מזמור א בתהלים מתאר את האדם האידיאלי ההולך בדרך ה', דבק בתורתו ומתרחק מן הרשעים. הצדיק מדומה לעץ שתול על פלגי מים שמניב את פירותיו בעיתו. דימוי זה מוכר לנו ממקומות נוספים במקרא (כמו ירמיה יז) וכן מספרות המזרח הקדום. שתי הדוגמאות הבולטות לכך: תיאור החכם ודימויו ל"עץ שתול בגן פורח, ומכפיל את תנובתו" ב"הוראות אמנמאפת" במסורת המצרית, ותיאורו של שולגי, מלך לגש, כ"תומר השתול על פלגי מים" במסורת המסופוטמית.

מבוסס על: יצחק אבישור, עולם התנ"ך – תהלים א, 2002, עמ' 28. הוצאת דברי הימים. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות ליהודה עתי.

חומות ירושלים היו חלק מנופה של העיר רוב שנות קיומה. החומה נועדה להגן על העיר מפני אויבים, וכמעט בכל פעם שהעיר נכבשה ונהרסה, נחרבה גם החומה שהקיפה אותה. לרוב נבנתה החומה שוב על ידי הכובש החדש או על ידי תושבי העיר. החומה הראשונה נבנתה סביב ירושלים בימי הכנענים לפני למעלה מ-4,000 שנה, והאחרונה, הקיימת עד היום, הוקמה בפקודת סולימאן הראשון, סולטן האימפריה העות'מאנית, באמצע המאה ה-16.

השיר "עץ על מים" מתכתב עם תיאור העץ המופיע בתהלים פרק א.

בשיר "הללויה" שכתב הזמר לאונרד כהן משובצים מוטיבים מספר תהלים, ובפרט ממזמור נא.

בסרטון סקירה קצרה של ספר תהלים על מזמוריו, תוך התייחסות לאופיו המיוחד של הספר שהופך אותו לנוכח בזירות שונות בחיי האדם, בחברה ובתרבות.

"תהלים בשר ודם" היא סדרה של עשרה סרטונים ובהם סיפורים אישיים קצרים.
בכל סרטון מככבת דמות בשר ודם, שסיפורה מתכתב באופן חופשי עם פסוק מתהלים.
בסרטון הזה פרשנות אישית לפסוק: "לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי".

משמעות הביטוי "יוֹמָם וָלָיְלָה" בהקשרו בפסוק זהה למשמעותו גם היום, והיא – ללא הפסקה, ברציפות, בעקביות.

מבוסס על: רוביק רוזנטל, מילון הצירופים, 2009, עמ' 396. © כתר ספרים.

"מוֹשַׁב לֵצִים" הנזכר בפסוק א הוא מקומם של הרשעים, מקום שממנו מתרחק הצדיק המושלם. בתקופת חז"ל התיאור של אדם כמי שיושב במושב לצים היה תיאור גנאי למי שלא עסק בתורה.
היום משתמשים לעיתים בביטוי "מושב לצים" כדי לתאר חבורה הנוהגת להשתעשע ולהתבדח, ולאו דווקא בקונוטציה שלילית.

מבוסס על: רוביק רוזנטל, מילון הצירופים, 2009, עמ' 535. © כתר ספרים.