גדול הבונים בכל התקופות, הלוא הוא המלך הורדוס, בנה לעצמו ארמון מפואר בצידה המערבי של ירושלים. וכך תיאר יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס) את הארמון:
אולמות מפוארים מקושטים באבני חן, כסף וזהב, תקרות עשויות קורות עץ מעוטרות ומיטות למאה אורחים. הארמון היה מוקף בסְטָוִוים עגולים (סְטָיו הוא מבנה מקוֹרֶה עם שדרת עמודים לאורכו).
העיר שחוברה לה יחדיו
ירושלים… בני כל הדתות מכל העולם עולים אליה, חולמים עליה. הסרטון מציג את ייחודה של העיר.
בית ה'
בית המקדש היה מבנה מפואר ומרשים שניצב במקום גבוה – על הר המוריה. אל ההר היו עולים לרגל מכל קצות הארץ כדי להתפלל ולהקריב קורבנות.
מזמור קכב הוא תפילה למען ירושלים, שבה המתפלל מתאר את שמחתו לעלות לבית המקדש. ייתכן שהמזמור היה נאמר סמוך לעלייה לרגל לבית המקדש, וייתכן שהוא מתאר את שמחת המתפללים שהגיעו מן הגלות אל המקדש.
שלום על ישראל
הברכה היפה ביותר לאריכות ימים היא אולי זו: "וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ", כלומר –
שנזכה לראות את ילדי הילדים שלנו, את הנכדים שלנו.
יגיע כפיים
"יְגִיעַ כפיים" הוא התוצר של עבודת האדם, והברכה המופיעה במזמור לאדם היא – שיאכל ויהנה ממעשי ידיו.
והיום, כמו בעבר, משתמשים בביטוי "יגיע כפיים" כדי לתאר עבודה קשה הנעשית לצורך פרנסה.
"יגיע כפיים" הוא שמה של שכונה בירושלים ששוכנו בה בעלי מלאכה.
עיר וָאֵם
בשנת 1992 כתבה המשוררת נעמי שמר את השיר "עיר ואם" לתוכנית הטלוויזיה "לכל שירייך". הזמרת רוחמה רז ביצעה את השיר.
תהלים בכנסת
אתם ודאי מכירים את היצירה שבתמונה. הפסל הוא דני קרוון, ושם היצירה – "שׂאלו שלום ירושלים". היצירה משמשת רקע לנאומים הנישאים בכנסת, והיא אולי יצירת האומנות הנצפית ביותר בישראל. רובנו רגילים אליה כל כך ולכן לא נותנים עליה את הדעת.
איזהו עשיר?
איזהו עשיר? השמח בחלקו, שנאמר: "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ" (קכח, ב). "אַשְׁרֶיךָ" – בעולם הזה, "וְטוֹב לָךְ" – לעולם הבא.
(משנה, מסכת אבות, פרק ד, משנה א)
גדולתו של דוד
"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית ה' נֵלֵךְ."
אמר רבי יהושע בן לוי: אמר דוד: שמעתי בני אדם שהם אומרים: מתי ימות זקן זה ויבוא שלמה בנו ויבנה בית הבחירה ונעלה לרגל? ושמחתי.
אמר ליה [לו] הקב"ה: "טוֹב יוֹם בַּחֲצֵרֶיךָ מֵאָלֶף" (תהלים פד, יא) – טוב לי יום אחד שאתה עוסק בתורה מאלף עוֹלוֹת שעתיד שלמה בנך להקריב לפני על גבי המזבח.
(מדרש תהלים קכב)
מעלות, מדרגות
המשנה, מתארת את המעלות שעליהן היו עומדים הלוויים בעת שבית המקדש השני היה קיים:
וחמש עשרה מעלות עולות מתוכה לעזרת ישראל,
כנגד חמש עשרה מעלות שבתהלים, שעליהן הלוויים אומרים בשיר.
לא היו טרוטות, אלא מוקפות, כחצי גורן עגולה.
(משנה, מסכת מידות, פרק ב משנה ה)
נראה כי המעלות היו המדרגות שעליהן עמדו הלוויים ושרו, בסיום עבודת קורבן התמיד ובאירועים נוספים שהיו קשורים להתנהלות במקדש.
שמירה והגנה
6 פעמים מופיע השורש שמ"ר במזמור, שיש בו בסך הכול 8 פסוקים. החזרה על השורש מביעה את ביטחונו של המאמין שה' ישמור עליו.
עולה השאלה – באילו נסיבות מבקש האדם במזמור שהאל ישמור ויגן עליו?
מאין יבוא עזרי?
בסרט הדוקומנטרי "מאין יבוא עזרי" מתואר סיפור הישרדותן בשואה של האחיות פאני רוזלאר ובטי מאיר ז"ל.
לא לבד
הסרטון הקצר נוצר במסגרת תחרות "ארגמן" של מיזם 929, מיזם שבו קוראים בכל יום פרק מהתנ"ך לפי הסדר, ובסך הכול 929 פרקים.
בתקופת הקריאה בספר תהלים הוזמנו יוצרים מתחומי הווידאו, הקולנוע והאנימציה ליצור וידאו ארט בהשראת הספר.
מעתה ועד עולם
משמעות הביטוי "מעתה ועד עולם" במקרא דומה למשמעותה בימינו – מהתקופה הנוכחית ועד הדורות הבאים.
שמיים וארץ
מריזמוס הוא אמצעי ספרותי אומנותי המציב שני קצוות כדי לתאר ולכלול את כל מה שביניהם. הצירוף "שמיים וארץ" מופיע במקרא פעמים רבות, והוא מריזמוס שמקיף את כל ההוויה ואת כל היקום האין-סופי.
ארים ראשי
בשיר "ארים ראשי" של שי גבסו נעשה שימוש במילים מתוך מזמור קכ"א.
עומר אדם שר תהלים
מזמור תהלים קכ"א הולחן על ידי יוסף קרדונר ובוצע על ידי מבצעים רבים, ביניהם להקת שבע, מוש בן ארי, נינט טייב ובקליפ הזה – בביצוע של עומר אדם.
שמיים וארץ במקרא
המזמור מתחיל בחיפוש תשובה במרחב הפיזי שמקיף את האדם המחפש מענה ונחמה. התשובה ניתנת באותו עולם מושגים – העזרה היא מאת האל שברא את השמיים ואת הארץ.
המעלות
לא ינום
וְכִי יֵשׁ שֵׁנָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם-הקב"ה?
וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: "הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל" (תהלים קכא, ד), אֶלָּא בִּזְּמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל שְׁרוּיִים בְּצַעַר וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם בְּשַׁלְוָה, לְכָךְ נֶאֱמַר: "עוּרָה לָמָּה תִישַׁן ה'" (תהלים מד, כד).
(עיבוד. על פי: מדרש אסתר רבה, פרשה י, פסקה א)
מלך מיוחד
מנהגו של עולם – מלך בשר ודם יושב מבפנים ועבדיו משמרים אותו מבחוץ, ואילו הקב"ה – עבדיו מבפנים והוא משמרם מבחוץ, שנאמר: "ה' יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם" (תהלים קכא, ח).
(עיבוד. על פי: תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף יא עמוד א)