ברית הגבעונים – חלק ראשון: באים בעורמה

נבקש מאחד התלמידים לקרוא בקול בכיתה את פסוקים א-טו בפרק ט, ונורה לשאר התלמידים לכתוב במחברת את המילים הלא מובנות שהם שומעים.

נכתוב על הלוח את המילים הקשות וננסה לפרש אותן יחד מתוך ההקשר. ננסה לתת לתלמידים לפרש את כל המילים בעצמם ורק את המילים שהם לא מצליחים נפרש להם.

מילים קשות לדוגמה:

• "וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵמָּה בְּעָרְמָה" – נהגו ברמאות
• "וַיִּצְטַיָּרוּ" – הצטיידו
• "נֹאדוֹת יַיִן" – שק מעור ששמרו בו נוזלים (מימייה של תקופת התנ"ך)
• "מְבֻקָּעִים וּמְצֹרָרִים" – סדוקים ושעשו בהם קשרים (כמו צרור)
• "בָּלוֹת" – ישנות ומשומשות
• "שְׂלָמוֹת" – שמלות
• "נִקֻּדִים" – מנוקדים בסימני עובש
• "בְּקִרְבִּי אַתָּה יוֹשֵׁב" – אתה אחד העמים היושבים קרוב אלינו, פה בארץ ישראל
• "מִצֵּידָם" – מצידתם.

נקרא יחד את פסוק ד, נראה לתלמידים את התמונה ונשאל אותם:

• מהו הכלי המופיע בתמונה? (נאד מים)
• למה הוא שימש בימי קדם?
• למה הגבעונים לקחו נאדות בלים?

נשאל את התלמידים:

• מה משמעות הפסוק "אוּלַי בְּקִרְבִּי אַתָּה יושֵׁב, וְאֵיךְ אֶכְרָת לְךָ בְרִית"?

נפנה את התלמידים לספר שמות פרק כג פסוקים לא-לג ונקרא עמם את האיסור של ה' על ברית עם יושבי הארץ; או לחלופין נסביר להם בפשטות שעל עם ישראל נאסר לכרות בריתות עם העמים היושבים בארץ, הם נצטוו להילחם ולהכרית אותם כליל.

אם כך, מובן מדוע מנסים הגבעונים לכרות בריתם בעורמה. אך כיצד הם עושים זאת?
ננסה להבין לעומק את עורמת הגבעונים בבחינת האופן שבו הם פונים בדברים לנשיאים וליהושע:

1. פסוק ו – "מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאנוּ, וְעַתָּה כִּרְתוּ לָנוּ בְרִית".
2. פסוקים ט-י – "מֵאֶרֶץ רְחוקָה מְאד בָּאוּ עֲבָדֶיךָ לְשֵׁם ה' אֱלהֶיךָ, כִּי שָׁמַעְנוּ שָׁמְעו, וְאֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה בְּמִצְרָיִם וְאֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה לִשְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן לְסִיחון מֶלֶךְ חֶשְׁבּון וּלְעוג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּעַשְׁתָּרות"
3. פסוקים יא-יג – "יּאמְרוּ אֵלֵינוּ זְקֵינֵינוּ וְכָל ישְׁבֵי אַרְצֵנוּ לֵאמר: קְחוּ בְיֶדְכֶם צֵידָה לַדֶּרֶךְ וּלְכוּ לִקְרָאתָם וַאֲמַרְתֶּם אֲלֵיהֶם: עַבְדֵיכֶם אֲנַחְנוּ וְעַתָּה כִּרְתוּ לָנוּ בְרִית. זֶה לַחְמֵנוּ, חָם הִצְטַיַּדְנוּ אתו מִבָּתֵּינוּ בְּיום צֵאתֵנוּ לָלֶכֶת אֲלֵיכֶם, וְעַתָּה הִנֵּה יָבֵשׁ וְהָיָה נִקֻּדִים. וְאֵלֶּה נאדות הַיַּיִן אֲשֶׁר מִלֵּאנוּ חֲדָשִׁים, וְהִנֵּה הִתְבַּקָּעוּ. וְאֵלֶּה שַׂלְמותֵינוּ וּנְעָלֵינוּ בָּלוּ מֵרב הַדֶּרֶךְ מְאד".

נשאל את התלמידים:

• איך מצליחים הגבעונים לשכנע את יהושע והנשיאים בדבריהם?
• באילו תחבולות הם משתמשים?

כך הגבעונים מערימים על ישראל:

1. חוזרים על המילים שאמורות לשכנע את השומעים ומעצימים אותן ("ארץ רחוקה"← "רחוקה מאד").
2. מספרים שבדרכם שמעו על מה שעשה אלוהים למלכים האחרים, אך אינם מספרים על אירועים שקרו בסביבה בעת האחרונה כי שמועות עוברות לאט.
3. נותנים דוגמאות קונקרטיות לכך שנסעו נסיעה ארוכה.
4. מביאים פרטים רבים מאוד בסיפורם. בדרך כלל נוטים להאמין יותר לסיפור שיש בו פרטים רבים.

נחלק את הכיתה לשלוש קבוצות וכל קבוצה תקבל כרטיסיה ובה חלק מתוך הסיפור:

• הגבעונים משוחחים ביניהם על ניצחונות בני ישראל והסכנה לעירם, ומחליטים לנהוג בעורמה
• הגבעונים מגיעים אל יהושע ומספרים לו ולנשיאים את סיפורם השקרי
• יהושע משתכנע בנכונות דבריהם וכורת עמם ברית שלום.

כל קבוצה תתבקש להכין ייצוג בן 3-5 דקות לחלק הסיפור שניתן להם, התלמידים יוכלו לבחור לייצג את האירועים בדרכים שונות: הצגה, ציור או תנועה. נצפה בכיתה במה שהכינו התלמידים.

נשחק משחק 'אמת ושקר' קצר – נזמין ללוח ארבעה תלמידים שיספרו סיפור שקר וסיפור אמת. הכיתה תצטרך לנחש מהו סיפור השקר.
נעמיק בנושא השקר של הגבעונים ונשאל את התלמידים:

• האם לדעתכם הגבעונים פעלו באופן מוצדק?
• האם יש פעמים שבהן אין בררה אלא לשקר? (למשל כאשר אנו נמצאים בסכנת חיים)

נוכל לבקש מן התלמידים לחשוב, בינם לבין עצמם, אם הם נתקלו במצב שבו הם שיקרו מחוסר בררה, ולכתוב כתיבה אישית במחברת שכותרתה: "מה היה קורה לו הייתי בוחר לומר את האמת ולא לשקר".

תוכן: עסקנו בברית הגבעונים, בשאלה מדוע רימו הגבעונים את הנשיאים ובאילו תחבולות השתמשו כדי להצליח בתחבולתם.
מיומנויות: למדנו את משמעות המילה 'בָּלִים' ומהו נאד יין; למדנו לפענח סיפור מקראי באמצעים ספרותיים שבהם הכותב משתמש (אמצעי שכנוע).
מתודות: התנסינו בפעילות יוצרת המייצגת את המתרחש בפרק בסגנונות אומנותיים שונים: הצגה, יצירה או מחול; תיארנו את חלקי העלילה השונים והוספנו מדמיוננו את המידע שאינו מופיע בטקסט.