סגור תצוגת כיתה
הפרק

העימות עם בני אפרים

פסוקים א-ג

שיעור ראשון מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נזכיר לתלמידים את סוף הפרק הקודם – גדעון ניצח את המדיינים, והם בורחים לכיוון הירדן. גדעון מבקש משבט אפרים היושב בדרך הבריחה לכיוון הירדן ללכוד אותם והם לוכדים את מדיין. נציג לתלמידים את מפת השבטים ונשאל:

  • באיזה שלב של המלחמה קורא גדעון לשבט אפרים להצטרף ללוחמים? (לאחר הניצחון, בשלב שהאויב בורח וצריך לתפוס אותו)

ננסח שאלה לקראת קריאה:

  • כיצד יגיבו בני שבט אפרים על שקרא להם בשלב מאוחר כל כך?

מבט ראשון

נקרא בקול את פסוקים א-ג או נשמיע הקלטה מהאתר והתלמידים יעקבו אחר הקריאה.

מבט שני

נקרא שוב את פסוק א ונענה על השאלה שנשאלה לקראת הקריאה.
בני אפרים המונהגים טוענים כלפי מנהיגם.

  • כיצד יכול המנהיג להגיב? (לכעוס, להתנצל ועוד)

נמשיך לקרוא ונגלה כיצד גדעון מגיב – הוא מפייס את הכועסים ואפילו מקטין את עצמו – בן משפחת אביעזר – לעומתם בני שבט אפרים.
נקרין על הלוח את פסוקים ב וג – תשובתו של גדעון לטענת אנשי אפרים.
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: 'מֶה עָשִׂיתִי עַתָּה כָּכֶם? הֲלֹא טוֹב עֹלְלוֹת אֶפְרַיִם מִבְצִיר אֲבִיעֶזֶר. בְּיֶדְכֶם נָתַן אֱלֹהִים אֶת שָׂרֵי מִדְיָן, אֶת עֹרֵב וְאֶת זְאֵב. וּמַה יָּכֹלְתִּי עֲשׂוֹת כָּכֶם?' אָז רָפְתָה רוּחָם מֵעָלָיו בְּדַבְּרוֹ הַדָּבָר הַזֶּה.
נסביר את פסוקים אלה:

  • "מֶה עָשִׂיתִי עַתָּה כָּכֶם?" – האם עשיתי דבר דומה למה שאתם עשיתם?
  • "הֲלֹא טוֹב עֹלְלוֹת אֶפְרַיִם מִבְצִיר אֲבִיעֶזֶר" – גדעון מדמה את מעשה אנשי אפרים לעוללות, ואת מעשה משפחתו לבציר.

מה הכוונה בדימוי זה? ראשית נבין מהו בציר ולמה הכוונה ב"בְצִיר אֲבִיעֶזֶר", ולאחר מכן נבין מהן עוללות ולמה הכוונה ב"עֹלְלוֹת אֶפְרַיִם".
נציג תמונות ממחישות.

הבציר הוא קטיף אשכולות הענבים הבשלים מן הגפנים שבכרם ואיסופם, העוללות הן הפרי שנשאר על השיח לאחר הבציר.
נשאל את התלמידים:

  • מה הייתה כוונתו של גדעון בדמותו את מעשה אנשי אפרים לעוללות ואת מעשה משפחתו לבציר? (גדעון רצה לומר שפעולתם של אנשי אפרים בתום הקרב טובה יותר מהקרב שאותו ניהל גדעון מבית אביעזר – אפילו הענבים של סוף העונה באפרים טובים יותר מבציר אביעזר, הענבים של שיא העונה במשפחת אביעזר)

"בְּיֶדְכֶם נָתַן אֱלֹהִים אֶת שָׂרֵי מִדְיָן, אֶת עֹרֵב וְאֶת זְאֵב, וּמַה יָּכֹלְתִּי עֲשׂוֹת כָּכֶם?" – אתם לכדתם את שני שרי מדיין, עורב וזאב, האם אני יכולתי לעשות כמוכם?
נשאל את התלמידים:

  • האם גדעון צדק בבחירת הדברים שאמר?
  • איך אנו יודעים זאת? (סוף פסוק ג מוכיח שהדברים השיגו את מטרתם "אָז רָפְתָה רוּחָם מֵעָלָיו בְּדַבְּרוֹ הַדָּבָר הַזֶּה" – נחה דעתם, שככה חמתם)
    על פי תגובתם אפשר להבין שגדעון מנע מחלוקת וריב.

מבט שלישי - התבוננות והעמקה

גדעון יכול היה לענות לאנשי שבט אפרים בכמה דרכים.

  • כיצד יכול היה גדעון להגיב לדברי אנשי אפרים? הציעו שלוש אפשרויות.
  • באיזו אפשרות בחר? מדוע?
  • מה אפשר ללמוד מכך על אופיו?

נכתוב על הלוח את פסוק א ממשלי פרק טו: "מַעֲנֶה רַּךְ יָשִׁיב חֵמָה, וּדְבַר עֶצֶב יַעֲלֶה אָף" ונשאל את התלמידים:

  • כיצד פסוק זה מתקשר לתגובתו של גדעון?

מבט לחיים

נשאל את התלמידים:

  • איך אתם מרגישים כשפונים אליכם ברכות, ואיך אתם מרגישים כשפונים אליכם בכעס? תנו דוגמאות והסבירו את דבריכם.
  • באיזו דרך תעדיפו שיפנו אליכם? הדגימו את דבריכם.

"מַעֲנֶה רַּךְ יָשִׁיב חֵמָה" (משלי פרק טו פסוק א).

  • על פי הפסוק ועל פי הידע האישי שלכם, אילו יתרונות יש בשימוש בתקשורת רכה? (תשובות אפשריות: בדיבור רך ונעים נמנע תגובה קשה מהנמען וקרוב לוודאי שנקבל תגובה חיובית ונעימה, אנו מפחיתים כוחניות ואלימות, אנו מרגיעים את הזולת, יוצרים אווירה נעימה של שיח מקדם)

נזמין את התלמידים לאמץ את דרך התגובה הזאת ונמשיך לתרגל את הדברים בשיעורי "כישורי חיים" ובמהלך חיי היום יום בכיתה, בהפסקה ומחוץ לכותלי בית הספר.

לסיכום - מה היה לנו<

תוכן: קראנו על העימות בין אנשי אפרים לגדעון. בני אפרים באים בטענה על שלא נקראו למלחמה כבר בראשית הקרב. גדעון מרגיע אותם בהבעת הערכה גדולה לחלקם של אפרים במלחמה, הוא משבח ומהלל את מעשי הגבורה שלהם יותר מאת אשר עשו הוא ומשפחתו בקרב.
מיומנות: הבנת רעיונות בטקסט המקראי.
מתודות: הבנת הטקסט בעזרת תמונות.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
מפת השבטים
Janz מתוך ויקיפדיה באיזה שלב של המלחמה קורא גדעון לבני אפרים?  
מפת השבטים
"וּמַלְאָכִים שָׁלַח גִּדְעוֹן בְּכָל הַר אֶפְרַיִם לֵאמֹר: 'רְדוּ לִקְרַאת מִדְיָן וְלִכְדוּ לָהֶם אֶת הַמַּיִם', וַיִּצָּעֵק כָּל אִישׁ אֶפְרַיִם וַיִּלְכְּדוּ אֶת הַמַּיִם עַד בֵּית בָּרָה וְאֶת הַיַּרְדֵּן" (ז, כד)
  • באיזה שלב של המלחמה קורא גדעון לבני אפרים?

 

בציר ועוללות
בציר ועוללות
"הֲלֹא טוֹב עֹלְלוֹת אֶפְרַיִם מִבְצִיר אֲבִיעֶזֶר" (פסוק ב)

בציר. shutterstock.com ,Freebird7977

עוללות. shutterstock.com nnattall,

  • מהו בציר?
  • למה הכוונה ב"בְצִיר אֲבִיעֶזֶר"?
  • מהן עוללות?
  • למה הכוונה ב"עֹלְלוֹת אֶפְרַיִם"?
איך לְפַיֵיס?
הרבה פעמים אנחנו כועסים כי לא שיתפו אותנו, כי לא קראו לנו לעזרה. מה, אנחנו...
איך לְפַיֵיס?
"וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אִישׁ אֶפְרַיִם מָה הַדָּבָר הַזֶּה עָשִׂיתָ לָּנוּ לְבִלְתִּי קְרֹאות לָנוּ כִּי הָלַכְתָּ לְהִלָּחֵם בְּמִדְיָן וַיְרִיבוּן אִתּוֹ בְּחָזְקָה. וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מֶה עָשִׂיתִי עַתָּה כָּכֶם הֲלוֹא טוֹב עֹלְלוֹת אֶפְרַיִם מִבְצִיר אֲבִיעֶזֶר". (פסוקים א–ב)

ידיים אוחזות. צילום: jajavenue/shutterstock.com

הרבה פעמים אנחנו כועסים כי לא שיתפו אותנו, כי לא קראו לנו לעזרה.
מה, אנחנו לא מספיק טובים או חשובים?
כך בדיוק הרגישו אנשי שבט אפרים.

להמשך קריאה

גדעון יצא למלחמה עם צוות מצומצם של 300 אנשים.
כאשר נגמר השלב הראשון של הקרב, ואנשי מדיין ברחו לכיוון ירדן, הזעיק גדעון את כל אנשי שבט אפרים כדי שיסיימו את המלאכה ויעזרו להבריח את המדיינים מעבר לנהר.
אנשי שבט אפרים התגייסו למשימה, אבל לאחר שנגמר הקרב הם באו אל גדעון בטענות ושאלו אותו מדוע לא שותפו בקרב כולו אלא רק בסופו.
גדעון לא התנגד לדבריהם, ופייס אותם בדברים: סוף העבודה שעשיתם, חשובה יותר מאשר תחילת העבודה שאני עשיתי.
או במילים של גדעון:
"הֲלוֹא טוֹב עֹלְלוֹת אֶפְרַיִם מִבְצִיר אֲבִיעֶזֶר".

  • האם לדעתכם הפיוס של גדעון היה אמיתי או שמא הכול היה רק "מן השפה ולחוץ" – רק מילים, ללא כוונה אמיתית מאחוריהן?
  • כתבו סיפור קצר או פסקה ושלבו בהם שימוש נכון בביטוי "הֲלוֹא טוֹב עֹלְלוֹת אֶפְרַיִם מִבְצִיר אֲבִיעֶזֶר".
בשיבה טובה
בואו נודה על האמת, גדעון היה מנהיג צבאי, מהפכן, מושיע. העובדה שהוא לא נפצע, לא...
בשיבה טובה
"וַיָּמָת גִּדְעוֹן בֶּן יוֹאָשׁ בְּשֵׂיבָה טוֹבָה וַיִּקָּבֵר בְּקֶבֶר יוֹאָשׁ אָבִיו בְּעָפְרָה אֲבִי הָעֶזְרִי". (פסוק לב)

צילום: UfaBizPhoto/shutterstock.com

בואו נודה על האמת, גדעון היה מנהיג צבאי, מהפכן, מושיע. העובדה שהוא לא נפצע, לא נפגע ולא נהרג באף אחד מהקרבות – זה באמת דבר גדול.
לכן הכתוב מציין באופן מיוחד שהוא נפטר "בשׂיבה טובה".
"שׂיבה" היא מילה בעברית המתארת שיער לבן, המאפיין בדרך כלל אנשים קשישים (זקנים).

  • איך אפשר ללמוד מהביטוי שגדעון נפטר מוות טבעי בגיל מבוגר ולא במלחמה?
שני צלמי רחוב
נעמי שמר, יוצרת, מוזיקאית, מלחינה ופזמונאית ישראלית, מהחשובות בישראל, כלת פרס ישראל לזמר עברי, כתבה...
שני צלמי רחוב
"וְזֶבַח וְצַלְמֻנָּע בַּקַּרְקֹר וּמַחֲנֵיהֶם עִמָּם כַּחֲמֵשֶׁת עָשָׂר אֶלֶף כֹּל הַנּוֹתָרִים מִכֹּל מַחֲנֵה בְנֵי קֶדֶם וְהַנֹּפְלִים מֵאָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ שֹׁלֵף חָרֶב". (פסוק י)

נעמי שמר, יוצרת, מוזיקאית, מלחינה ופזמונאית ישראלית, מהחשובות בישראל, כלת פרס ישראל לזמר עברי, כתבה שירים מפורסמים כמו "אצלנו בחצר" ו"לוּ יהי" ועוד שירים רבים וטובים.
בשיר "שני צלמי רחוב" מופיעות הדמויות "זרח וצלמונע".

למילות השיר

שְׁנֵי צַלָּמֵי רְחוֹב
מילים ולחן: נעמי שמר

שְׁנֵי צַלָּמֵי רְחוֹב
זֶרַח וְצַלְמֻנָּע
יָצְאוּ לָהֶם הָרְחוֹבָה
לְצַלֵּם תְּמוּנָה

וּבַתְּמוּנָה – עִיר וַהֲמוֹנָהּ:
זוּג עַל הַיַּרְקוֹן, אִשָּׁה בְּחַלּוֹנָהּ
אִישׁ וְדַרְכּוֹ, אִישׁ וּמַעֲשָׂיו
קוֹל יַעֲקֹב עִם יְדֵי עֵשָׂו
וְהֵי-הוֹ-הַבִּיטוּ נָא –
זֶרַח וְצַלְמֻנָּע!

שֵׁנֵי צַלָּמֵי רְחוֹב
זֶרַח וְצַלְמֻנָּע
יָצְאוּ בַּצָּהֳרַיִם
לְצַלֵּם תְּמוּנָה

וּבַתְּמוּנָה – צְבָא יְפֵהפִיּוֹת
בַּחֲשׂוּפִיּוֹת וּבְגוּפִיּוֹת
וּכְשֶׁהֵן הוֹלְכוֹת עַל הַמִּדְרָכוֹת
כָּל אַחַת מֵהֵן אֵם וְגַם אָחוֹת
וְהֵי-הוֹ-הַבִּיטוּ נָא –
זֶרַח וְצַלְמֻנָּע!

שְׁנֵי צַלָּמֵי רְחוֹב
זֶרַח וְצַלְמֻנָּע
עָלוּ עַל מִשְׁכָּבָם
וְחָלְמוּ תְּמוּנָה

וּבַחֲלוֹמָם – זָזוּ מִמְּקוֹמָם
שִׁיר וּמַנְגִּינָה, אוֹר וַעֲנָנָה
וּבַחֲלוֹמָם – צֵל גָּדוֹל, כָּבֵד
כְּרַךְ כְּמוֹ נִינְוֵה וּמִגְדַּל בָּבֶל
וְהֵי-הוֹ-הַבִּיטוּ נָא –
זֶרַח וְצַלְמֻנָּע!

שְׁנֵי צַלָּמֵי רְחוֹב
קָמוּ מְזֻעְזָעִים:
"הַלְוַאי שֶׁלֹּא נֵדַע
חֲלוֹמוֹת רָעִים!"

בּוֹא נֵצֵא לָרְחוֹב – כִּי הַבֹּקֶר טוֹב –
בּוֹא נִקַּח תְּמוּנָה – עִיר וַהֲמוֹנָהּ –
אִישׁ לְדַרְכּוֹ – אִישׁ לְמַעֲשָׂיו –
קוֹל יַעֲקֹב – גַּם יְדֵי עֵשָׂו
וְהֵי-הוֹ-הַבִּיטוּ נָא –
זֶרַח וְצַלְמֻנָּע!

© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם.

  • מה הקשר בין שני צלמי הרחוב לשני מלכי מדיין?
  • מדוע לדעתכם בחרה נעמי שמר להשתמש בשם "צלמונע" בשיר שמדבר על שני צלמי רחוב?

קרדיט: שני צלמי רחוב | נעמי שמר / מקהלת העפרוני הצעירה, 2015

סוכות ופנואל
סֻכּוֹת הייתה עיר מקראית בנחלת שבט גד בעבר הירדן, בסמוך לנחל יבוק ולמעבר הירדן, ועל...
סוכות ופנואל
"וַיַּעַל מִשָּׁם פְּנוּאֵל וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כָּזֹאת וַיַּעֲנוּ אוֹתוֹ אַנְשֵׁי פְנוּאֵל כַּאֲשֶׁר עָנוּ אַנְשֵׁי סֻכּוֹת" (פסוק ח)

איור: איל אילת

סֻכּוֹת הייתה עיר מקראית בנחלת שבט גד בעבר הירדן, בסמוך לנחל יבוק ולמעבר הירדן, ועל יד הערים צָרְתָן ואָדָם.
פְּנוּאֵל גם הוא יישוב מקראי קדום בעבר הירדן המזרחי על גדתו הצפונית של נחל יַבּוֹק, מזרחית ליישוב המקראי סוכות, המזוהה כיום עם תל א-ד'הב א-שרקייה.

להמשך קריאה

לאחר שהבריח גדעון את מחנה מדיין, הוא המשיך לרדוף אחרי שני מלכי מדיין זבח וצלמונע. בדרך הוא היה זקוק לצידה (אוכל ומשקה), והוא ביקש מאנשי שני היישובים שבדרך – סוכות ופנואל – שיעזרו לו. אולם אנשי היישובים סירבו ואמרו לו: עד שלא תחזור מנצח, לא נדע אם שווה לעזור לך. גדעון הבטיח שינקום בהם, והמשיך במרדף.

  • קראו את פסוקים ה–י ומצאו על המפה את שני המקומות שאליהם פנה גדעון בבקשה לעזרה.
  • סמנו את שֵם המקום שבו הסתתרו מלכי מדיין.
  • התבוננו במפה. מדוע לדעתכם היה זקוק גדעון לעזרה?
שכם
בסוף הפרק מסופר על כך שגדעון חזר לביתו ועל שבעים הבנים שהיו לו (!) ועוד...
שכם
"וַיֵּלֶךְ יְרֻבַּעַל בֶּן יוֹאָשׁ וַיֵּשֶׁב בְּבֵיתוֹ. וּלְגִדְעוֹן הָיוּ שִׁבְעִים בָּנִים יֹצְאֵי יְרֵכוֹ כִּי נָשִׁים רַבּוֹת הָיוּ לוֹ. וּפִילַגְשׁוֹ אֲשֶׁר בִּשְׁכֶם יָלְדָה לּוֹ גַם הִיא בֵּן וַיָּשֶׂם אֶת שְׁמוֹ אֲבִימֶלֶךְ". (פסוקים כט–לא)

כרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן.

בסוף הפרק מסופר על כך שגדעון חזר לביתו ועל שבעים הבנים שהיו לו (!) ועוד פרט קטן – על בן בשם "אבימלך", אשר נולד מפילגש (אישה שנייה במעמדה) אשר גרה בעיר שכם. דמות שעוד יסופר עליה בפרקים הבאים.

להמשך קריאה

העיר שכם שכנה במקום מרכזי, בגבול בין נחלת אפרים לנחלת מנשה.
שנים אחרי תקופת השופטים, כאשר כבר יהיו מלכים בעם ישראל, אחד המלכים יקים את ממלכתו בעיר שכם, ויהפוך אותה לעיר בירה.

  • לפי המידע שקראתם, העלו השערות – מה יסופר לנו בפרקים הבאים על הדמות של בנו של גדעון, אבימלך, מהעיר שכם?
  • התבוננו במפה ומצאו את העיר שכם. האם לדעתכם היא מתאימה להיות עיר בירה שבה יושב המלך? מדוע?
סהרונים
למה אנשים מתהדרים במכונית יקרה? בשעון יוקרתי? ביהלומים? בזהב? כדי להראות את עושרם ואת מעמדם....
סהרונים
"וַיֹּאמֶר זֶבַח וְצַלְמֻנָּע קוּם אַתָּה וּפְגַע בָּנוּ כִּי כָאִישׁ גְּבוּרָתוֹ וַיָּקָם גִּדְעוֹן וַיַּהֲרֹג אֶת זֶבַח וְאֶת צַלְמֻנָּע וַיִּקַּח אֶת הַשַּׂהֲרֹנִים אֲשֶׁר בְּצַוְּארֵי גְמַלֵּיהֶם". (פסוק כא)

עגיל דמוי סהר, זהב, תל אל-עג'ול. באדיבות רשות העתיקות

למה אנשים מתהדרים במכונית יקרה? בשעון יוקרתי? ביהלומים? בזהב?
כדי להראות את עושרם ואת מעמדם. ואולי דרך כך לגרום לאנשים שסביבם להעריך אותם.

להמשך קריאה

כך גם בתקופת המקרא. מלכי מדיין, זבח וצלמונע, קישטו את הגמלים שלהם בסהרוני זהב – קישוטים בצורת ירח. בחפירות ארכאולוגיות נמצאים לעיתים תכשיטים עשויים ממתכות יקרות, כמו התכשיט שהתגלה בתל אל עג'ול, אשר שימש כנראה כעגיל של אישה. העגיל מלמד כיצד נראה עגיל בצורת סהרון וכיצד התקשטו בעת העתיקה.

  • מדוע לקח גדעון את סהרוני הזהב מהגמלים של זבח וצלמונע לאחר שהרג אותם?
  • סקרנים לדעת מה עשה איתם? קראו בפרק שלנו את פסוקים כו–כז, ותגידו אתם מה השפעת הזהב על האדם.
עוללות ובציר
  "בציר" הוא שם פעולת קְטיף הענבים (בעברית, ניתן שֵם אחר לכל פעולת קטיף של...
עוללות ובציר
"וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מֶה עָשִׂיתִי עַתָּה כָּכֶם הֲלוֹא טוֹב עֹלְלוֹת אֶפְרַיִם מִבְצִיר אֲבִיעֶזֶר". (פסוק ב)

עוללות (אשכול צעיר). צילום: Daniele RUSSO/shutterstock.com

בציר (אשכולות בשלים). צילום: 1tomm/shutterstock.com

 

"בציר" הוא שם פעולת קְטיף הענבים (בעברית, ניתן שֵם אחר לכל פעולת קטיף של כל פרי ופרי). את הענבים יש לבצור בשיא, כאשר הם בשלים. באזור הים התיכון הענבים בשלים ביותר בחודשים אוגוסט–אוקטובר.

להמשך קריאה

הדיוק בזמן הבציר חשוב! האם הענבים מספיק מתוקים? עסיסיים? לפי אילו תבחינים נקבעת איכות היין שמפיקים מהענבים?
בעבר, בעונת הבציר, היו יוצאים החקלאים והבוצרים אל הכרמים, והבציר היה זמן של חגיגה, ריקודים ושמחה.
למי מכם שרוצים לראות בציר – שימו לב, כדאי לצאת בשעות הבוקר המוקדמות או בשעות הערב, כדי שהשמש לא תפגע בענבים ולא תעודד את תהליך החמצון.
מהן עוללות? – ענבים בראשית תהליך ההבשלה.
מהו הבציר? – אשכולות ענבים בשלים.
גדעון השתמש במושגים מעולם החקלאות כדי להעביר לבני אפרים מסר.

  • בעולם החקלאות – מתי הענבים נחשבים יותר? כשהם עוללות או בציר?
  • מהו המסר שביקש גדעון להעביר לאנשי שבט אפרים?
מלך! מלך!
גדעון הוא הצלחה מסחררת, ללא ספק! הוא מצליח לגייס אנשים ולסחוף אותם אחריו, ומצליח בכל...
מלך! מלך!
"וַיֹּאמְרוּ אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶל גִּדְעוֹן מְשָׁל בָּנוּ גַּם אַתָּה גַּם בִּנְךָ גַּם בֶּן בְּנֶךָ כִּי הוֹשַׁעְתָּנוּ מִיַּד מִדְיָן. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם גִּדְעוֹן לֹא אֶמְשֹׁל אֲנִי בָּכֶם וְלֹא יִמְשֹׁל בְּנִי בָּכֶם ה' יִמְשֹׁל בָּכֶם". (פסוקים כב–כג)

גדעון הוא הצלחה מסחררת, ללא ספק!
הוא מצליח לגייס אנשים ולסחוף אותם אחריו, ומצליח בכל מעשיו ומהלכיו.

  • מהן ההצלחות של גדעון המתוארות בסרטון?
  • הסבירו מדוע לדעתכם פנו אליו אנשי ישראל וביקשו שיהיה המלך שלהם?
  • הסבירו במילים שלכם את הנימוק של גדעון לסירובו.

קרדיט: חדשות התנ"ך: גדעון השופט/חינוכית ראשונים בעולם, 2016

מי תורם להצלחה?
מנהיג צריך לדעת לגייס אנשים, לחלק להם תפקידים, וגם לתת להם את ההרגשה שבלעדיהם אי...
מי תורם להצלחה?
"וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מֶה עָשִׂיתִי עַתָּה כָּכֶם הֲלוֹא טוֹב עֹלְלוֹת אֶפְרַיִם מִבְצִיר אֲבִיעֶזֶר". (פסוק ב)

מנהיג צריך לדעת לגייס אנשים, לחלק להם תפקידים, וגם לתת להם את ההרגשה שבלעדיהם אי אפשר היה להצליח. והאמת? חשוב שאלה לא יהיו רק מילים, אלא גם מעשים של ממש.

  • מדוע לדעתכם נפגעו אנשי שבט אפרים?
  • הסבירו במילים שלכם כיצד פייס אותם גדעון?

קרדיט: שופטים אז והיום: גדעון השופט/מקראנט אתר התנך, 2013