ציור על בסיס ציורי הקישר שנמצאו מקבר בני חסן במצרים. מתוך ויקישיתוף. Carl Richard Lepsius
"שֵׁבֶט" ו"משענת" הם המקלות שהיו בידי הרועה המנחה את העדר. יש פרשנים שהבחינו בין המשמעות של שתי המילים, והציעו כי ה"שבט" הוא מקל הענישה, ואילו ה"משענת" – מקל תמיכה וסעד. לפי הצעה זו, גם הייסורים וגם התמיכה שקיבל המשורר מן האל מנחים אותו ומנכיחים את האל בחייו.
מבוסס על יצחק אבישור, עולם התנ"ך – תהלים א, 2002, עמ' 107. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות ליהודה עתי.
רועי צאן 1920 לערך. Library of Congress Prints and Photographs Division Washington
מזמור כג בתהלים מתאר את ה' כרועה צאן, בדומה למקומות אחרים במקרא המציגים את מערכת היחסים בין האל לעמו באמצעות דימוי זה. הדימוי האידאלי של מנהיג כרועה צאן נסמך על התכונות הנדרשות מרועה הצאן. לא סתם מצוין כי יעקב, משה ודוד היו רועי צאן בטרם נבחרו להנהיג את העם. דימוי האל כרועה צאן נבע מאורח החיים הקדום של עם ישראל, שהיה עם של נוודים. גם בתרבויות המזרח הקדום רווח דימוי זה.
במזמור מתואר הצאן במקום המרעה האידאלי – מקום שיש בו שפע של דשא ירוק למאכל ומקום לרביצה.
שירו של הראפר קוליו – "Gangsta's Paradise" (גן עדן של גנגסטרים), ששולב בפסקול הסרט "סיכון מחושב", הפך לסינגל הנמכר ביותר בשנת 1995. קוליו שילב בשיר ציטוט מתוך מזמור כג בתהלים.
בשיר מתוארת מציאות הפוכה למציאות המתוארת במזמור כג. במזמור – המאמין הבוטח בה' יכול לצלוח כל מכשול. בשיר מופיע רק החלק הראשון של הפסוק מתהלים, שבו האדם נמצא בגיא צלמוות, אבל אין לו משענת ואין לו על מי לסמוך. הוא מתאר מציאות של אדם שחי ברחובות מלאי פשע ללא דמות אחת שאפשר לבטוח בה, וגם אלוהים נעדר מחייו. בניגוד לשקט המובטח במזמור למאמין, הדובר בשיר אינו בטוח שיצליח לחיות עוד שנה.
בשיר שיבץ היוצר עידן רייכל מילים מתוך מזמור קל בתהלים.
צילום: shutterstock.com
מי מנוחות במזמור מתארים את מי השתייה שמציע הרועה ה' לצאנו, מים העומדים במנוחה ונוח לשתות מהם.
היום משתמשים בביטוי "על מי מנוחות" כדי לתאר שלווה ורוגע.
צילום: shutterstock.com
הצירוף "גֵיא צַלְמָוֶת" מתאר במזמור מקום נמוך וחשוך. נראה כי המילה "צלמוות" היא הֶלְחֵם של שתי מילים – צֵל ומוות. היום משתמשים בביטוי זה גם במשמעות של שטח חשוך ורב סכנות.
מבוסס על: רוביק רוזנטל, מילון הצירופים, 2009, עמ' 157. © הוצאת כתר.
דגם הוללינד, דגם של ירושלים ובית המקדש בימי בית שני במרכז: שיחזור המקדש. מוזיאון ישראל ירושלים. Bgabel, מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0
בית ה', שאליו כָּמֵהַּ הדובר במזמור להגיע, הוא בית המקדש. הכמיהה מבוטאת באמצעות המילה "וְשַׁבְתִּי", שהפרשנים נחלקו בנוגע למשמעותה: חזרתי או ישבתי. בית המקדש היה מבנה מפואר ומרשים שניצב במקום גבוה – על הר המוריה. השהות בבית ה' עומדת בניגוד להימצאות בגיא הצלמוות, שהוא מקום נמוך. ההליכה הזמנית בגיא הצלמוות מנוגדת לישיבה הקבועה בבית ה'.
גיא צלמוות, צילום: רוג'ר פנטון, 1855, מתוך ויקישיתוף
הצירוף "גֵיא צַלְמָוֶת" מתאר עמק הנמצא בין שני הרים, חשוך ומעורר אימה. נראה כי המילה "צלמוות" היא הֶלְחֵם של שתי מילים – צֵל ומוות. הביטוי הציורי מזכיר את השְׁאוֹל, עולם המתים המוזכר במקרא ובמזרח הקדום, שמתואר כמקום הנמצא מתחת לאדמה ושורר בו חושך מוחלט.
בסרטון מוצג נאומו של ג'ורג' בוש הבן, שכיהן כנשיא ארה"ב בעת שאירעו פיגועי 11 בספטמבר (אסון התאומים) בשנת 2001, פיגועי הטרור הגדולים והקטלניים ביותר בהיסטוריה של ארה"ב. בנאומו ציטט בוש פסוק מתוך תהלים כג.
בסרטון מספר הסופר א"ב יהושע על החיבור האישי שלו למזמור כג.
צילום: shutterstock.com
"נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב" – בתורתך. שנאמר: "תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ" (תהלים יט, ח).
"יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק" – במָן, בבאר, בשְׂלָו, בענני כבוד. לא שיש לי זכות, אלא "לְמַעַן שְׁמוֹ".
"גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת" – בקודקדו של מדבר.
"לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי" – שנאמר: "וה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם…" (שמות יג, כא).
"שִׁבְטְךָ" – אלו היסורים.
"וּמִשְׁעַנְתֶּךָ" – זו תורה.
"הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי" – יכול בלא יסורים? תלמוד לומר: "אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי".
(מדרש תהלים כג)
צילום: shutterstock.com
"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'."
אמר רבי יוסי בר חנינא משום ר' אליעזר בן יעקב: לעולם אל יעמוד אדם במקום גבוה ויתפלל, משום שנאמר: "ממעמקים קראתיך".
(מדרש תהלים קל)
