בסרטון שלפניכם מוצג זבח הפסח השומרוני.
השומרונים הם קבוצה אתנית-דתית ייחודית המאמינה שהיא המשך ישיר של בני ישראל. רוב השומרונים חיים בהר גריזים ליד שכם ובעיר חולון. שפתם דומה לעברית עתיקה, ואורח חייהם מתבסס על נוסח ייחודי של התורה – הכתוב בכתב שומרוני. נוסח השומרונים שׁוֹנֶה מנוסח המסורה בכ-6,000 פרטים, ויש בין התורה שבידינו לבין התורה של השומרונים עוד מאות הבדלים, שאינם משתקפים בכתוב אלא במסורת הקריאה שלהם.

בסרטון תקציר האירועים בפרק.

צילום: shutterstock.com

מַצָּה היא מאפה עשוי בצק שלא החמיץ מקמח של אחד או יותר מחמשת מיני דגן. המצה מְכוּנָה בתורה גם "לחם עוני", כנראה בשל העובדה שהייתה מאכלם של עניים בימות השנה. המצות מוזכרות בתורה ובמקורות יהודיים שונים, אך שני המקומות המרכזיים שבהם ניתן להן ביטוי רב הם חג הפסח (המְכוּנֶה בתורה על שם המאכל – "חג המצות") ובית המקדש, שבו הייתה המצה אחד המאפים שהיו מביאים כקורבן מנחה. בכמה מקומות במקרא מופיעות המצות כמאכל מקובל: לוט אופה מצות לאורחיו, שהתברר לאחר מכן שהיו מלאכים (בראשית יט, ג), גדעון נותן למלאך הבא אליו מצות וגדי עיזים (שופטים ו, יט-כ), ובעלת האוב מגישה עגל מַרְבֵּק ומצות לשאול המלך המתארח אצלה (שמואל א כח, כד).

מבוסס על ויקיפדיה – האנציקלופדיה החופשית.

לוח גזר הוא לוח אבן גיר שנמצא בתל גזר, על הלוח חרותה כתובת כנענית עתיקה בת תשע שורות הנראית כלוח שנה חקלאי. נמצא היום במוזיאון לארכיאולוגיה, תורכיה. צילום: Osama Shukir Muhammed Amin, The Gezer Calendar tablet, CC BY-SA 4.0

במקרא מצוּיָנים החודשים במספרים סידוריים: החודש הראשון, החודש השני, החודש השביעי וכדומה. החודש הראשון הוא חודש ניסן, החודש שבו נגאלו בני ישראל ממצרים. חודש ניסן מְכוּנֶה במקרא גם "חודש האביב".

מפת סיני ובה מקומות הנזכרים בתיאור יציאת מצרים. קרטוגרפיה: סופר מיפוי © מטח

העיר סוכות (סֻכּוֹת) הייתה ככל הנראה קרובה למצרים ושימשה תחנה ראשונה של בני ישראל אחרי שיצאו ממצרים בדרכם לארץ כנען.

איור: מנחם הלבררשטט.

"ערב רב" הוא כינוי לקבוצה הכוללת מצרים ובני עמים אחרים שהתלוו לבני ישראל ביציאת מצרים. על פי המסורת היהודית, קיבל אותם משה כחלק מהעם, אבל בהמשך הם חטאו והחטיאו את עם ישראל במדבר.
היום משתמשים בביטוי "ערב רב" לתיאור המון אדם, אספסוף או קהל גדול מעורב ולא מאורגן. וגם – לתיאור ערבוביה של דברים רבים ושונים זה מזה (על פי מילון רב מילים).

כרזה עם הכיתוב "ליל שימורים", המרכז למורשת היהדות ע"ש פנחס ספיר, אוסף האפמרה – הספרייה הלאומית

"ליל השימורים" הוא הלילה שבו הציל ה' את בני ישראל והוציא אותם ממצרים. יש סוברים כי הלילה ההוא נקרא כך מפני שבני ישראל לא ישנו בו, ובמהלכו התכוננו ליציאה ממצרים, ולכן הוא ייזכר ויישמר לדורות.
היום משתמשים בביטוי "ליל שימורים" כדי לתאר לילה שבו לא ישנים, בדרך כלל מתוך דאגה.

צללית של אב ובנו ברקע ירח מלא. Pikul Noorod/shutterstock.com

כיצד יכלו לדעת בני ישראל שהרגע הוא הרגע? שהלילה הוא הלילה? המדרש מנסה להסביר:

מסדרת איורי התנך של גוסטב דורה, המאה ה-19

פסוק טו מספר כי מכת בכורות החלה "בחצי הלילה", כלומר באמצע הלילה (בחצות). המדרש מנסה להסביר מדוע דווקא באמצע הלילה

קרטוגרפיה: סופר מיפוי

המסע מתחיל! רבים מנסים למצוא את מסלול יציאת מצרים ולקשר בין המקומות המצוינים בפסוקים למקומות המוכרים לנו היום ולנסות למקם את המסלול במפה.

© מיכאל(אוטו)פלק. באדיבות המשפחה

האומן מיכאל פולאק הוא אומן יהודי, אשר נולד בגרמניה בשנת 1929. בשנת 1938, כשהיה בן 9, בלילה של פרעות ביהודים ("ליל הבדולח") חשה משפחתו את השנאה הגוברת כלפי יהודים והם החליטו לברוח ולהציל את חייהם.

את חג הפסח אנחנו חוגגים בחודש ניסן.
ואת ראש השנה – אנחנו חוגגים בחודש תשרי.

אבל אם תקראו את הפסוק תראו שכתוב שם כי החודש שבו חל חג הפסח הוא החודש הראשון בשנה! איך זה יכול להיות? ניסן הוא בכלל לא החודש הראשון…

מכת חושך.. מכת בכורות… ליל שימורים… ו… יציאת מצרים!

אחד המאכלים האופניים ביותר לחג הפסח הוא המצות. מקור המצות הוא לא במנהג של עדה כזו או אחרת, אלא בתורה עצמה, והפסוק שלפנינו מסביר את הסיבה לאכילת המצות.

איור מהגדת פסח: 4 הבנים. Dafna A.meron/shutterstock.com

האם הביטוי "מה העבודה הזאת לכם" מתוך הפסוק נשמע לכם מוכר?
בוודאי! אלה הם דברים של הבן הרשע מההגדה של פסח.