שֹׂנְאֵי בָצַע

צילום: יעל יולוביץ. באדיבות רשות העתיקות

יתרו מציע שהשופטים שיעמדו תחת משה יהיו "שֹׂנְאֵי בָצַע", כלומר אנשים שלא יתפתו לקחת סוגים שונים של תשלומים. "בצע" – מלשון לבצוע, לשבור. המילה מתארת את צורת התשלום בעת העתיקה – שבירה של חתיכת מתכת כתשלום, ומסירתה למוכר. בביטוי "בֶּצַע כֶּסֶף" משתמשים היום כדי לתאר רווח של כסף בדרך לא חוקית, תאוות ממון, רצון להשיג כסף בכל מחיר.

יבוא בשלום על מקומו

wan wei / Shutterstock.com

יתרו מציע למשה לייעל את מערכת המשפט בראשותו. הוא מבטיח למשה שאם יפעל על פי עצתו, הדברים יסתדרו והעם "עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם".
גם היום משתמשים בביטוי, בסדר מילים שונה מעט: "יבוא על מקומו בשלום" כדי לומר שמשהו יסתדר ויגיע לידי פתרון.

סיפור יתרו בחרוזים

אפרים סידון חורז ומספר את סיפור הקמת מערכת המשפט ואת עצותיו של יתרו. הקראת הפרק מלווה באיורים של המאייר דני קרמן.

הדוד ממדיין

הסרטון מתאר את קורות עם ישראל מיציאת מצרים ועד למעמד הר סיני, ובין לבין – את הקמת מערכת המשפט.

מפגש מחודש

ויליאם ואן סוונברג , יתרו מגיע עם ציפורה וילדיה לפגוש את משה. Los Angeles County Museum of Art www.lacma.org

הדפס משנת 1607 של הצייר ההולנדי ויליאם ואן סוונברג. משה ויתרו נראים כשהם מחובקים, מה שמעיד על היחסים הקרובים השוררים ביניהם.

יתרו מייעץ למשה

יתרו ומשה, ג'יימס טיסו, 1896-1900. מתוך ויקישיתוף

הצייר ג'יימס טיסו נולד בצרפת אך חיי מרבית חייו באנגליה. בשנותיו האחרונות חי בארץ ישראל והתמסר לציור סצנות מכתבי הקודש. ציורי התנ"ך שלו מתאפיינים בניסיון לשקף את המציאות שראה במסעותיו באזור, ובכך נבדלות יצירותיו מהטיפול בדמויות קדושות שהיה נפוץ עד לתקופתו.

מבנה מערכת המשפט

צלמית מאעת יושבת ולראשה נוצת יען, סימן ההיכר שלה. צילום © מוזיאון ישראל, ירושלים על ידי מידד סוכובולסקי מתנת אברהם גוטרמן, ניו-יורק, לידידי מוזיאון ישראל בארה"ב

 

יתרו מציע מבנה מדורג של מערכת המשפט. בראשה יעמוד משה, ותחתיו שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים ושרי עשרות, שיהוו את הערכאות הנמוכות יותר של מערכת המשפט. מבנה זה מוכר מעמים נוספים מהעת העתיקה.

סדרי המשפט בישראל

שער העיר תל גזר. השער היה מרכז החיים של העיר המקראית. השער היה מבנה שבתוכו שישה חדרים, ובחדריו ניהלו את המשפט, את המסחר ואת מוסדות השלטון המקומי. מתוך ויקישיתוף

 

לפני שיתרו הגיע לייעץ למשה, היה משה הסמכות הבלעדית שאליה פנה העם בענייני משפט. עצתו של יתרו הובילה למבנה ארגוני חדש, שלפיו משה היה הסמכות העליונה ותחתיו מונו אנשים שנבחרו לפי תכונותיהם. מבנה מערכת המשפט המתואר בפרק השתרש בישראל ובתקופות מאוחרות יותר, אחרי הכניסה לארץ, כשהעם התארגן ביישובי קבע והפסיק לנדוד, שער העיר שימש כמקום בו התבצע המשפט.

מדיין

מפה של האזור בו ישבו המדינים. ,commons:User:Janz, GFDL יצירה נגזרת: משתמש:בשש, ויקיפדיה העברית

האזור המכונה "מדיין" הוא אזור מדברי הררי שבו חיו המדיינים. לפי התנ"ך, המדיינים הם צאצאים של אדם בשם מִדְיָן, שהיה בנם של אברהם וקטורה. המדיינים היו עם של נוודים. הם שכנו במדבר, ותחום נדודיהם היה במדבריות שבחצי האי סיני, בערב הסעודית ובעבר הירדן המזרחי של ימינו.

הר האלוהים

נס גדול היה פה

vlastas / Shutterstock.com

"וַיִּשְׁמַע…" (שמות יח, א)
איזו שמועה שמע יתרו ובא?
על מלחמת עמלק שמע ובא.
רבי אלעזר המודעי אומר: על מתן תורה שמע ובא.
רבי אליעזר אומר: על קריעת ים סוף שמע ובא.

(עיבוד למכילתא דרבי ישמעאל, יתרו, מסכתא דעמלק, א)

שבעת השמות של יתרו

יתרו משיא עצתו, יאן ויקטורס, 1635 בערך. מאוסף Museum of Fine Arts, בודפשט. מתוך ויקישיתוף

וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ.
שִׁבְעָה שמות נִקְרְאוּ לוֹ:
יֶתֶר, יִתְרוֹ, חֹבָב, רְעוּאֵל, חֶבֶר, פּוּטִיאֵל, קֵנִי.
יֶתֶר, שֶׁהוֹתִיר פָּרָשָׁה אַחַת בַּתּוֹרָה.
יִתְרוֹ, שֶׁיִּתֵּר בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים.
חֹבָב, שֶׁהָיָה חָבִיב לַמָּקוֹם.
רְעוּאֵל, שֶׁהָיָה כְרֵעַ לַמָּקוֹם.
חֶבֶר, שֶׁנֶּעֱשָׂה כְחָבֵר לַמָּקוֹם.
פּוּטִיאֵל, שֶׁנִּפְטַר מֵעֲבוֹדָה זָרָה.
קֵנִי, שֶׁקִּנָּא לַשָּׁמַיִם, וְקָנָה לוֹ תּוֹרָה.

מכילתא דרבי ישמעאל יתרו – מסכתא דעמלק פרשה א

יתרו ומערכת המשפט