"שֵׁבֶט" ו"משענת" הם המקלות שהיו בידי הרועה המנחה את העדר. יש פרשנים שהבחינו בין המשמעות של שתי המילים, והציעו כי ה"שבט" הוא מקל הענישה, ואילו ה"משענת" – מקל תמיכה וסעד. לפי הצעה זו, גם הייסורים וגם התמיכה שקיבל המשורר מן האל מנחים אותו ומנכיחים את האל בחייו.
מבוסס על יצחק אבישור, עולם התנ"ך – תהלים א, 2002, עמ' 107. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות ליהודה עתי.