914) נהגה לחתום על שיריה בשמה הפרטי – זלדה. היא הייתה בת יחידה למשפחה חסידית מיוחסת, משפחת שניאורסון, מצאצאי האדמו"רים של חסידי חב"ד. זלדה עסקה בהוראה בבתי ספר דתיים ובמקביל כתבה שירים (בעיקר למגירה). ספר שיריה הראשון, "פנאי", התפרסם בשנת 1967. זלדה זכתה בפרסים ספרותיים, בהם פרס ברנר ופרס ביאליק.

ערפל / שולי רנד

החוויה המדהימה והחד-פעמית של מתן תורה נקטעת כאשר העם פוסע לאחור, מתרחק ודורש ממשה לעמוד בינו ובין האלוהים.
מה המרחק הנכון שבו צריך להתייצב המאמין לפני אלוהיו? הקִרְבה יוצרת חוויה עזה, מחממת את הקשר האינטימי בין האדם לאל, אך היא גם מסוכנת. הסכנה היא ספק פיזית – מוות מיידי, כפי שמתים נדב ואביהו ועוזה, וספק סכנת ההגשמה של האל, שעלולה לסחוף אותנו לאמונות זרות ואליליות.

הריחוק נראה אומנם בטוח, ללא סכנות, אך המרחק עלול לקרוע את הנימים הדקים שקושרים את המאמין לאלוהיו, והאדם נופל מחולן לריק.
גדלתי בסביבה יֶקִית, סביבי עדיין עולם מודרני (ולא פוסט-מודרני) שבו המדע הוא האלוהים. בחרתי את המקום המרוחק ומעט מנוכר, לא ידעתי להרגיש את אלוהים. כשבגרתי הופתעתי לראות דור חדש ואמיץ של צעירים, שמיישירים מבט אל הדתיות ומחפשים את קרבתו של האלוהים. שיר נפלא המבטא לבטים אלה הוא שירו של שולי רנד – "ערפל".

מבוסס על נח חיות, "פחד הקרבה לאלוהים", אתר מיזם 929

משה / אחד העם

אחד העם בביקורו בארץ ישראל, 1911. צילום מתוך הספר: "כל כתבי אחד העם", הוצאת דביר, תשכ"ה, חלק ראשון, עמוד ב'. מתוך ויקיפדיה העברית.

 

…כשאני קורא את ההגדה בליל פסח ורוחו של משה בן עמרם – זה גיבּור הגיבּורים, הניצב כעמוּד אור על מפתן ההיסטוריה שלנו – מרחפת לפניי ומרוממת אותי ל"עולם העליון", – איני חש כלל באותה שעה לכל אותן השאלות והספקות, שחכמי אומות העולם מונים אותנו בהם: אם באמת היה האיש משה במציאוּת, אם באמת חי ופעל באופן מתאים למַה שמקובל באומתנו, אם באמת היה הוא 'מושיעם של ישׂראל' ונותן התורה הזאת בצורה שנשתמרה בידינו, וכדומה מן השאלות; אלא מבטל אני בלבי כל אלה בבת אחת בתשובה פשוטה וקצרה: זה משה האיש הקדמון, שאתם מבקשים לברר מציאוּתו ומהוּתו, אינו עניין אלא למלומדים שכמותכם, אבל אנו יש לנו משה אחר, משה שלנו, זה שצורתו קבועה בלב עמנו מדור דור והשפעתו על חיינו הלאומיים לא פסקה מימי קדם ועד עתה. ומציאותו ההיסטורית של משה זה אינה תלויה כלל בחקירותיהם. כי אף אם הייתם מצליחים להראות בבירור גמור, שמשה האיש לא היה כלל, או שלא כך היה, לא יגָרע על ידי זה מאומה ממציאותו ההיסטורית של משה האידיאל, זה שהלך לפנינו לא רק ארבעים שנה במדבר סיני, אלא אלפי שנה בכל ה'מִדְבָּרוֹת' שהתהלכנו בהם ממצרים ועד הנה.

מדברי אחד העם

עם סגולה

"סגולה" – דְבַר חֶמְדָה, אוצר מיוחד, קניין יקר. הצירוף "עם סגולה" מביע את ייחודו ואת קדושתו של עם ישראל כעמו של ה', ומבטא את היותו העם הנבחר.
בחירת העם לתפקידו כעם הנבחר הייתה קשורה לכריתת ברית בינו לבין ה', ומותנית בכך שהעם יקיים את חלקו בברית, כלומר – ישמור את מצוות ה'.

"עם סגולה", מקרא גשר: האתר שלך ללימודי התנ"ך – אנציקלופדיה. © גשר מפעלים חינוכיים.

על כנפי נשרים

צילום: shutterstock.com

אלוהים מבקש ממשה, באמצעות דימוי, להזכיר לעם את מה שעשה למענו: אלוהים נשא את ישראל כמו נשר הנושא את גוזליו על כנפיו.
הפרשן רש"י הציע פירוש מעניין לביטוי זה: "כַּנֶּשֶׁר הַנּוֹשֵׂא גּוֹזָלָיו עַל כְּנָפָיו, שֶׁכָּל שְׁאָר הָעוֹפוֹת נוֹתְנִים אֶת בְּנֵיהֶם בֵּין רַגְלֵיהֶם, לְפִי שֶׁמִּתְיָרְאִין מֵעוֹף אַחֵר שֶׁפּוֹרֵחַ עַל גַּבֵּיהֶם, אֲבָל הַנֶּשֶׁר הַזֶּה אֵינוֹ מִתְיָרֵא אֶלָּא מִן הָאָדָם שֶׁמָּא יִזְרֹק בּוֹ חֵץ, לְפִי שֶׁאֵין עוֹף פּוֹרֵחַ עַל גַּבָּיו, לְכָךְ נוֹתְנוֹ עַל כְּנָפָיו, אוֹמֵר מוּטָב יִכָּנֵס הַחֵץ בִּי וְלֹא בִּבְנִי."

מכל המקומות בעולם

צילום: shutterstock.com

"וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר" (שמות יט, ב) –
ניתנה תורה דימוס (במקום חופשי), פרהסיא (במקום ציבורי), במקום הפקר (שאינו שייך לאף אדם). שאילו ניתנה בארץ ישראל, היו אומרים: "לאומות העולם, אין להן חלק בה". לפיכך ניתנה במדבר, במקום הפקר, וכל הרוצה לקבל – יבוא ויקבל.

(עיבוד. על פי: מכילתא דרבי ישמעאל, פרשת יתרו, פרשה א)

באיזה יום?

איור: shutterstock.com

התיאור הפותח את הפרק אינו רגיל: "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי" (א). התורה מציינת את התאריך כמו בפרקים רבים אבל מוסיפה 'ביום הזה'.
המדרש רואה בביטוי זה משמעות לדורות:
"ביום הזה באו מדבר סיני". וכי ביום הזה באו?
אלא כשתהא למד דברי לא יהו בעיניך ישנים, אלא כאילו היום ניתנה תורה,
ביום ההוא אין כתוב כן, אלא "ביום הזה".

(פסיקתא דרב כהנא פיסקא יב)

'סימנים' – שמות פרק לב

ליאת רגב והרב בני לאו בשיחה קצרה על שמות פרק לב.

"עשרת הדיברות" של דה מיל

הבמאי ססיל דה מיל, שהתחיל את עשייתו הקולנועית בעידן הסרט האילם והמשיך ביצירת סרטי הראווה ההוליוודיים, ביים את הגרסה הראשונה של "עשרת הדיברות" ב-1923.
כבן לכומר ולאם יהודייה, האובססיה שלו למשה לא מיצתה את עצמה וב-1956, כשהוא בן 75, ביים גרסה נוספת של הסרט. הפעם התארך הסרט לשלוש שעות וארבעים דקות. עם יול ברינר בתפקיד פרעה, צ'לטון הסטון כמשה ועם החזון המופרע והמגלומני של דה מיל, הפך הסרט להצלחה ההוליוודית הגדולה ביותר דאז.

העגל במזרח הקדום

צלמית פר, אזור שומרון, המאה ה-12 לפני הספירה. קמ"ט ארכאולוגיה – קצין מטה ארכאולוגיה. צילום © מוזיאון ישראל, ירושלים / ארדון בר חמא

בין סמלי המזרח היו בני הבקר בעלי מעמד מיוחד. עוצמתם הרבה הפכה להיות סמל לכוחות אלוהיים מסוגים שונים. נוסף על העוצמה נודע תפקיד חשוב לכושרם המיני, וגם כוח זה נחשב במזרח לכוח אלוהי. במצרים נודעה חתחור, מהחשובות באלות מצרים, שהייתה בין השאר גם אלת פריון ולידה, בדמות פרה או כעומדת על גבי פרה.

נזמי זהב

פנים וחוץ במחנה ישראל

אוהל מועד בלב המחנה, סדר חניית השבטים במדבר. איור: מנחם הלברשטט

בתחילה נתן ה' למשה על הר סיני הוראות להקמת אוהל מועד בתוך המחנה, כדי ששכינתו תימצא בתוך עמו: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (כה, ח). אבל בגלל חטא העם, התרחק ה' ממנו, ובינתיים הושעתה הקמת אוהל מועד. לכן הקים משה את האוהל הרחק מן המחנה, כדי להדגיש כי אין שכינת ה' יכולה לשכון בתוכם – הם אינם ראויים לכך. אבל כדי למנוע נתק מוחלט ולאפשר את חידוש המגע, קבע משה את האוהל ל"אֹהֶל מוֹעֵד".

נוסח הקרדיט: מבוסס על שמריהו טלמון ויצחק אבישור (עורכים), עולם התנ"ך – שמות, 2002, עמ' 198, הוצאת דברי הימים. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות ליהודה עתי

שור הזהב מניו יורק

שור הזהב, מנהטן ארתורו די מודיקה. צילום משנת 2015 צילום: Matej Kastelic / Shutterstock.com

בשנת 1989 הוצב מול בניין הבורסה בניו יורק פסל ברונזה מוזהב במשקל 3,200 ק"ג. את הפסל, שכינויו "השור המסתער", יצר האומן ארתורו די מודיקה כמתנת חג המולד לתושבי ניו יורק, כדי לחזק את רוחם של האמריקנים בעקבות משבר הבורסה של שנת 1987. האומן בחר לפסל דווקא שור משום שהוא מסמל, החל מהמאה ה-18, עליות שערים בבורסה האמריקנית, בעוד הדוב מסמל ירידות שערים. די מודיקה רצה לבטא את עוצמת הכוח הקפיטליסטי ואת התקווה להתאוששות כלכלית. לכן הוא גם בחר להעמיד את הפסל בכניסה לוול סטריט.

קול ענות אנוכי שומע

מי לה' אליי

אחרי חטא העגל ושבירת הלוחות, משה קורא לנאמנים ביותר לה' להתייצב ולהילחם בעובדי העגל. בני שבטו, שבט לוי, הם הראשונים שהתגייסו, אם בשל הקרבה המשפחתית ואם בשל התנגדותם לחטא העגל. היום ביטוי זה משמש, בהשאלה או שלא, לקריאה לעמוד לצידו של אדם או להתגייסות לרעיון מתוך נאמנות ומוכנות למאבק. שנים רבות לאחר מכן קרא מתתיהו החשמונאי קריאה דומה – "כל המקנא לתורה והעומד בברית – יצא אחריי!" (ספר מקבים א, פרק ב) ויש מקורות שמייחסים לו גם את הקריאה "מי לה' אלי".

קול ענות חלושה

shutterstock.com

יהושע שומע קולות ממחנה ישראל ומתאר אותם למשה כקולות מלחמה. משה מבחין בין הקולות לבין הפרשנות של יהושע, וקובע כי לא מדובר בקולות של מנצחים בקרב (קול ענות גבורה) או של מפסידים בקרב (קול ענות חלושה), אלא בקולות רמים בלבד (קול ענות). כבר על ההר מבין משה באילו קולות מדובר. היום מקובל להשתמש בביטוי "קול ענות חלושה" לתיאור קול רפה שמעיד על חולשה, ובהשאלה – לתיאור של התנגדות מעטה, מחאה סמלית בלבד, או לתיאור מקרה שהחל ב"רעש" גדול והסתיים ללא הדים או השארת רושם.

הניחה לי

shutterstock.com

"וְעַתָּה הַנִּיחָה לִי וְיִחַר אַפִּי בָּהֶם וַאֲכַלֵּם…"
וְכִי משֶׁה הָיָה תּוֹפֵשׂ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא אוֹמֵר: "הַנִּיחָה לִי"?!
אֶלָּא לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ וְהִכְנִיסוֹ לְקִיטוֹן (חדר קטן) וּמַתְחִיל לְבַקֵּשׁ לְהַכּוֹתוֹ, וְהָיָה הַמֶּלֶךְ מְצַעֵק מִן הַקִּיטוֹן: "הַנִּיחָה לִי שֶׁאַכֶּנּוּ". וְהָיָה פַּדְגּוֹג (מחנך) עוֹמֵד בַּחוּץ.

חירות

shutterstock.com

פירוש מקובל למושג "חופש" הוא היעדר כל מסגרת מחייבת. המדרש מציע נקודת מבט אחרת.
"וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה, וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת" (לב, טז) – אל תקרא חָרוּת אלא חֵרוּת, שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה.

(משנה, מסכת אבות, פרק ו משנה ב)