סגור תצוגת כיתה
הפרק

אוריה ודוד

פסוקים ו-טו

שיעור שני מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

אוריה החתי, בעלה של בת שבע, נקרא חזרה משדה הקרב כדי לפגוש את דוד בארמונו. דוד מקווה "להיעזר" באוריה כדי להסתיר את הקשר בינו לבין בת שבע, אך אוריה מתנהל על פי קוד ערכי ברור ונוקשה ובכך מטרפד את תוכנית ההשתקה של דוד, ודוד נאלץ לפנות לצעדים קיצוניים שמובילים למותו של אוריה. אפשר למצוא הבדלים מהותיים רבים בין התנהלותו של דוד להתנהלות אוריה בפרק, ואלה מעיבים על תפיסת דמותו של מלך ישראל.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – פנים וחוץ:

  • כיצד בני אדם מתנהגים כאשר הם בחוץ – במרחב הציבורי?
  • כיצד הם מתנהגים כשהם בפנים – בבית, במקומות נסתרים?
  • ממה נובעים ההבדלים האלה?

בפרק הזה נראה הבדלים מעניינים בין אוריה שנמצא כמעט תמיד בחו, לבין דוד שנמצא בסביבת הארמון.

אפשרות שנייה – ערך מוביל לחיים:

  • מהו ערך?

אפשר לנסות להבין עם התלמידים למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו מדברים על ערכים – מונח מורכב בעל הגדרות רבות. נראה שכיום אנחנו מדברים על תכונות, אמונות ודרכי התנהגות שהחברה מחשיבה לטובות ולמועילות.

  • בחרו ערך שהוא חשוב בעיניכם.
  • תארו בכתב כיצד נראים חיים של אדם שזהו הערך שמוביל אותו.

למורה – פתיחה זו תתחבר בהמשך לדיון על ערכיו של אוריה שבהם הוא דבק בעקשנות ועל התנהלותו של דוד שיכולה להתפרש כחוסר ערכים או ככניעה לדחפים.

הזמנה לקריאה

אוריה ודוד כדמויות מראה:
נסביר לתלמידים את המושג 'דמות מראה'. אוריה ודוד הם דמויות מראה בפרק. נצייר בצד הלוח שתי דמויות "ריקות" זו לצד זו. מעל לדמות אחת נכתוב: "מה אפשר ללמוד מדוד על אוריה?" ומעל לדמות האחרת נכתוב: "מה אפשר ללמוד מאוריה על דוד?". אלה הן שתי שאלות שינחו את הקריאה. בשלב הסיכום ימלאו התלמידים את הדמויות בתוכן שלמדנו.
נתחיל בקריאה של הפסוקים ובשאלות איתור מידע והבנת הנקרא (אפשר להמיר בקלות לעבודת כיתה עצמאית).
נקרא את פסוקים ו-ט ונשאל:

  • מיהו אוריה החתי? (כדאי להזכיר כי אוריה נמנה עם גיבורי דוד המוזכרים בשמואל ב פרק כג פסוק לט)
  • מדוע דוד קורא לאוריה אליו ומדוע בהמשך הוא שולח אותו לביתו? (דוד חטא עם בת שבע וכניסתה להיריון ממנו סיבכה אותו. לכן הוא מחפש דרך להסתיר את החטא – אם אוריה יהיה עם בת שבע יחשבו שהילד שייוולד הוא בנו של אוריה)
  • מדוע לדעתכם אוריה אינו יורד לביתו?

נקרא את פסוקים י-יג ונשאל את התלמידים:

  • כיצד אוריה מסביר את מעשיו? (לא נוח לו לבלות בביתו עם אשתו בעוד כל העם נמצא בשטח הלחימה)
  • מה תגובת דוד לתשובתו של אוריה? (מנסה לגרום לאוריה לרדת לביתו בכל זאת)
  • מה הדרכים שבהן דוד מנסה להשפיע על אוריה לשוב לביתו? (הוא קורא לו לשיחה, משהה אותו עוד יום, קורא לו פעם שנייה, ורק לאחר מכן דוד משכר את אוריה ומקווה שבמצב השכרות הוא יתפתה לרדת לביתו)

נקרא את פסוקים יד-טו ונשאל את התלמידים:

  • מהו "הפתרון" שדוד מוצא אחרי הניסיונות הכושלים לשלוח את אוריה לביתו? (דוד כותב מכתב ליואב ומבקש ממנו לגרום למותו של אוריה בקרב)
  • מה דעתכם על פתרון זה? מדוע חשוב כל כך לדוד להסתיר את חטאו?

אוריה ודוד – השוואה:
ביטוי מנחה: הצירוף "וַיִּשְׁלַח דָּוִד" מופיע ארבע פעמים בפסוקים א-ו.
נראה שהשורש המנחה בפרק הוא של"ח.

  • מה אפשר ללמוד מהשורש המנחה על הפרק? (הפרק עוסק בשאלה מי הוא שליח, ומהי שליחות – המלך הוא שליח העם; החיילים הם שליחים וגם אלו שמביאים את בת שבע ואת אוריה הם שליחים. מקצת השליחים עושים את מלאכתם נאמנה, ומקצתם לא)
  • היכן דוד נמצא לכל אורך הפרק?
  • מה דעתכם על כך?

אוריה החתי נקשר פעמיים לשליחויות של דוד. בפעם הראשונה הוא נשלח עם כל צבא העם להילחם בבני עמון, ובפעם השנייה הוא נשלח משדה הקרב בחזרה לירושלים.

  • באילו מקומות נמצא אוריה לאורך הפרק?
  • מה אפשר ללמוד מכך?

נשוב כעת לדמויות הריקות המצוירות על הלוח ונשלים בעזרת התלמידים את תמונת המראה של אוריה ודוד.
נקרא את פסוקים טו-טז:

  • כיצד אוריה מצא את מותו?
  • מה הייתה הוראתו של דוד?
  • האם יואב קיים את הצו של דוד במלואו?
  • מה דעתכם על הפער הזה?
  • כיצד הוא נקשר לתמונה הכללית העולה מהסיפור?
    (דוד מורה להציב את אוריה לבדו במקום שבו ימות. יואב אכן מציב אותו במלחמה, אך לא לבדו אלא עם קבוצת חיילים במקום מסוכן ביותר, ומהעם נופלים עוד חיילים עם אוריה יחד. מותו של אוריה עם החיילים האחרים מהעם מנוגד לעמדתו של דוד בסיפור זה)

משימה לסיכום:

  1. מצאו בפרק הבדל בולט נוסף בין דוד לאוריה.
  2. חשבו על ערך מרכזי המאפיין כל אחת מהדמויות בפרק על פי התנהלותה: דוד, אוריה, יואב ובת שבע.

התלמידים יעבדו על המשימה כחמש דקות ולאחר מכן ישתפו במליאת הכיתה.

מבט לחיים

דמויות מראה בעולם היום:
גם היום, יש מנהיגים גדולים וחזקים, אך רוב הציבור מורכב מאנשים פשוטים שחיים את חייהם.

  • איך קורה שמלך חכם שיש לו כל כך הרבה מה להפסיד, אינו מקשיב להיגיון?
  • כיצד גם היום יכול אדם פשוט להשפיע על האופן שבו אנחנו תופסים את המנהיגים שלנו?
  • מה עלינו לעשות כשאנו נופלים, כדי לעצור את כדור השלג בזמן?
  • ומלכתחילה, מה עלינו לעשות כדי שלא ניפול?
  • האם אדם מהשורה יכול לשמש מודל לחיקוי?
  • כיצד האינטרנט והרשתות חברתיות משפיעים על היכולת של אנשים "קטנים" להשפיע?
  • איזה פוטנציאל יש לרשתות החברתיות לסייע בהפצת הכישלונות שלנו?
  • איך נזהרים גם מזה?
אפשר עוד...
העשרות
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
עַזוּת המֵצַח של אוריה
מורד במלכות היה אוריה, ומן הדין היה חייב מיתה, שאמר לדוד המלך: "וַאדֹנִי יוֹאָב וְעַבְדֵי...
עַזוּת המֵצַח של אוריה
"וַיֹּאמֶר אוּרִיָּה אֶל דָּוִד: הָאָרוֹן וְיִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה יֹשְׁבִים בַּסֻּכּוֹת וַאדֹנִי יוֹאָב וְעַבְדֵי אֲדֹנִי עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה חֹנִים וַאֲנִי אָבוֹא אֶל בֵּיתִי לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׁכַּב עִם אִשְׁתִּי?" (פסוק יא)

רמברנדט, המן מזהה את גורלו, מאוסף ארמטיאג', מתוך ויקישיתוף

מורד במלכות היה אוריה, ומן הדין היה חייב מיתה, שאמר לדוד המלך: "וַאדֹנִי יוֹאָב וְעַבְדֵי אֲדֹנִי עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה חֹנִים" (פסוק יא), וכיון שקרא ליואב "אדוני" בפני המלך, הרי זה כמודיע שיואב הוא עבורו מקור הסמכות ויש בכך מרד במלך.
להמשך המדרש

סיפור דוד ובת שבע הוא אולי הדוגמה האולטימטיבית ליחסם הסלחני של חז"ל כלפי חטאיהם של אבות האומה ומנהיגיה. רבים אוהבים לצטט בהקשר זה את המימרה "כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה"

(על פי: תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף נו עמוד א).

  • המדרש מציע כי בדבריו מרד אוריה במלכות, ועל כך נענש. גם בלי להרחיק לכת, ניתן למצוא בדברי אוריה ביקורות סמויה על התנהלותו של דוד.
    חשפו מהי הביקורת בפסוק יא? 
ניסיונו של דוד
דאמר רב יהודה אמר רב: לעולם אל יביא אדם עצמו לידי נסיון, שהרי דוד מלך...
ניסיונו של דוד
"וַיְהִי לְעֵת הָעֶרֶב וַיָּקָם דָּוִד מֵעַל מִשְׁכָּבוֹ וַיִּתְהַלֵּךְ עַל גַּג בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיַּרְא אִשָּׁה רֹחֶצֶת מֵעַל הַגָּג וְהָאִשָּׁה טוֹבַת מַרְאֶה מְאֹד." (פסוק ב)

Sangoiri/shutterstock.com

דאמר רב יהודה אמר רב: לעולם אל יביא אדם עצמו לידי נסיון, שהרי דוד מלך ישראל הביא עצמו לידי נסיון ונכשל.
אמר לפניו: ריבונו של עולם, מפני מה אומרים בראש תפילת העמידה "אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב" ואין אומרים "אלהי דוד"?
להמשך המדרש

אמר לו ה': הם עמדו בנסיון לפניי ואתה לא עמדת בנסיון.
אמר דוד: ריבונו של עולם, בחנני ונסני, שנאמר: "בְּחָנֵנִי ה' וְנַסֵּנִי" (תהלים כו, ב).
אמר ה': הריני מנסה אותך, ואעשה עמך דבר מיוחד: שלאברהם, יצחק ויעקב לא הודעתי שאני מנסה אותם, ואילו לך אני מודיע שאני מנסה אותך בדבר עֶרְוָה.
מיד "וַיְהִי לְעֵת הָעֶרֶב וַיָּקָם דָּוִד מֵעַל מִשְׁכָּבוֹ וַיִּתְהַלֵּךְ עַל גַּג בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיַּרְא אִשָּׁה רֹחֶצֶת מֵעַל הַגָּג…" (שמואל ב, יא, ב). בת שבע היתה חופפת ראשה מאחורי מסך, בא השטן ונראה לדוד כציפור. שלח במסך חץ, ונתגלתה בת שבע, וראה אותה.

(על פי: תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף קז עמוד א. חלק מתורגם מארמית)

  • מהן הנסיבות המקלות שמוצא המדרש כדי לעמעם מעט את חומרת מעשי דוד?
כָּזֹה וְכָזֶה תֹּאכַל הֶחָרֶב
יואב חושש מתגובת דוד כשישמע את הדיווח על המתים במלחמה, על אלו שמתו יחד עם...
כָּזֹה וְכָזֶה תֹּאכַל הֶחָרֶב
"וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל הַמַּלְאָךְ כֹּה תֹאמַר אֶל יוֹאָב אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה כִּי כָזֹה וְכָזֶה תֹּאכַל הֶחָרֶב הַחֲזֵק מִלְחַמְתְּךָ אֶל הָעִיר וְהָרְסָהּ וְחַזְּקֵהוּ." (פסוק כה)

איור: fle-x-elf/shutterstock.com

יואב חושש מתגובת דוד כשישמע את הדיווח על המתים במלחמה, על אלו שמתו יחד עם אוריה. אבל תגובתו של דוד מלמדת יותר מכול על הניכור שלו כלפי המתרחש בחזית. באמירה צינית וכלאחר יד דוד מציין כי במלחמה נהרגים אנשים, וכי אין אפשרות להימנע מכך. נראה שלתפיסתו, החרב הקוטלת היא האשמה ולא בני האדם המחזיקים בה.

  • חזרו אל פסוק כד והסבירו: מדוע דוד אינו כועס על הבשורה שמביא יואב?
אל מול פני המלחמה
דוד שולח את אוריה החתי בחזרה אל שדה הקרב ונותן בידו את גזר דינו: הצבתו...
אל מול פני המלחמה
"וַיִּכְתֹּב בַּסֵּפֶר לֵאמֹר הָבוּ אֶת אוּרִיָּה אֶל מוּל פְּנֵי הַמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה וְשַׁבְתֶּם מֵאַחֲרָיו וְנִכָּה וָמֵת." (פסוק טו)

איור: bicubic/shutterstock.com

דוד שולח את אוריה החתי בחזרה אל שדה הקרב ונותן בידו את גזר דינו: הצבתו והפקרתו בחזית המלחמה. פרשנים וחוקרים הבחינו כי יואב לא ביצע את הוראת דוד הכלולה בגזר הדין כלשונה וכפרטיה, שהרי דוד ציווה על גרימת מותו של אוריה במסגרת של קרב בוגדני יזום נגד בני עמון.

להמשך קריאה

במסגרת אותו קרב אמורים היו לוחמי אותה יחידה לסגת מבלי להודיע לאוריה, ולהפקירו בודד במערכה שבה ימצא את מותו בחרב בני עמון. ואולם יואב לא הרשה לעצמו לבצע מהלך בוגדני מעין זה, ועל כן שינה מתוכניתו של דוד ופקד על קרב ללא בגידה. במהלך קרב זה הוקרבה יחידה שלמה של חיילים מובחרים, ובתוכם אוריה החתי (פסוקים טז-יז).

מבוסס על: שמואל אברמסקי ומשה גרסיאל (עורכים), עולם התנ"ך – שמואל ב', 2002, עמ' 109-108. © כל הזכויות שמורות לדברי הימים – הוצאה לאור. הזכויות בעולם התנ"ך שמורות לד"ר יהודה עתי

  • יואב מקבל את צו המלך, אך לא ממלא אותו כלשונו. הסבירו את מניעיו והביעו דעתכם בנושא.
אוריה החיתי / יהונתן גפן
  אוּרִיָּה הַחִתִּימילים: יהונתן גפןלחן: שלום חנוך עוּרָה, עוּרָה אוּרִיָּההַלַּיְלָה לֹא תָּבוֹא בַּת שֶׁבַעעוּרָה, עוּרָה...
אוריה החיתי / יהונתן גפן
"וַיִּשְׁכַּב אוּרִיָּה פֶּתַח בֵּית הַמֶּלֶךְ אֵת כָּל עַבְדֵי אֲדֹנָיו וְלֹא יָרַד אֶל בֵּיתוֹ." (פסוק ט)

 

למילות השיר

אוּרִיָּה הַחִתִּי
מילים: יהונתן גפן
לחן: שלום חנוך

עוּרָה, עוּרָה אוּרִיָּה
הַלַּיְלָה לֹא תָּבוֹא בַּת שֶׁבַע
עוּרָה, עוּרָה אוּרִיָּה
הַלַּיְלָה לֹא תָּבוֹא בַּת שֶׁבַע.

גַּם הָאַרְמוֹן רוֹצֶה לָנוּחַ
כֻּלָּם כֻּלָּם כְּבָר יְשֵׁנִים
רַק אִשְׁתְּךָ יָצְאָה לָשׂוּחַ
הִיא עִם דָּוִד בַּשּׁוֹשַׁנִּים.

עוּרָה, עוּרָה אוּרִיָּה…

הֵם מְדַבְּרִים בְּכָל הַפֶּלֶךְ
עַל אוּרִיָּה, עַל הַחִתִּי
הֲלֹא הַמֶּלֶךְ הוּא רַק מֶלֶךְ
אָז אַל תִּצְעַק: "אִשְׁתִּי, אִשְׁתִּי!".

עוּרָה, עוּרָה אוּרִיָּה…

אֵין רֵיחַ שֶׁל בְּשָׂמִים בַּבֹּקֶר
הַמֶּלֶךְ נָח עַל הַסַּפּוֹת
וְהַכְּבָשִׂים בּוֹכוֹת לַשֹּׁקֶת
אֲשֶׁר מִמֶּנָּה הֵן שׁוֹתוֹת.

עוּרָה, עוּרָה אוּרִיָּה…

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • בפזמון חוזר ומבקש המחבר מאוריה להתעורר. למה הוא מתכוון?
  • לפי דעתכם, האם אוריה היה מודע למעשיו של דוד? בססו את תשובתכם על הכתוב בפרק.

קרדיט: אוריה החיתי / שולה חן ערוץ רשמי, 2015

אוריה ודוד / איוון שוובל
האומן, איוון שוובל, בחר למקם את שיחתם של דוד ואוריה במרכז ירושלים המודרנית. דוד אדום...
אוריה ודוד / איוון שוובל
"וַיִּקְרָא לוֹ דָוִד וַיֹּאכַל לְפָנָיו וַיֵּשְׁתְּ וַיְשַׁכְּרֵהוּ וַיֵּצֵא בָעֶרֶב לִשְׁכַּב בְּמִשְׁכָּבוֹ עִם עַבְדֵי אֲדֹנָיו וְאֶל בֵּיתוֹ לֹא יָרָד." (פסוק יג)

איוון שוובל, אוריה ודוד, 1983 © באדיבות המשפחה

האומן, איוון שוובל, בחר למקם את שיחתם של דוד ואוריה במרכז ירושלים המודרנית. דוד אדום שיער רוכן אל עבר אוריה הלבוש מדי צבא. נראה כי דוד מפציר בו לשתות מכוס היין שעל השולחן. אוריה נראה מסויג, מופנם, מחייך לעצמו ואולי מבושם קלות מהשתייה. האם הוא ידע משהו שדוד לא ידע?!

  • מדוע בחר האומן למקם את השיחה בין דוד לאוריה בירושלים המודרנית? מה הוא מנסה להגיד באמצעות הציור?
רבה
רבה הייתה עיר הבירה של ממלכת עמון, ששכנה ממזרח לירדן. בין העמונים לבין הישראלים פרצו...
רבה
"וַיְהִי לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה לְעֵת צֵאת הַמְּלָכִים וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת יוֹאָב וְאֶת עֲבָדָיו עִמּוֹ וְאֶת כָּל יִשְׂרָאֵל וַיַּשְׁחִתוּ אֶת בְּנֵי עַמּוֹן וַיָּצֻרוּ עַל רַבָּה וְדָוִד יֹשֵׁב בִּירוּשָׁלָם." (פסוק א)

מיקום העיר רבה. כרטוגרפיה: סופר מיפוי

רבה הייתה עיר הבירה של ממלכת עמון, ששכנה ממזרח לירדן. בין העמונים לבין
הישראלים פרצו במהלך השנים מלחמות רבות.
בספר שמואל א פרק יא למדנו שמעשהו הראשון של שאול כמלך ישראל היה לצאת להילחם בנחש העמוני, מלך בני עמון, שאיים על השבטים שישבו ממזרח לירדן.

להמשך קריאה

מלחמות דוד בעמונים הן המשך למלחמות שהיו בימי השופטים ובימי שאול
בין שני העמים. ממלכת עמון הקדומה נמצאת במרכז ממלכת ירדן של ימינו. בירת ממלכת ירדן היא גם היום העיר רבת עמון, ובערבית: עמאן. גם הממלכות
הקדומות, מואב ואדום, נמצאות בשטח ממלכת ירדן של ימינו. בשנת 1994 נחתם הסכם שלום בין ממלכת ירדן למדינת ישראל, ומאז מתקיימים בין שתי המדינות יחסי שלום ושכנות טובה.

מבוסס על יהודית ליפשיץ, עודד ליפשיץ ועומר סרגי, תנ"ך לחטיבת הביניים: ממלכת דוד ושלמה, 2012, עמ' 103. © מטח ויד יצחק בן צבי

  • מתחת למילה "רבה" בפסוק א מופיע הטעם אתנחתא. האתנחתא הוא מטעמי המקרא המפסיקים, משמעות הסימן היא כי יש לשהות אחרי מילה זו לפני שממשיכים בקריאה (כפי שעושים כשיש פסיק).
    איזו הנגדה נוצרת בפסוק בין מיקומו של דוד ובין מיקומם של אנשי הצבא שלו?
פֶּתַח בֵּית הַמֶּלֶךְ
הכתוב מדגיש כי אוריה שכב "פֶּתַח בֵּית הַמֶּלֶךְ" עם "כָּל עַבְדֵי אֲדֹנָיו". "פתח בית המלך"...
פֶּתַח בֵּית הַמֶּלֶךְ
"וַיִּשְׁכַּב אוּרִיָּה פֶּתַח בֵּית הַמֶּלֶךְ אֵת כָּל עַבְדֵי אֲדֹנָיו וְלֹא יָרַד אֶל בֵּיתוֹ." (פסוק ט)

הקפלה הסיסטינית, פרסקו מיכלאנג'לו: מותו של אוריה, 1509, מתוך ויקישיתוף

הכתוב מדגיש כי אוריה שכב "פֶּתַח בֵּית הַמֶּלֶךְ" עם "כָּל עַבְדֵי אֲדֹנָיו". "פתח בית המלך" הוא המקום שבו נמצאת יחידת המשמר המלכותי – יחידת "הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר לְדָוִד", שאוריה החתי נמנה עם חייליה (שמואל ב, כג, לט ; דברי הימים א, יא, מא). בחירתו של אוריה לשכב לישון בפתח בית המלך, במקום ציבורי, ולא לרדת לביתו הפרטי, יכולה לנבוע מתוך נאמנות ללוחמים או מתוך מודעות למה שהתרחש בהעדרו.

מבוסס על: שמואל אברמסקי ומשה גרסיאל (עורכים), עולם התנ"ך – שמואל ב', 2002, עמ' 108. © כל הזכויות שמורות לדברי הימים – הוצאה לאור. הזכויות בעולם התנ"ך שמורות לד"ר יהודה עתי

  • סירובו העיקש של אוריה לרדת אל ביתו מעורר את השאלה: האם ידע אוריה מה התרחש בין המלך ובין אישתו, בת שבע? הביעו את דעתכם.
תקשורת בעולם העתיק
  בעולם העתיק לא היו לא אמצעי תקשורת ולא מכשירי קשר כפי שיש היום. גם...
תקשורת בעולם העתיק
"וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיִּכְתֹּב דָּוִד סֵפֶר אֶל יוֹאָב וַיִּשְׁלַח בְּיַד אוּרִיָּה." (פסוק יד)

חותם עם הכתובת "לחנמלך ישמעאל", תקופת הברזל ב, ירושלים באדיבות רשות העתיקות. החותמת שימשה לחתימת צווים, פקודות ומכתבים והעניקה אישור לכך שבעל החותם הוא מי שמעביר את המסר.

 

בעולם העתיק לא היו לא אמצעי תקשורת ולא מכשירי קשר כפי שיש היום. גם רשת דואר עדיין לא הייתה. לכן המנהיגים, אנשי המלך וראשי הצבא, היו מעבירים ביניהם פקודות ומסרים באמצעות שליחים מיוחדים שנקראו "רצים". פקודה כתובה היו מפקידים בידי רץ במכתב סגור וחתום, והרץ היה מעביר את המסר לידי הנמען.

מבוסס על יהודית ליפשיץ, עודד ליפשיץ ועומר סרגי, תנ"ך לחטיבת הביניים: ממלכת דוד ושלמה, 2012, עמ' 107. © מטח ויד יצחק בן צבי

  • הפקודה לשלוח את אוריה אל מותו נשלחה מדוד אל יואב – בידי אוריה עצמו. מה ניתן ללמוד מכך על אוריה? ומה אפשר ללמוד מכך על דוד?
מצור
מצור היה שיטת לחימה שהייתה מקובלת בעת העתיקה. כוח צבאי שהתקשה לכבוש עיר בהתקפה ישירה,...
מצור
"...וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת יוֹאָב וְאֶת עֲבָדָיו עִמּוֹ וְאֶת כָּל יִשְׂרָאֵל וַיַּשְׁחִתוּ אֶת בְּנֵי עַמּוֹן וַיָּצֻרוּ עַל רַבָּה…" (פסוק א)

תבליט כיבוש שושן בירת עילם בידי אשורבניפל מלך אשור ב-647 לפנה"ס. החיילים האשורים מפילים את החומות ומוציאים שלל מן העיר. מתוך ויקישיתוף

מצור היה שיטת לחימה שהייתה מקובלת בעת העתיקה. כוח צבאי שהתקשה לכבוש עיר בהתקפה ישירה, היה מטיל עליה מצור: הוא היה מקיף את העיר וחוסם את דרכי אספקת המזון ולפעמים גם את אספקת המים. המצור היה משולב בהתקפות על ביצורי העיר ועל חומותיה ומגדליה כדי לפרוץ אליה ולכבוש אותה. עיר שאויבים שמו עליה מצור נקראה "עיר נצורה".

נוסח הקרדיט: מבוסס על יהודית ליפשיץ, עודד ליפשיץ ועומר סרגי, תנ"ך לחטיבת הביניים: ממלכת דוד ושלמה, 2012, עמ' 104. © מטח ויד יצחק בן צבי

  • צבא דוד הטיל מצור על בירת ממלכת עמון, רבת עמון. לפי פסוקים כ-כד, ממה נזהרו לוחמי הצבא הצרים על העיר? כיצד הדבר קשור במותו של אוריה?
תוכנית החדר / ד"ר רות קלדרון - דוד ובת שבע
בשעה שצבא ישראל נלחם בעמונים, קם דוד מלך ישראל מתנומת הצהריים, מתהלך על גג ארמונו...
תוכנית החדר / ד"ר רות קלדרון - דוד ובת שבע
"וַיִּשְׁכַּב אוּרִיָּה פֶּתַח בֵּית הַמֶּלֶךְ אֵת כָּל עַבְדֵי אֲדֹנָיו וְלֹא יָרַד אֶל בֵּיתוֹ." (פסוק ט)

בשעה שצבא ישראל נלחם בעמונים, קם דוד מלך ישראל מתנומת הצהריים, מתהלך על גג ארמונו ורואה אישה טובת מראה מתרחצת בסמוך. הוא מצווה לשלוח אותה אליו ושוכב איתה, למרות שהוא יודע כי היא אשת איש, וכי בעלה הוא אחד מבכירי לוחמיו – אוריה החתי.
בת שבע הרה לדוד, ודוד מצידו מנסה לטשטש את חלקו ולגרום לאוריה להגיע לביתו, ובכך להעביר אליו את האחריות להיריון. אוריה מסרב לשתף פעולה, ודוד טומן לו מלכודת מוות.

  • צפו בדקות 14:45- 16:26.
    שלושה שותפים לשיחה ומחלוקת ביניהם על אישיותו של אוריה. הסבירו את המחלוקת והביעו עמדה.

קרדיט: מטח

דוד ובת-שבע באנימציה
קרדיט: התנ"ך בקומיקס – דוד ובת-שבע / mikranetComics 2013 קרדיט: שמואל ב יא- כד. החטא ועונשו /...
דוד ובת-שבע באנימציה
"וַיַּעֲבֹר הָאֵבֶל וַיִּשְׁלַח דָּוִד וַיַּאַסְפָהּ אֶל בֵּיתוֹ וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ בֵּן וַיֵּרַע הַדָּבָר אֲשֶׁר עָשָׂה דָוִד בְּעֵינֵי ה'" (פסוק כז)

קרדיט: התנ"ך בקומיקס – דוד ובת-שבע / mikranetComics 2013

קרדיט: שמואל ב יא- כד. החטא ועונשו / 929 תנך ביחד, 2016

לפניכם סרטון אנימציה בשיטת whiteboard וסרטון קומיקס, העוסקים בפרשת דוד ובת שבע. הסרטונים נעשו בשיטות איור שונות ומתוך נקודות התבוננות שונות על הפרק.

  • ערכו השוואה בין שני הסרטונים בדגש על הרעיונות שהם מדגישים בפרשת דוד ובת שבע. מי מהסרטונים נוקט עמדה בסיפור?