אמון בתוך אי-ודאות
פסוקים יט-כג
הזמנה ללימוד
לשיעור שתי אפשרויות פתיחה שבהן נמחיש נקודות חשובות בהמשך היחידה. באפשרות הראשונה נדגיש את נושא האמון. באפשרות השנייה נדגיש את חוויית האי-ודאות.
אפשרות ראשונה- תרגיל אמון:
נבשר בתחילת השיעור שמבנה יום הלימודים השתנה: הודענו להורים שהתלמידים נאלצים להישאר מאוחר יותר היום, כרגע לא ידוע עד איזו שעה. יכול להיות שכך יהיה גם ביום המחרת, אבל זה לא בטוח. נוסף על כך, צריך עכשיו לאסוף את כל הציוד ולעבור לכיתה אחרת.
נאמר לתלמידים שההחלטה אינה נתונה בידיהם, אך עליהם לפעול לפיה. נאפשר לתגובות התלמידים לעלות: מרמור, צחוק, אי-אמון, וגם תחילת התארגנות לפי ההוראות – חלק מהתלמידים יקומו ויתחילו לאסוף את חפציהם – וכן הלאה. לאחר שאספנו מגוון תגובות בכמה דקות, נעצור ונשאל:
- איך הרגשתם נוכח המצב שנכנסתם לפתע לתוכו?
נדגיש לתלמידים שהתחושה מזכירה בזעיר אנפין את שחוו בני ישראל במדבר: התקדמותם במסע נקבעה לפי התקדמות הענן, ללא התחשבות בדעתם. מה נדרש מהעם בסוג כזה של מסע?
מובן שיש גם הבדלים רבים. לדוגמה, בני ישראל היו גם כך בעיצומו של מסע במדבר, ללא אפשרות ללכת הביתה בסוף היום. גם התנאים של מסע כזה קשים יחסית לנוחות שבישיבה בכיתה. אפשר לחשוב עם התלמידים על עוד הבדלים שמחדדים את מציאות מסעם של בני ישראל במדבר, שקשה לחוות אותה בכיתת בית ספר.
אפשרות שנייה- תרגיל אי-ודאות:
נחלק את התלמידים לקבוצות, ואת הכיתה למרחבים. בכל מרחב נניח מעטפה, ובה נכתוב את מספר התחנה ואת פירוט המשימה לביצוע בתחנה הזו. כל קבוצה תעמוד באחד מהמרחבים ותתחיל לבצע את משימתה, אך ברגע שנאותת סימן מוסכם – הנפת מקל, מחיאת כף וכדומה) יהיה עליה להפסיק את המשימה מיד ולעבור למרחב הבא ולמשימה הבאה. נקפיד להקשות על התלמידים: פעם נסמן את אות המעבר לאחר כמה שניות של פעילות, ופעם נמתין זמן רב יותר.
לאחר התרגיל נשאל:
- איך הרגשתם כשנאלצתם להפסיק את הפעילות לפתע?
- מה עזר לכם להפסיק ולעבור לפעילות הבאה למרות שלא היה לכם נוח לעשות זאת?
בתום הפעילות נדגיש לתלמידים שבמסע בני ישראל במדבר, ה' קבע את התקדמותם באמצעות הענן והם עצמם לא ידעו מראש מתי יחנו ומתי ייסעו. תחושת אי-ודאות ליוותה אותם כל הזמן. אחד המרכיבים שמסייעים בהתקדמות במסע כזה הוא האמון שהעם נותן במי שמוביל את המסע. בתחושה הזו נתמקד בהמשך השיעור.
מבט ראשון - ממלאים הוראות
נקרא שוב את הפסוקים בחיפוש אחר מוטיב הוודאות והאי-ודאות, ונבקש מהתלמידים לחשוב:
- מתי אנחנו ממלאים הוראות של מישהו? (כשאנחנו נותנים בו אמון, וכאשר בלי ההוראות שלו אנחנו לא יודעים מה לעשות)
נבקש מהתלמידים לחשוב מה היה מצבם של בני ישראל כשיצאו ממצרים ולא ידעו באיזו דרך ללכת.
מבט שני - הסבר הפסוקים ושאלות הבנה
נשאל:
- מה נדרש מבני ישראל כדי לבצע את ההוראות להתנהלות במדבר? (אמון)
בקטע שאנו לומדים מודגשת העובדה שהמסע והתקדמותו נקבעים לפי אלוהים, ושמירת הכללים שלו היא מה שנדרש מבני ישראל. במשימת הפתיחה ראינו שאחד הדברים הדרושים לאדם בסוג כזה של מסע הוא אמון: התחושה שסומכים על מוביל המסע. האמון שבני ישראל נותנים בה' מובע בדרך פשוטה: ציות של כולם להוראות ההליכה והעצירה לפי ענן ה'.
- לקריאה נוספת: אריאל סרי-לוי, "אחריך באש ובענן", מתוך אתר 929.
נשאל:
- מה משך הזמן שבני ישראל פועלים לפי ההוראות הניתנות בעזרת הענן? (הפסוקים מתארים בעצם יותר מ-38 שנים של הליכה במדבר, שכמעט לא נאמר עליהן דבר מלבד תיאור אופן ההתקדמות במסע)
איננו יודעים מה עוד קרה במהלך המסע, איך נראו חיי היומיום במדבר, עד כמה המסע ארוך, ועד כמה החוויה שמתוארת בקצרה בפסוקים שלנו ליוותה את בני ישראל. כדי לקבל התרשמות נוספת מהמסע הארוך נוכל לבקש מהתלמידים לעיין בספר במדבר פרק לג פסוקים א-מח. מספיק לקרוא רק עד פסוק ו או קצת אחריו כדי להמחיש את החזרתיות והמונוטוניות של המסע הארוך. נסביר לתלמידים שהפסוקים שלנו מתארים חוויה מרכזית במסע בני ישראל במדבר.
מבט שלישי - התבוננות
נתבונן על שתי נקודות מרכזיות המשלימות זו את זו: הראשונה היא חוויית האי-ודאות, והשנייה היא האמון שמאפשר התמודדות עם האי-ודאות.
נשאל:
- מדוע בקטע קצר כל כך מופיע פירוט על פרקי הזמן השונים שבהם הענן עולה ויורד? נראה שהיה מספיק לכתוב "על פי ה' יחנו, ועל פי ה' יסעו". מדוע צריך לכתוב את כל הפירוט המופיע בהמשך?
נציג שתי אפשרויות פרשנות.
- האחת – של הרמב"ם, רבי משה בן מיימון, מחשובי הפרשנים, המורים ואנשי האשכולות, שחי במאה ה-12. הפרשנות, מתוך חיבורו "מורה נבוכים", מדגישה את האמון המוחלט הנדרש בסוג כזה של מסע.
נשאל:- לפי הרמב"ם, מהי המטרה של דרך המסע הזאת, שבה נראה שהכיוון לא ברור והדרך מתארכת ללא סיבה? (לחזק את הטענה שלא היה פה בלבול, אלא כוונה והנחיה של אלוהים)
- למה מתכוון הרמב"ם בסוף דבריו, במילים "ואם ריק הוא – מכם הוא"? (שאם קורה לך משהו לא טוב, עליך לחפש בתוכך את הסיבה. ואם אתה לא מוצא את הסיבה, אין זה אומר שאין סיבה. זה רק אומר שאתה לא מבין אותה)
- האחרת – של עזריה אלון, חוקר ארץ ישראל וממקימי החברה להגנת הטבע, שפעל בתקופתנו ונפטר ב-2014. אלון מתאר את חוויית האי-ודאות והאי-אמון שיכול להיות כרוך בה.
נשאל:- מה הקשר בין הקטע והענן שהוביל את בני ישראל במדבר? (הענן בעצם מראה את השביל החכם שבו צועדים בני ישראל)
- נשווה זאת לסימוני השבילים במסלולי הליכה, ונאמר לתלמידים שהשם שנבחר לאתר האינטרנט העוסק במיפוי הארץ הוא "עמוד ענן". כיצד התייחסות כזו לעמוד הענן יכולה לסייע לבני ישראל להתמודד עם האי-ודאות בלכתם במדבר?
לצד כל אחד מהקטעים נשאל שאלות הבנה שילוו את התלמידים בזמן קריאת הטקסט. מומלץ להשתמש רק בקטע אחד.
מבט לחיים
נסביר לתלמידים שראינו ועוד נראה שהאמון שנדרש מבני ישראל במסעם אינו מובן מאליו. יש עליות ומורדות, תקופות של חוויית אמון חזקה ותקופות של חוויית האמון חלשה. נשאל:
- מה מטרת ה' בהציבו סוג כזה של מסע בפני בני ישראל? מה בני ישראל מרוויחים מהתקדמות כזאת במדבר, באופן שתלוי לגמרי בה'?
תשובה אפשרית אחת היא שזהו אִימון באֵמון: תרגיל שמלמד את העם לסמוך על מוביל הדרך שהוא עושה זאת נכונה, לפי דרכו, גם אם איננו מבינים את החלטותיו.
נשאל:
- מה יכול לסייע לנו לתת אמון באחרים?
בעקבות תשובות התלמידים נבצע תרגיל אמון, שיפתח פתח לדיון בכיתה על שאלות כמו מה מחזק אמון, מה פוגע בו, האם אפשר לבנות אמון מחדש וכיצד, מה תפקידו של נותן האמון, ומה תפקידו של מי שנותנים בו את האמון.
הצעה לתרגיל אמון:
נצרף את התלמידים לזוגות. בכל זוג, תלמיד אחד יוגדר "רואה", והאחר "עיוור". את עיני "העיוורים" נקשור בסרט, כך שלא יוכלו לראות. ננחה את התלמידים "הרואים" להנחות במילים את בני זוגם "העיוורים" כך שיגעו בנקודה מסוימת בכיתה, או מחוצה לה. בדרך חזור התלמידים בכל זוג יחליפו תפקידים, אך הפעם "העיוורים" יניחו את ידיהם על כתפי בני זוגם "הרואים".
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: למדנו על המאפיינים המיוחדים של המסע במדבר ועל ההליכה לפי עמוד הענן. התמקדנו בשני מאפיינים של המסע, האמון והאי-ודאות, שקשורים זה בזה. מהזווית הזו התבוננו בסיפור ובמערכות היחסים שלנו בחיינו.
מיומנויות: איתור ביטויים המבטאים רעיונות שונים, דיון ברעיונות העולים מהקטע.
מתודה: משחק, דיון.