ספר יהושע

ספר שופטים

המלחמה בעמק בית חורון

פרק י, ח-טו

שיעור שני מתוך ארבעה

*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נחלק לתלמידים מפה ודף הוראות (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור) ונבקש מהם לענות על משימה 1 שבה יהיה עליהם לסמן במפה את הערים המוזכרות בפסוקים א-ד (ירושלים, עי, יריחו, גבעון, חברון, ירמות, לכיש, עגלון, גלגל).

נבקש מהתלמידים לדמיין שהם אסטרטגים המתכננים ובוחנים קרבות כדי ללמוד מהם. ונזמין אותם לקרוא על מהלך המלחמה ועל הניסים הגדולים שאירעו במהלכה כדי שיוכלו להמשיך לענות על המשימות בדף שקיבלו.

מבט ראשון- קריאת הפסוקים

המורה תבקש משלושה תלמידים לקרוא את פסוקים ח-טו בתפקידים (קריין, ה' ויהושע) ולשים לב בזמן הקריאה למהלך המלחמה כדי שיוכלו לשרטט אותו על גבי המפה שקיבלו. לאחר הקריאה יינתן לתלמידים זמן לסמן את מהלך המלחמה על גבי המפה בחיצים (משימה 2 בדף). לאחר מכן יתארו לכיתה כמה ילדים את המהלך בעזרת המפה התנ"כית. התלמידים יתבקשו לסמן בסימן שיבחרו היכן התרחשו הניסים המתוארים בפרק (משימה 3 בדף).

אם יש זמן, המורה יכולה להציע לתלמידים להמשיך לקרוא את הפרק, לזהות את המקומות המוזכרים בו ולהמשיך למשימה 4 בדף העבודה.

מבט שני - שאלות הבנה

בפסוק ח נאמר: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ: 'אַל תִּירָא מֵהֶם כִּי בְיָדְךָ נְתַתִּים'".

מה אפשר ללמוד מכך על מצבו של יהושע? (יהושע סמך על עזרת אלוהים והיה בטוח בהצלחתו)
איזה תכסיס נקט יהושע במלחמה זו? (בא אליהם בלילה בהפתעה)

בפסוק י כתוב: "וַיְהֻמֵּם ה' לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל".

מה הייתה האווירה במחנה המלכים? מדוע?(בהלה בגלל התקפה בלילה)
במהלך המלחמה התרחשו שני ניסים, מהם?

נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוק יא ולתאר את הנס הראשון (פסוק יא).
נספר לתלמידים כי התנ"ך שימש השראה לאומנים שונים, רבים מהם נתנו פרשנות חזותית לסיפורי התנ"ך. אחד מהם היה הצייר והתחריטאי הצרפתי גוסטב דורה (Paul Gustave Doré). נכיר שניים מתחריטיו על התנ"ך:

נס ראשון:
פסוק יא – "וַיְהִי בְּנֻסָם מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם בְּמוֹרַד בֵּית חוֹרֹן וַה' הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת מִן הַשָּׁמַיִם עַד עֲזֵקָה וַיָּמֻתוּ. רַבִּים אֲשֶׁר מֵתוּ בְּאַבְנֵי הַבָּרָד, מֵאֲשֶׁר הָרְגוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בֶּחָרֶב."
נציג לתלמידים את התחריט תבוסת מלכי האמורי ונבקש מהם לתאר את התמונה ולהסביר כיצד פירש דורה את המסופר בפסוק יא?

נפנה לסוף פסוק יא "רַבִּים אֲשֶׁר מֵתוּ בְּאַבְנֵי הַבָּרָד, מֵאֲשֶׁר הָרְגוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בֶּחָרֶב." ונבקש מהתלמידים להסביר קטע זה.

נס שני:
נקרא יחד את פסוקים יב-יד, ונסביר את המילים הקשות במהלך הקריאה.
יב אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַה' בְּיוֹם תֵּת ה' אֶת הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל: 'שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם, וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן'. יג וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד, עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר. וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים. יד וְלֹא הָיָה כַּיּוֹם הַהוּא לְפָנָיו וְאַחֲרָיו לִשְׁמֹעַ ה' בְּקוֹל אִישׁ, כִּי ה' נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל."

נציג את התמונה שמש בגבעון דום של גוסטב דורה.

נבקש מהתלמידים לתאר את הציור וניתן להם מקום להביע את דעתם על מהות הנס.
נפנה לפסוק יד: "וְלֹא הָיָה כַּיּוֹם הַהוּא לְפָנָיו וְאַחֲרָיו לִשְׁמֹעַ ה' בְּקוֹל אִישׁ, כִּי ה' נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל".

למה הכוונה?
מה אנחנו לומדים מכך?
כיצד דורה פירש את המסופר?
למה קשה לאומן לבטא את עצירת גרמי השמיים?

המלחמה הייתה אירוע מיוחד, אלוהים שמע בקול אדם (יהושע) ונלחם למען ישראל. אין ספק כי בעקבות הניסים הערצת העם לאלוהיו ולמנהיגו הייתה גדולה.

מבט שלישי- התבוננות והעמקה

המורה תציע לקרוא פרשנות של חכמים המסבירים את התרחשות הניסים. נחלק דף ובו דברי פרשנות לשני הניסים (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור) ונבקש מהתלמידים לשבת בחברותא-בזוגות, לקרוא יחד את דברי הפרשנות ולנתח אותם.

מבט לחיים

נסו להיזכר במצב שבו רציתם שהשמש לא תשקע כדי שהיום לא ייגמר. שתפו את חבריכם לקבוצה.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו על הניסים הגדולים שאירעו במהלך המלחמה בין יהושע למלכי הדרום. הצגנו תמונות של אומן שהביע את פרשנותו לכתוב במקרא והבאנו פרשנויות של חכמים המסבירים את התרחשות הניסים.
מיומנויות: סימון המקומות המוזכרים בפרק במפה, סימון מהלך המלחמה.
מתודות: קריאה וביאור דברי פרשנים והתבוננות ביצירות אומנות המפרשות את הניסים המתוארים בפרק זה.

ממערך השיעור

מדרשים

ניבים וביטויים

תרבות ואומנות

סיפורו של מקום

ריאליה מקראית

סרטונים

נס ראשון

באדיבות המכון לארכאולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. Gustave Doré – Destruction of the Army of the Amorites...

מדרשים נס ראשון

"וַיְהִי בְּנֻסָם מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם בְּמוֹרַד בֵּית חוֹרֹן וַה' הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת מִן הַשָּׁמַיִם עַד עֲזֵקָה וַיָּמֻתוּ. רַבִּים אֲשֶׁר מֵתוּ בְּאַבְנֵי הַבָּרָד, מֵאֲשֶׁר הָרְגוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בֶּחָרֶב." (י, יא)

נס שני

נחלת הכלל, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=298038 כיצד דורה פירש את המסופר? למה קשה לאומן לבטא את עצירת גרמי...

מדרשים נס שני

"וְלֹא הָיָה כַּיּוֹם הַהוּא לְפָנָיו וְאַחֲרָיו לִשְׁמֹעַ ה' בְּקוֹל אִישׁ, כִּי ה' נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל." (י, יד)

דפי עבודה והעשרה לשיעור

ויכוח בין יהושע והשמש

"שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלֹוֹן" (יהושע י, יב) –אָמַר הַשֶּׁמֶשׁ לִיהוֹשֻׁעַ: אַתָּה אוֹמֵר לִי...

מדרשים ויכוח בין יהושע והשמש

"אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לה' בְּיּוֹם תֵּת ה' אֶת הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן." (ספוק יב)

איור: shutterstock.com

"שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלֹוֹן" (יהושע י, יב) –
אָמַר הַשֶּׁמֶשׁ לִיהוֹשֻׁעַ: אַתָּה אוֹמֵר לִי "דּוֹם"?!
הַאִם יֵשׁ קָטָן פּוֹתֵחַ פִּיו וְאוֹמֵר לְגָדוֹל מִמֶּנּוּ "דּוֹם"?
אֲנִי נִבְרֵאתִי בָּרְבִיעִי וְאַתָּה נִבְרֵאתָ בַּשִּׁשִּׁי [לימי הבריאה] – וְאַתָּה אוֹמֵר לִי "דּוֹם"?
אָמַר לוֹ יְהוֹשֻׁעַ: עֶבֶד רַע! הֲרֵי רְכוּשׁוֹ שֶׁל אַבָּא [הכוונה ליוסף, שיהושע הוא מצאצאיו] אַתָּה. לֹא כָּךְ רָאָה אוֹתְךָ אַבָּא בַּחֲלוֹם, "וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים" (בראשית לז, ט) –
מִיָּד "וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד" (יהושע י, יג).

(מדרש תנחומא מהדורת בובר, פרשת אחרי מות, סימן יד)

עיבוד. מבוסס על ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי, ספר האגדה עם פירוש חדש מאת אביגדור שנאן, 2015, עמ' 122. © הוצאת דביר.

על פי המדרש, מדוע סבר יהושע שיש לו זכות לתת הנחיות לשמש?

יום מיוחד במינו

מיום שנבראו שמים וארץ, השמש והירח והכוכבים וכל המזלות היו עולין להאיר על הארץ ואינן...

מדרשים יום מיוחד במינו

"וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר, וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים. ולֹא הָיָה כַּיּוֹם הַהוּא לְפָנָיו וְאַחֲרָיו לִשְׁמֹעַ ה' בְּקוֹל אִישׁ, כִּי ה' נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל." (פסוק יג-יד)

איור: shutterstock.com

מיום שנבראו שמים וארץ, השמש והירח והכוכבים וכל המזלות היו עולין להאיר על הארץ ואינן מערערין זה עם זה, עד שבא יהושע ועשה מלחמתן של ישראל, והגיע ערב שבת וראה בצרתן של ישראל שלא יחללו את השבת, ועוד שראו חרטומי גוים [מכשפים] כובשים במזלות [מבצעים פעולה מאגית] לבוא על ישראל.
מה עשה יהושע? פשט ידו לאור השמש ולאור הירח והזכיר עליהם את השם [אלוהים] ועמד כל אחד במקומו שישה ושלושים שעות עד מוצאי שבת, שנאמר: "וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר, וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים". וראו כל מלכי הארץ ותמהו שלא היה כמוהו מיום שנברא העולם, שנאמר :"ולֹא הָיָה כַּיּוֹם הַהוּא לְפָנָיו וְאַחֲרָיו לִשְׁמֹעַ ה' בְּקוֹל אִישׁ, כִּי ה' נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל".

(פרקי דרבי אליעזר, פרק נב, ח)

על פי המדרש, מה הסיבות שהביאו את יהושע לעצור, בעזרת האל, את גרמי השמיים?

יהושע גיבור-על

בפרק מסופר כי יהושע מצליח לעצור את תנועת השמש והירח: "שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק...

ניבים וביטויים יהושע גיבור-על

"אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַה' בְּיוֹם תֵּת ה' אֶת הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן:וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים: וְלֹא הָיָה כַּיּוֹם הַהוּא לְפָנָיו וְאַחֲרָיו לִשְׁמֹעַ ה' בְּקוֹל אִישׁ כִּי ה' נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל." (י, יב-יד)

והארץ שקטה ממלחמה

פבלו פיקאסו (1973-1881) היה צייר ופסל ספרדי, מגדולי האומנים במאה ה-20. פיקאסו היה אומן ייחודי...

ניבים וביטויים והארץ שקטה ממלחמה

"יִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל הָאָרֶץ כְּכֹל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה וַיִּתְּנָהּ יְהוֹשֻׁעַ לְנַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל כְּמַחְלְקֹתָם לְשִׁבְטֵיהֶם וְהָאָרֶץ שָׁקְטָה מִמִּלְחָמָה." (יא, כג)

Succession Picasso 2018©

פבלו פיקאסו (1973-1881) היה צייר ופסל ספרדי, מגדולי האומנים במאה ה-20.

להמשך קריאה

פיקאסו היה אומן ייחודי ופורץ דרך. הוא חי באירופה בתקופה של שתי מלחמות העולם, והן השפיעו על יצירתו ועל עמדותיו הפוליטיות-חברתיות בעד השלום. בשנת 1949, לאחר מלחמת העולם השנייה, הוא אייר עבור קונגרס השלום שהתקיים בפריז, צרפת, כרזה של שלום ובמרכזה היונה, אשר הפכה לסמל הקונגרס ולסמל השלום.

גם שנים לאחר קונגרס השלום המשיך פיקאסו לצייר יונים ולעסוק בנושאים של מלחמה ושלום. מעניין לדעת שהעתק של התמונה הזאת, אשר היה בסלון ביתה של המשוררת תלמה אליגון-רוז, היה השראה לשיר מפורסם שהיא כתבה: "יונה עם עלה של זית".

בפסוק כתוב: "והארץ שקטה ממלחמה". כיצד הציור של פיקאסו מבטא רעיון זה?

השמש תידום!

את השיר "פרחים בקנה" כתב המשורר והפזמונאי הישראלי דוד ברק בשנת 1970, והוא בוצע על...

תרבות ואומנות השמש תידום!

"אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַה' בְּיוֹם תֵּת ה' אֶת הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן." (י, יב)

את השיר "פרחים בקנה" כתב המשורר והפזמונאי הישראלי דוד ברק בשנת 1970, והוא בוצע על ידי להקת התותחנים. השיר נכתב לאחר מלחמת ששת הימים (1967), שבה ניצחה ישראל.

למילות השיר

כשאביב נרדם יֵעוֹר בחיוורון
בשדות האש יִתַּם הקרב האחרון
ובוקר נהדר מן הבקעה להר
אז יעלה בזמר, בְּרֹן.

השמש יִדֹּם בין עזה לרפיח,
ירח יַלְבִּין על פסגת החרמון
פרחים בקנה ובנות בצריח
ישובו לעיר חיילים בהמון.

ילדה אחת קטנה ובידה זֵרים,
לעיר הלבנה תצא אז בשירים,
ולחייל נרגש תשים סביון בַּדש,
והשמיים כה בהירים.

השמש יידום בין עזה לרפיח…

החיילים לעיר יגיעו בְּעַם רב,
עִם נערות ושיר ועִם פרחי זהב,
וכל אשר אתמול יָדַע מַכְאוֹב ושכול
לא עוד יֵדַע שלכת וקרב.

השמש יידום בין עזה לרפיח…

האזינו לשיר וקראו את מילותיו.

האם השיר מבטא רצון לשלום או למלחמה?
מצאו אילו שורות מתוך השיר שואבות השראה מהפרק שלנו ביהושע?

קרדיט: להקת התותחנים פרחים בקנה / Israeli Classics קלאסיקה ישראלית, 2012

פלטת נערמר - קולות מתרבות רחוקה

פלטת נערמר היא ממצא ארכאולוגי, לוח אבן בצבע ירוק, שנמצא במצרים בקברו של המלך פרעה...

תרבות ואומנות פלטת נערמר - קולות מתרבות רחוקה

"...וַיִּקְרָא יְהוֹשֻׁעַ אֶל כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֶל קְצִינֵי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הֶהָלְכוּא אִתּוֹ קִרְבוּ שִׂימוּ אֶת רַגְלֵיכֶם עַל צַוְּארֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה וַיִּקְרְבוּ וַיָּשִׂימוּ אֶת רַגְלֵיהֶם עַל צַוְּארֵיהֶם... וַיַּכֵּם יְהוֹשֻׁעַ אַחֲרֵי כֵן וַיְמִיתֵם וַיִּתְלֵם עַל חֲמִשָּׁה עֵצִים וַיִּהְיוּ תְּלוּיִם עַל הָעֵצִים עַד הָעָרֶב" (י, כד-כו)

פלטת נערמר, מצרים, 3,200 לפני הספירה. צילום: מתוך ויקישיתוף

פלטת נערמר היא ממצא ארכאולוגי, לוח אבן בצבע ירוק, שנמצא במצרים בקברו של המלך פרעה נערמר ומתוארך ל 3,200 לפנה"ס.

להמשך קריאה

על גבי לוח האבן נראה פרעה נערמר, מלך מצרים הראשון שאיחד את חלקי מצרים תחת מלכותו, מכניע את אויביו. פרעה נראה גדול יחסית לדמויות הסובבות אותו, הוא אוחז בידו אלה ומוצג כשהוא ניצב מעל אויביו.
זהו אחד הממצאים הארכיאולוגים החשובים המלמדים אותנו על כינון הממלכה המצרית – איחוד מצרים.

פלטת נערמר מתארת אירוע רחוק על דמויות שונות מאלו שעליהן מסופר בספר יהושע. ובכל זאת, מהן נקודות הדמיון בין האופן שבו הכניע פרעה נערמר את מתנגדיו לבין האופן שבו הכניע יהושע את מתנגדיו?

עמק איילון

עמק איילון שוכן בדרך שבין ירושלים לתל אביב, ושמו מבוסס על הפסוק מהפרק שלנו. העמק...

סיפורו של מקום עמק איילון

emkaplin/shutterstock.com

עמק איילון שוכן בדרך שבין ירושלים לתל אביב, ושמו מבוסס על הפסוק מהפרק שלנו. העמק נמצא בין ירושלים ממזרח לבין גבעות השפלה מדרום והרי בנימין מצפון.

להמשך קריאה

הכול סביבו גבוה. עמק, כבר אמרנו? גובהו של העמק נע בין 140 מטרים ל-200 מטרים מעל לפני הים, שטחו כ-40 קילומטרים רבועים והוא מתאפיין בקרקע פורייה הטובה לגידול גפנים ועצי זית. מימיו של העמק מתנקזים לנחל איילון שבגוש דן, אשר מתאחד עם נחל הירקון שנשפך לים בתל אביב. אנחנו מכירים את העמק מסיפורי יהושע ומתקופות נוספות בהיסטוריה. בתקופת יהודה המכבי (165 לפני הספירה) התקיים באזור זה אחד הקרבות המוצלחים של יהודה המכבי נגד היוונים. במאה ה-11 הקימו הצלבנים (אנשי דת נוצרים) בעמק את המבצר המפורסם "לטרון", ששימש נקודת הגנה והתקפה. בתקופת המנדט הבריטי הקימו הבריטים תחנת משטרה בלטרון. בשנת 1948 השתלטו הערבים שחיו כאן על לטרון, ובשנת 1967 כבשו אותו היהודים.

מדוע העמק היה חשוב כל כך לאורך השנים לכל מי שחי כאן?

עצור! חצור!

תל חצור הוא גן לאומי הנמצא בצפון הארץ, בדרום עמק החולה. זה התל הגדול בארץ...

סיפורו של מקום עצור! חצור!

"וַיָּשָׁב יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא וַיִּלְכֹּד אֶת חָצוֹר וְאֶת מַלְכָּהּ הִכָּה בֶחָרֶב כִּי חָצוֹר לְפָנִים הִיא רֹאשׁ כָּל הַמַּמְלָכוֹת הָאֵלֶּה: וַיַּכּוּ אֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ לְפִי חֶרֶב הַחֲרֵם לֹא נוֹתַר כָּל נְשָׁמָה וְאֶת חָצוֹר שָׂרַף בָּאֵשׁ."
(יא, י-יא)

כלי אוכל ובישול , חצור.

כלי איפור ומשקולות.

תיבת תכשיטים, חצור.

תל חצור הוא גן לאומי הנמצא בצפון הארץ, בדרום עמק החולה. זה התל הגדול בארץ ואחד האתרים הארכאולוגיים החשובים ביותר כאן.

להמשך קריאה

ראשיתו של היישוב שהיה במקום – לפני 2,800 שנה (בתקופת הברונזה הקדומה) וסופו בסוף התקופה ההלינסטית, במאה השנייה לספירה (בערך לפני 1800 שנה).
1,000 שנים של התיישבות מסתתרות ב-21 שכבות ארכאולוגיות שונות, שכבות המספרות על תושבים שונים בעלי אמונות שונות וכמובן על שינויים בתרבות האנושית שחלו במשך כל התקופה. (חשבו על 1,000 שנים אחורה מעכשיו. החל מאיזו תקופה היו מוצאים הארכאולוגים פריטים כמו כרכרה, אופניים או מחשב?)
מדוע היה זה מקום שוקק חיים ומיושב תמיד? משום הקרקע הפורייה של עמק החולה ומשום שתל חצור נמצא על דרך המסחר בין הצפון לדרום.

גם לפי ממצאים במקום וגם לפי ממצאים ממקומות אחרים המספרים על העיר, מתברר כי היא הייתה עיר משגשגת וחשובה בכנען, עד שנכבשה ונשרפה בערך בשנת 1,200 לפני הספירה. כפי הנראה זה האירוע שמסופר עליו בפרק יא בספר יהושע.

גם הממצאים וגם התנ"ך מספרים על חצור כעיר שהיא חלק מממלכת ישראל, עד שכבשו אותה האשורים בשנת 701 לפני הספירה. מאז המשיכו לחיות בה, אולם העיר לא חזרה לימי תפארתה.

היום אפשר לבקר בתל חצור, אשר הוכרז בשנת 2005 בתור אתר מורשת עולמית לשימור מטעם ארגון אונסקו (ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם). בביקור כדאי להתרשם מהממצאים המעניינים בתל – ארמון כנעני, מפעל מים אדיר ועוד. חפצים ניידים, כמו חפצי פולחן, תכשיטים וכלים, הועברו למוזאון איילת השחר הסמוך ולמוזאון ישראל.

כשחופרים באתרים ארכאולוגיים, מוצאים כל מיני ממצאים ממקדשים עתיקים ועד קערות בישול.

לפניכם כלים מחיי היום יום שנמצאו בחצור.

נסו לדמיין ולהשלים את התמונה: למה הם שימשו? מאילו חומרים הם עשויים? ולמי הם היו שייכים?

איך יהושע ידע?! איך הוא ידע?!

בשנת 1503 ניזוקה ספינתו של מגלה הארצות כריסטופר קולומובס, והוא עגן בחופי האי ג'מייקה לתקופה...

ריאליה מקראית איך יהושע ידע?! איך הוא ידע?!

"אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַה' בְּיוֹם תֵּת ה' אֶת הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן" (י, יב)

ליקוי הירח של כריסטופר קולומבוס, 1879. מתוך הספר: Astronomie Populaire, עמ' 231, ציור מספר 86. הקרדיט הוא: מתוך ויקישיתוף

בשנת 1503 ניזוקה ספינתו של מגלה הארצות כריסטופר קולומובס, והוא עגן בחופי האי ג'מייקה לתקופה בלתי צפויה של כמה חודשים. כיוון שהוא לא תכנן את השהות שם, הוא לא הביא די מזון לו ולצוות שלו.

להמשך קריאה

תחילה הוא הצליח לשכנע את המקומיים למכור לו מזון, אולם אחרי זמן מה המקומיים הפסיקו לספק לו מזון, כיוון שהוא התנהג אליהם בהתנשאות. מה עשה? באחר הצהריים של יום 29 בפברואר 1504, אמר קולומבוס למקומיים: האל כועס עליכם משום שאתם לא נותנים לי אוכל! אם לא תתנו לי אוכל, האל יעניש אתכם ויחשיך את השמיים! המקומיים לא האמינו לו, אבל לפתע כוסה הירח והשמיים החשיכו. מייד הבטיחו המקומיים שיספקו לו ולצוות שלו מזון. ואכן, בתוך שעה הירח שוב התגלה והאיר את שמי האי. המקומיים לא ידעו שקולומבוס הוא איש חכם, שבקיא בחישובי הרוח, השמש, הירח והכוכבים. לפי החישובים שלו, הוא ידע שבאותו הלילה עתיד להיות "ליקוי ירח" – תופעה שבה הצל של כדור ארץ מסתיר את הירח.
האם גם בסיפור שבספר יהושע היו תופעות של "ליקוי ירח" או "ליקוי חמה"? אנחנו לא יודעים, אבל תודו שהסיפורים דומים.

לאחר שקראתם את הסיפור על כריסטופר קולומובס ואת הפרק מהתנ"ך – מה המשותף לשני הסיפורים?
מדוע תופעה הקשורה בגרמי השמיים עושה כזה רושם על הסובבים?

חשיבות כיבוש עמק איילון

הפסוקים מתארים את מסלול הקרבות של יהושע מכיוון מזרח למערב. בתקופה זו חיו עמים רבים...

ריאליה מקראית חשיבות כיבוש עמק איילון

" וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם יְהוֹשֻׁעַ פִּתְאֹם כָּל הַלַּיְלָה עָלָה מִן הַגִּלְגָּל. י וַיְהֻמֵּם ה' לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּכֵּם מַכָּה גְדוֹלָה בְּגִבְעוֹן וַיִּרְדְּפֵם דֶּרֶךְ מַעֲלֵה בֵית חוֹרֹן וַיַּכֵּם עַד עֲזֵקָה וְעַד מַקֵּדָה. וַיְהִי בְּנֻסָם מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם בְּמוֹרַד בֵּית חוֹרֹן וַיהוָה הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת מִן הַשָּׁמַיִם עַד עֲזֵקָה וַיָּמֻתוּ..." (י, ט-יא)

לפעמים הגבעונים הם סתם תירוץ

קטע הסרטון מתוך חדשות התנ"ך מתאר את הקרב בין יהושע לבין מלכי הדרום בארץ. מלכי...

סרטונים לפעמים הגבעונים הם סתם תירוץ

" וַיַּכֶּה יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל הָאָרֶץ הָהָר וְהַנֶּגֶב וְהַשְּׁפֵלָה וְהָאֲשֵׁדוֹת וְאֵת כָּל מַלְכֵיהֶם לֹא הִשְׁאִיר שָׂרִיד וְאֵת כָּל הַנְּשָׁמָה הֶחֱרִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: וַיַּכֵּם יְהוֹשֻׁעַ מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ וְעַד עַזָּה וְאֵת כָּל אֶרֶץ גֹּשֶׁן וְעַד גִּבְעוֹן." (י, מ-מא)

"רצף טריטוריאלי" - מה זה?

בסרטון המתאר את המלחמה בין יהושע לבין מלכי דרום כנען, אומרים שמלכי כנען ניסו למנוע...

סרטונים "רצף טריטוריאלי" - מה זה?

ניסים תשמע

פרק י בספר יהושע. והפרק, חמשת מלכי האמורי – "מֶלֶךְ יְרוּשָׁלַ‍ִם מֶלֶךְ חֶבְרוֹן מֶלֶךְ יַרְמוּת מֶלֶךְ לָכִישׁ...

סרטונים ניסים תשמע

פרק י בספר יהושע. והפרק, חמשת מלכי האמורי – "מֶלֶךְ יְרוּשָׁלַ‍ִם מֶלֶךְ חֶבְרוֹן מֶלֶךְ יַרְמוּת מֶלֶךְ לָכִישׁ מֶלֶךְ עֶגְלוֹן" –יוצאים למלחמה נגד הגבעונים.

זו לא התחלה של בדיחה, זה ממש מה שקורה בתחילת הפרק שלנו.

ולמה זה מעניין?

הרי מדובר במלחמה בין עמי הארץ ולא נגד ישראל ובוודאי היו מלחמות רבות כאלה…

רעיונות?

זה מאד מעניין, כי בפרק הקודם קראנו על הברית שכרתו עם ישראל עם הגבעונים (שנהגו בערמה). מלכי האמורי ששמעו על כך החליטו להתנקם בגבעון ולהחריבה.

אבל לגבעונים יש עכשיו "אח גדול". ויהושע וצבא ישראל מגיעים לסייע לגבעונים במלחמתם בחמשת מלכי האמורי.

ספויילר: צבא ישראל ינצח במלחמה.

אבל על הדרך מתרחשים 2 נסים מיוחדים מאד:

א. אבנים מן השמים: צבאות חמשת המלכים בורחים מצבא ישראל, "ה' הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת מִן הַשָּׁמַיִם" שגרמו לאבדות גדולות במחנה האויב. מהם האבנים הללו? המשך הפסוק מכנה אותם "אַבְנֵי הַבָּרָד". אז אולי זה היה ברד כבר מאד (מאד מאד) שירד בתזמון מושלם? אולי אבנים אחרות?

ב. עצירת גרמי השמים: צבא חמשת המלכים ממשיך לברוח ויהושע מבין שהוא צריך זמן רב כדי לנצח במלחמה. ואם תרד החשכה יהיה קשה מאד להמשיך להילחם. "וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן". יהושע מבקש מגרמי השמים לעצור מלכת ובעצם להאריך את שעות היום. וכך אכן קרה. "וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד".

המקרה הזה כל כך מיוחד עד שהפסוק אומר "וְלֹא הָיָה כַּיּוֹם הַהוּא לְפָנָיו וְאַחֲרָיו לִשְׁמֹעַ ה' בְּקוֹל אִישׁ כִּי ה' נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל".

שאלנו בפרק הקודם האם עם ישראל יעמוד בשבועה שלו לגבעונים, אז מה אתם אומרים, הוא עמד?

האם זה "פייר" להילחם, כאשר אחד הצדדים יכול לגייס לטובתו את השמים (אבנים גדולות, עצירת השמש והירח)?

והפרק הוא הזדמנות נהדרת להכיר קצת יותר את מערכת השמש שלנו!

קרה לכם פעם שרציתם ש"הזמן יעמוד"? שהיום לא יגמר? מתי? למה?

הכל בראש

פרק יא בספר יהושע. וקודם שאלה, יש לכם "מנהיג" או "מנהיגה" בכתה? או בחוג? כאלו שכשהם...

סרטונים הכל בראש

פרק יא בספר יהושע. וקודם שאלה, יש לכם "מנהיג" או "מנהיגה" בכתה? או בחוג? כאלו שכשהם אומרים משהו כולם מקשיבים להם? מה אתם אומרים, זה כיף להיות מנהיג או מנהיגה?

מסע הכיבושים של בני ישראל בארץ נמשך. בפרק הקודם קראנו על המלחמות בדרום הארץ ובפרק שלנו אנחנו קוראים על המלחמות בצפון.

יהושע וחייליו לא נלחמו בכל הערים באותה עוצמה. בעיר אחת, חצור, הם נכנסו ממש "בכל הכח": "וַיַּכּוּ אֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ לְפִי חֶרֶב הַחֲרֵם לֹא נוֹתַר כָּל נְשָׁמָה וְאֶת חָצוֹר שָׂרַף בָּאֵשׁ."

למה חצור קבלה כזה יחס מיוחד?

"כִּי חָצוֹר לְפָנִים הִיא רֹאשׁ כָּל הַמַּמְלָכוֹת הָאֵלֶּה."

כלומר, היא היתה עיר מנהיגה. בירת האזור. ניצחון מוחץ עליה, מסמן את הניצחון על האזור כולו.

מסתבר שלהיות עיר מיוחדת ומובילה זה טוב ונעים בימי שלווה אבל לא ממש בימי מלחמה.

האם הדבר נכון גם בקרב בני אדם?

מה דרוש כדי להפוך למנהיג/ה?

אילו מחירים משלמים מנהיגים?

המלחמה בעמק בית חורון

פרק י, ח-טו

הזמנה ללימוד

מבט ראשון- קריאת הפסוקים

מבט שני - שאלות הבנה

מבט שלישי- התבוננות והעמקה

מבט לחיים

לסיכום - מה היה לנו?

והפרק הוא הזדמנות נהדרת להכיר קצת יותר את מערכת השמש שלנו!

קרה לכם פעם שרציתם ש"הזמן יעמוד"? שהיום לא יגמר? מתי? למה?

ביקרתם פעם בתל חצור? מי שלא, הגיע הזמן! ומי שכן, איזה כייף לבקר שוב! אז בכל מקרה קבלו טיפ לטיול!

וטיפ אחרון מצוות 929: אם תבקרו שם כיום, תוכלו לשחק במשחק שלנו "קוד העתיקות"!!! מומלץ בחום!