אובדן ההנהגה

נשלים לתלמידים את אירועי הפרק הקודם שלא למדו: יהויקים בן יאשיהו הומלך בידי מלך מצרים, אבל מצרים איבדה את כוחה כמעצמה משפיעה על יהודה כאשר נבוכדנצר מלך בבל הגיע לירושלים.

נקרא ונסביר את פסוקים ח-יח.

נקרא שוב עם התלמידים את פסוקים ח-יא ונענה על השאלות:

• מי המלך בממלכת יהודה ואיך הוא מתואר? (יהויכין, עושה הרע בעיני אלוהים)
• מי היה מלך בבל ומה הוא עשה? (נבוכדנצר מלך בבל צר על העיר ירושלים)
• מה לדעתכם ייעשה יהויכין? מה האפשרויות העומדות בפניו ובאיזו אפשרות עליו לבחור לדעתכם? הסבירו.

לאחר דיון קצר נקרא יחד את פסוק יב: יהויכין בוחר להיכנע כי הוא מנסה להציל את ירושלים. נשאל את התלמידים:

• מה אתם חושבים על המעשה של יהויכין?

פסוקים יג-טז מתארים את שיטת ההגליה הבבלית, נבקש מהתלמידים לקרוא את הפסוקים ולהגדיר מהי מדיניות ההגליה של הבבלים ומה מטרתה של שיטה זו.

• מי המוגלים?
• מה עוד מוגלה איתם?

מדיניות ההגליה של הבבלים הייתה להגלות את נכבדי העם ולהשאיר בארץ את דלת העם. המטרה היא להחליש את כוח ההתנגדות של העם הנותר בארץ כלפי האימפריה הבבלית. הם הושארו בארץ לצורך עבודת אדמה וכדי לשרת את הצבא הכובש. גלות זו מכונה גלות החרש והמסגר כפי שמתואר בפסוקים יד וטז (יש פרשנויות שונות לשם זה. אחת מקשרת את החרש והמסגר לצבא, לדוגמה רלב"ג ומלבי"ם; ואחרת רואה בהם גדולי הדור מבחינה רוחנית, לדוגמה רש"י). ירושלים נכבשת אך הבבלים עדיין אינם מחריבים אותה.

נשאל את התלמידים:

• מה לדעתכם ההשפעה של האירוע הזה על העם?
• כיצד תיאור האירוע יכול להוסיף לנו ללמידה עליו?

זיהוי מילה מנחה ותפקידה בתיאור האירוע:
נחלק את התלמידים לזוגות ונבקש מהם לזהות את המילה המנחה בפסוקים יג-יד ולכתוב כיצד מילה זו תורמת לזיהוי עמדתו של המחבר המקראי ותחושותיו כלפי האירוע. לאחר החיפוש בזוגות נקרין את הפסוקים על הלוח ונסמן את המילה המנחה.
המילה המנחה היא כול.

• האם אמנם כל האליטה הוגלתה?
• האם הוא לקח את כל האוצרות?

המילה כול בפסוקים יוצרת תחושה של ריבוי וטוטאליות – לקחו גם וגם וגם…; יוצרת רושם דרמטי לאירוע הטראומתי והמכריע בתולדות ממלכת יהודה; ומדגישה שדבר ה' לגבי החורבן הקשה של יהודה מתגשם בצורה מלאה.
במליאה בכיתה נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוקים ח-יז, ולהדגים כיצד האירוע פגע במעמד מוסדות המלוכה, במצב החברתי בממלכה ובמצבה הכלכלי.

המלכת צדקיהו – למידה במליאת הכיתה:
נקרא יחד את פסוקים יז-כ – לאחר שיהויכין המלך גולה לבבל, נבוכדנצר ממליך את מתניה (בנו השלישי של יאשיהו, דודו של יהויכין) למלך במקום יהויכין. הוא משנה את שמו לצדקיהו. נשאל את התלמידים:

• מה המשמעות של הענקת השם? (בכך נבוכדנצר מבטא את שליטתו עליו)
• איך לדעתכם צדקיהו מרגיש במלכותו?
• האם הוא מלך אמיתי הוא מלך 'מטעם'?
• מה מטרתו של מלך בבל בהמלכה של צדקיהו?

בפסוק יט צדקיהו מתואר כמלך חוטא (משרת את ההסבר הדתי לחורבן שיגיע בימיו). צדקיהו, אף שהומלך בידי מלך בבל מחליט למרוד בבבל. נשאל את התלמידים:

• מה דעתכם על החלטה זו של צדקיהו?
• האם זו החלטה שמעידה על מנהיגות או לאו דווקא? מדוע?

בפסוק כ מתוארים הגורמים לחורבן על פי עקרון 'הסיבתיות הכפולה'. נשאל את התלמידים:

• מהו הגורם הריאלי-פוליטי לחורבן ומהו הגורם הדתי לחורבן לפי הפסוקים? (הגורם הריאלי-פוליטי הוא שבתחילת דרכו של צדקיהו הוא שמר אמונים לנבוכדנצר שהמליך אותו ולא מרד בבבל, אולם בהמשך מרד בבבל – החלטה שהובילה לחורבן יהודה, ירושלים ובית המקדש. הגורם הדתי הוא שהחורבן מתרחש בעקבות כעס ה' על חטאי העם)

נחלק לתלמידים את הפרשנויות של רש"י ומלב"ים (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור) ונבקש מהם לכתוב כיצד המפרשים מסבירים את הסיבה למרד צדקיהו במלך בבל וכיצד הפרשנויות משלבות בין הגורם הריאלי-פוליטי לבין הגורם הדתי.

אם אין מנהיג, מה עושים? ראינו שגלות ההנהגה מתוארת כאירוע טראומתי וקשה שמסמל את תחילת חורבן ממלכת יהודה. נשאל את התלמידים:

• האם גלות של רוב העם – השלטון, החלת שלטון זר וחוקים חדשים הם אירועים טראומתיים לדעתכם? מדוע?
• מה קורה במצב כזה?
• מה נדרש מהעם במצב של חוסר הנהגה?
• לאחר הגלות מתואר המשך המלכות תחת כובש זר, איך מתנהל עם תחת כובש זר?

תוכן: דנו במשמעות של הנהגה ומה קורה בזמן של גלות קשה ושלטון זר. הכרנו את מלך יהודה יהויכין, ליווינו אותו ואת שכבת ההנהגה בממלכת יהודה להגליה לבבל שסימלה את תחילתו של חורבן ירושלים. ניתחנו את התיאור של המחבר המקראי ואיך באמצעים שונים הוא מביע את תחושותיו כלפי האירוע.
מיומנויות: מילה מנחה והגזמה.
מתודות: ניתחנו את הטקסט של גלות יהויכין, זיהינו את המילה המנחה וכיצד היא תורמת לתיאור ההתרחשות. בחנו את התיאור המוגזם של המחבר המקראי.