בסרטון – תקציר האירועים בפרק.

קטע מתוך הסרט "נסיך מצרים" המציג את מעמד הסנה הבוער.

הפטל הקדוש עם פריחה ופירות, אחד הזיהויים האפשריים של הסנה. הפטל הוא שיח קוצני, וענפיו דקים, ארוכים וסבוכים. Osnat Amir, מתוך ויקישיתוף, CC BY 4.0

על פי התיאור במקרא הסנה עולה בלהבות, אולם בניגוד לחוקי הטבע אין ענפיו מתכלים באש והבערה איננה נפסקת. החוקרים נחלקו בנוגע לזיהויו של הסנה, אולם רבים מזהים אותו כיום עם "הפטל הקדוש" – שיח קוצני שגובהו כמטר אחד, ענפיו דקים, ארוכים וסבוכים וחלק מהם משתרעים על הקרקע ואף מכים בה שורשים.

ציור סלע קדום על אחת מאבני הר כרכום. הסנה הבוער(?) צילום: זיו ריינשטיין

השם "חורב" נזכר במקרא 17 פעמים. ברוב הכתובים הוא מופיע כשם נרדף ל"סיני", ומכאן הנטייה לזהות את חורב עם סיני, ולראות את השימוש בכינוי "חורב" כנובע מן הצורך לציין את היובש הרב שבמדבר.

צילום:shutterstock.com

בתיאור מעמד הסנה הבוער נאמר: "וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה" (שמות ג, ב). על פי ההסבר המקובל 'לבת אש' היא 'להבת אש'. אולם לדעתם של כמה מפרשני ימי הביניים המילה "לַבָּה" היא צורה אחרת של המילה של "לֵב".

כאשר משה מתקרב אל הסנה הבוער, אלוהים מנחה אותו: "שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ", כלומר: הסר את נעליך מרגליך. המשמעות היא כי על משה לנהוג בצניעות ובכבוד במעמד זה.

מנשה קדישמן, הסנה הבוער. אקריליק על קנווס, .1989. באדיבות המשפחה

דימוי הכבש חוזר ביצירותיו של האומן מנשה קדישמן (2015-1932), והוא מופיע גם ביצירה "אחד במאי – הסנה בוער באש ואיננו אוכל". עבור קדישמן, הכבש הוא סמל יהודי-ישראלי: הוא מייצג ישראליות אותנטית, חיבור לאדמה, מקומיות ושורשיות, ובו בזמן גם נושא על גבו את משמעויותיו במסורת היהודית, כולל אסוציאציות של תום, קורבן ועקדה.
כנגד ראש הכבש הסגול־לבן בעל האישונים הגדולים, המצויר על רקע אטום באדום-כתום, צייר קדישמן את השלד המפוחם של הסנה.

הסנה הבוער, כמו גם דימויים נוספים מן המקרא, מוזכרים בשיר "רואים רחוק רואים שקוף" שכתב יעקב (יענקל'ה) רוטבליט. השיר מתאר חיפוש של דרך ומקום ייחודיים לאדם.

ליאו רוט, רועה צאן, התש"י־1950, שמן על בד
קרדיט: באדיבות משפחת האמן

התבוננו ביצירה "רועה צאן".

• אילו תכונות של רועה הצאן באות לידי ביטוי בתמונה? אילו אתגרים עומדים בפני הרועה?

מתוך ציורי הקיר של בית הכנסת בדורה אורופוס, משה עומד לפני הסנה הבוער (שמות ג, ב–ג), 244, פרסקו. המוזאון הלאומי של סוריה, דמשק. מתוך ויקישיתוף.

בית הכנסת בדורה אירופוס התגלה בשנת 1928 בעת חפירות ארכאולוגיות שנערכו באתר שבסוריה.

• איזה ביטוי מסתתר בקטע?
• חשבו על מקרה נוסף שהביטוי המקראי יכול להתאים לו.

קרדיט: הסרטן תנחידה – הספרייה הופק עבור מקרנאט. 

kerenby/shutterstock.com
מדבר

מדבר הוא אזור שהתנאים בו מאפשרים מִחיה לאוכלוסייה קטנה מאוד של צמחים וחיות, אם בכלל. במרבית המדבריות יורדים משקעים מעטים. אפשר להגדיר אזור כמדברי אם יורדים בו פחות מ־200 מילימטר משקעים בשנה.

• למה אלוהים מתגלה למשה דווקא במדבר?
• מה מיוחד במדבר ההופך אותו לאזור מתאים להתגלות אלוהית?

פסגות ההרים של טירופטי בהודו. Smitha.t/.shutterstock.com

בטירופטי, במקדשו של האל ונקטשווארה, משתרך תור של מאמינים שאורך שבועיים.
שבועיים ימים עומדים העולים לרגל ומתקדמים בקצב של צעדים ספורים ליום.

ללא כותרת,  2010, הקרנת נגטיב\פוזיטיב, רוחב 60 ס"מ, גובה 75 ס"מ, עומק 1.5 ס"מ. © באדיבות האמן

המושג 'אוֹת' מופיע במקרא בשני מובנים דומים.

Bourdon, Sébastien – Burning bush, המאה ה 17, שמן על קנבס Hermitage Museum, מתוך ויקישיתוף

סבסטיאן בורדון: צייר וחרט צרפתי, יליד מונפלייה.  טווח הסגנונות שלו היה רחב – ציורי נוף קלסיים, דיוקנאות אינטימיים, ציורים היסטוריים ומיתולוגיים – אך הוא ידוע בעיקר בשל ציוריו הקלסיים והדתיים.

• כיצד בחר לפרש סבסטיאן בורדון את תגובתו של משה להתגלות בסנה הבוער?
• קראו את פסוקים יא עד כב, ומצאו את הפסוק שבו מתוארת תגובתו של משה שבאה לידי ביטוי ביצירה של בורדון.

הטקסט המקראי לא מפרט את תחושותיו ורגשותיו של משה.

• על פי הסרט "נסיך מצרים", מה הרגיש משה בהתחלה, כשאלוהים נגלה אליו ושלח אותו להוציא את עם ישראל ממצרים?
• על אילו פסוקים מסתמך הסרט "נסיך מצרים"? והאם הוא מתבסס על הפסוקים בתיאור תחושותיו של משה?

קרדיט: DreamWorks Animation's "Prince of Egypt". מתוך ערוץ DreamWorksTV. פורסם בתאריך 6 בדצמ׳ 2010

צפו בסרטון המתאר בקצרה את האירועים ואת הסיפורים המרכזיים בפרקים א–ה בספר שמות.

• כתבו את האירועים החשובים בחייו של משה המתרחשים בפסוקים אלו.
• סמנו על כל אירוע – האם זהו אירוע שיא או אירוע שפל בחייו.

קרדיט: שחמט מצרים – פרשת שמות / 929 תנך ביחד, 2018