בציור של טיסו, צייר ואומן צרפתי בן המאה ה־19, מרגישים בפעלתנות הרבה ובתחושת הדחיפות שבה פועלות הדמויות.
ויסעו ויחנו
כצפיחית הדבש
אלוהים הוריד מַן מִן השמיים כדי שיהיה לבני ישראל מזון במדבר. צורתו מתוארת בפסוקים כדומה לזרע גד, שהוא עגול ולבן, וטעמו מתואר כטעם של מאכל מתוק.
סיר הבשר
בני ישראל צמאים ורעבים, ועם הקושי והרעב מתוארים הגעגועים למצרים, למקום שבו, לפי זיכרונם, היה להם אוכל בשפע.
שליו
השליו הוא עוף קטן ממשפחת הפסיונים. השלווים עוברים באביב ובסתיו על פני חצי האי סיני. כאשר הם מגיעים לחוף הים התיכון הם כבר עייפים וצונחים לקרקע. ייתכן שזה ההסבר לתופעה המתוארת בפסוקים.
מן
זהות המן שאכלו בני ישראל במדבר העסיקה את דמיונם של חוקרים רבים במאות השנים האחרונות. במקרא תואר המן כטל שירד על פני האדמה.
כל הטעמים
כל הטעמים
השכם בבקר התעוררו ילדי ישראל באהליהם ובטנם ריקה.
יצאו ועמדו על פתחי האהלים ונשאו עיניהם סביב.
מי יתן אכל אל פיהם היום, והלחם אזל?
– מה זאת?! – קרא אחד הילדים
והראה בידו על המדבר, סביב למחנה.
הביטו כלם והנה כסוי דק ולבן, דק ככפור על המדבר.
מהרו הילדים ורצו אל השדה,
התנפלו על הדק הלבן ההוא,
הכניסו אל תוך פיהם, לעסו ובלעו.
אורו עיניהם.
מי מרה
"כי מרים הם" – אמר ר' לוי: למה 'כי מרים הם', הדור היה מר במעשיו.
(תנחומא ויקהל)
אֵילים
אילים נזכרת אחרי מרה כתחנה השנייה של בני ישראל לאחר חציית ים סוף. יש המזהים את אילים עם עין ע'רנדל, נווה מדבר הסמוך לשפך ואדי ע'רנדל על שפת מפרץ סואץ, כ־80 ק"מ דרומית מזרחית לעיר סואץ. זהו נווה מדבר עשיר במים.
מתוך עולם התנ"ך- ספר שמות
מדבר סין
לפי הפסוק, מדבר סין השׂתרע בין אילים למדבר סיני, בין ים סוף המקראי ובין החבל שמצפון מזרח למפרץ סואץ. בני ישראל הגיעו לשם מאילים חודש אחרי צאתם ממצרים.
תלונות
הסרטון מתאר את המסע של עם ישראל, עַם צעיר שזה עתה הפך להיות עם, ומסעו במדבר וקשיי הקיום במהלך המסע.