הסרט "מלך האריות" נפתח בשיר הנושא – "גלגל החיים". השיר מציג את סדר החיים בסוואנה באפריקה.

כל קריאה היא קריאה פרשנית. השחקנית יעל אבקסיס מקריאה את מזמור קד, כחלק ממיזם שבו אנשי תרבות מקריאים תהלים.

בשיר "למדני אלוהיי" פונה לאה גולדברג לאלוהים בבקשה שהחיים לא יהפכו להרגל, שהיא לא תפסיק להתפעל מהדברים הקטנים, לא תיקח אותם כמובנים מאליהם ותדע להודות עליהם.

במזמור ח יש התפעלות מיופי הבריאה ומן העוצמה החבויה בטבע, הגורמת לאדם להרגיש קטן וחסר משמעות. האדם פונה אל האל ושואל: "מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ, וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ"? כלומר – מדוע האל בכלל מתייחס לאדם, משגיח עליו ועוקב אחר מעשיו?
תחושה דומה מתוארת בשיר "מה אתה רוצה ממני?" של היוצר חנן בן ארי.

הצירוף "הוֹד וְהָדָר" מופיע במקומות נוספים במקרא, והוא מתאר את הכבוד והפאר האופפים את האל. בפסוק מתוארים כבודו וגדולתו של האל באמצעות מעשה הבריאה המתחדש מדי יום. הטבע מדומה לכסותו של האל, המלאה ב"הוד והדר".
גם כיום משתמשים בצירוף "הוֹד וְהָדָר" כדי לתאר אווירה של רוממות, פאר וכבוד.

המזמור נפתח ונסגר בקריאת התפעלות מהעולם ומהיוצר שלו: "בָּרְכִי נַפְשִׁי". והברכה היא מתוך שמחה, כי ככה מתנהלים החיים. לא רק הטבע מופלא, אפילו עבודת האדמה נעשית בשמחה, ועל כך מברך הדובר.
מזמור קד מתפלמס עם תפיסת האדם כנזר הבריאה, כמי שרודה בבעלי החיים (מבראשית א), אבל הוא עושה זאת תוך שהוא שר שיר הלל לאלוהים, לבריאה, לשמחה וליופי – "בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' הַלְלוּ-יָהּ" (קד, לה).

"מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ" – המשורר מתפעל מן השמיים, שהם יצירתו של האל. מן המילים "כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ" משתמע אולי שלאל יש אצבעות אדירות שממדיהן הן כממדי השמיים.
היום אנחנו משתמשים בביטוי "מעשה ידיך" כדי לתאר תוצר שיצר מישהו.

 

הגיתית הייתה כנראה כלי נגינה, וייתכן שמקור שמה מן העיר הפלשתית גת. הצעה אחרת היא כי הגיתית קשורה לגת, מקום דריכת הענבים. לפי פירוש זה הגיתית אינה כלי נגינה אלא מזמור שהושר בעת שדרכו את הענבים בגת. הגיתית מוזכרת בכותרת של שני מזמורי תהלים נוספים: פא, פד.

אחנתון הוא כינוי למלך המצרי אמנחותפ הרביעי (המאה ה-14 לפני הספירה), אשר חולל מהפכה במצרים העתיקה וקבע כי השמש היא האלוהות הראשית במצרים. הוא העביר את בירת מצרים לעיר חדשה שהקים, כיום תל אל-עמארנה. באל-עמארנה נמצאו טקסטים עתיקים רבים, וביניהם נתגלה המנון מצרי לשמש מאותה התקופה, שיש בו מקבילות רבות למזמור תהלים קד. נראה שמשורר תהלים קד הכיר את המזמור המצרי הקדום, ועשה בו שימוש גם כדי להתפלמס עימו.

הרבה מים יש במזמור. הבריאה היא סידור המים והגבלתם. המים הם המפתח לאקולוגיה של העולם, והדובדבן שבקצפת הוא הים הגדול שבו "לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ" (תהלים קד, כו). בלי מים אין חיים, אבל מי שמכיר את סיפורי הבריאה בתרבויות השכנות יודע שיש עוד מסר בטיפול האלוהי במים.

בבריאת העולם ריסן האל את המים הקדמונים – סגר אותם בתהום (מים תת-קרקעיים), ניקז אותם מההרים "אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם" וקבע להם "גְּבוּל… בַּל יַעֲבֹרוּן" (תהלים כד, ח-ט).
במזמור מתואר כיצד האל ממלא את התהום במים המכסים אותה כלבוש, לאחר שברא את יסודות הארץ.