ג'ימס טיסו, איסוף המן, גואש על לוח, 1896–1902. מאוסף המוזאון היהודי, ניו יורק. מתוך ויקישיתוף.

בציור של טיסו, צייר ואומן צרפתי בן המאה ה־19, מרגישים בפעלתנות הרבה ובתחושת הדחיפות שבה פועלות הדמויות.

עוגיות ודבש. צילום: Barbara Dudzinska/shutterstock.com

אלוהים הוריד מַן מִן השמיים כדי שיהיה לבני ישראל מזון במדבר. צורתו מתוארת בפסוקים כדומה לזרע גד, שהוא עגול ולבן, וטעמו מתואר כטעם של מאכל מתוק.

אייקון סיר. צילום: Janis Abolins/shutterstock.com

בני ישראל צמאים ורעבים, ועם הקושי והרעב מתוארים הגעגועים למצרים, למקום שבו, לפי זיכרונם, היה להם אוכל בשפע.

שליו, By: patrickkavanagh at flickr, CC BY 2.0

השליו הוא עוף קטן ממשפחת הפסיונים. השלווים עוברים באביב ובסתיו על פני חצי האי סיני. כאשר הם מגיעים לחוף הים התיכון הם כבר עייפים וצונחים לקרקע. ייתכן שזה ההסבר לתופעה המתוארת בפסוקים.

שק של ביצים המכסה את נקבת הכנימה על ענף של עץ האשל. מן על חמדת השיח | צלם: אבינועם דנין – www.botanic.co.il www.flora.org.il

זהות המן שאכלו בני ישראל במדבר העסיקה את דמיונם של חוקרים רבים במאות השנים האחרונות. במקרא תואר המן כטל שירד על פני האדמה.

עין עירנדל, נווה מדבר בחצי האי סיני ואחד ממקומות הזיהוי האפשריים לאיילים. כל התמונות בעולם התנ"ך שייכות לד"ר יהודה עתי

אילים נזכרת אחרי מרה כתחנה השנייה של בני ישראל לאחר חציית ים סוף. יש המזהים את אילים עם עין ע'רנדל, נווה מדבר הסמוך לשפך ואדי ע'רנדל על שפת מפרץ סואץ, כ־80 ק"מ דרומית מזרחית לעיר סואץ. זהו נווה מדבר עשיר במים.

מתוך עולם התנ"ך- ספר שמות

כרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן.

לפי הפסוק, מדבר סין השׂתרע בין אילים למדבר סיני, בין ים סוף המקראי ובין החבל שמצפון מזרח למפרץ סואץ. בני ישראל הגיעו לשם מאילים חודש אחרי צאתם ממצרים.

הסרטון מתאר את המסע של עם ישראל, עַם צעיר שזה עתה הפך להיות עם, ומסעו במדבר וקשיי הקיום במהלך המסע.