הצהרת כורש והעלייה הראשונה
פרק א
הזמנה ללימוד
נפתח בהסבר קצרצר על המושג 'נסיבתיות כפולה': נסיבתיות כפולה מתארת מצב שבו אנשים פועלים לפי היגיון פנימי שמוביל לתוצאות ידועות, אך התנ"ך מבאר שעל ידי הפעילויות האנושיות האלו יצא לפועל התכנון האלוהי. פעמים שאנו יודעים מראש מה אלוהים רצה שיקרה ופעמים שרק אחרי מעשה הכתוב מבאר.
אפשרות ראשונה – פרספקטיבה:
הספרים 'זום' ו'זום 2' של אישטוואן באניאי מציגים סדרות ציורים בזום-אאוט מפרטים קטנים כמו כרבולת של תרנגולת או קלידי פסנתר ועד לפרספקטיבה מרוחקת על כדור הארץ ביקום.
נצפה בסרטון בקישור זה המציג את 'זום 2' (או נציג בכיתה את הספר עצמו) ונדון בכיתה:
- מה לדעתכם הרעיון שעומד בבסיס הספר?
- מה מתחדש בכל מבט, בכל זום-אאוט? האם המציאות השתנתה?
- איך אפשר לעשות זום-אאוט גם על אירועים שקורים בחיינו?
- האם גם על חיינו אפשר להתבונן מכמה נקודות מבט?
- האם פרספקטיבות שונות עשויות להצביע על גורמים שונים לאותו אירוע?
דרך אילו פרספקטיבות אפשר להתבונן באירועים בתנ"ך? (נזכיר אירועים שהתלמידים מכירים כמו פילוג הממלכה, ירידת יעקב ובניו למצרים וכדומה)
אפשרות שנייה – למה אני כאן?
נבקש מהתלמידים לענות על השאלה למה הגעתי היום לבית הספר? שלוש תשובות שונות אבל אמיתיות (אפשר לענות בשם ההורים שלי, משרד החינוך, אני מהעתיד, מנהל/ת בית הספר…).
*מומלץ למורה לעשות את המשימה הזאת בעצמו.
נשתף בחלק מן התשובות ונדון בכיתה:
- איך ייתכן שישנם כמה גורמים לאותה פעולה?
- אילו מערכות סיבתיות קיימות בתנ"ך? (אנושית ואלוהית. נדגים בעזרת אירועים שהתלמידים מכירים כמו פילוג הממלכה, ירידת יעקב ובניו למצרים וכדומה)
נדגיש שבמושג נסיבתיות כפולה יש לאלוהים רצון שהדבר יתרחש באופן המסוים שבו הוא מתרחש, לא בדיוק כמו ברצונות של בני אדם. בני האדם ברצונותיהם מביאים את הרצון האלוהי לידי ביצוע בלי לדעת שהם חלק מתכנון אלוהי כולל.
שלב ראשון - הצהרת כורש ומקומה בסיפור שיבת ציון
נקרא את פסוקים א-ו ונבחן יחד:
- מה מצהיר כורש?
- מה גרם לו לעשות זאת (פסוקים א-ב)?
- מדוע מוזכר כאן ירמיהו?
- מה הייתה נבואתו? (בירמיהו פרק כה פסוקים יא-יג ירמיהו מדבר על גלות של שבעים שנה)
- כמה זמן חלף מאז?
ניעזר בתשובות ונסדר את השנים והאירועים שבין חורבן הבית לימי שיבת ציון. אפשר להיעזר בנאמר בדברי הימים פרק לו פסוק כ ולחבר בין נבואת ירמיהו להצהרת כורש (למידע נוסף ראו מאמר 'הצהרת כורש' מאת מורן גאם הכהן).
שלב שני - נוסחה פותחת וסוגרת ומילה מנחה
נעיין בפסוקים א-ב ובפסוק ה ונחפש נוסחה חוזרת ופועל שחוזר בהם:
- מהי הנוסחה החוזרת? ("לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם", "לִבְנוֹת אֶת בֵּית ה' אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם")
- מה תפקידה? (פתיחה וסיום זהים שמחזקים את ביצוע התוכנית האלוהית)
- מהו הפועל החוזר? ("הֵעִיר")
- את מי ה' העיר בפרק? (את כורש, ואת ראשי האבות ליהודה ובנימין והכוהנים והלויים)
שלב 3- כלי בית ה'
נמשיך בקריאת הפרק עד לסופו ונדון בכיתה (אפשר להזמין את התלמידים לקרוא ברפרוף את פסוקים ז-יא ולהשיב קודם בכתב באופן עצמאי או בזוגות):
- אילו כלים מוזכרים בפסוק ו ואלו כלים מוזכרים בפסוקים ז-יא?
- מדוע רשימת כלים זו חשובה? (לא מדובר בסתם כלים אלא בכלי המקדש)
- מדוע יש פירוט נרחב של כלי בית ה' שהוחזרו לירושלים? מה עשויים הכלים לסמל? (חזרת הכלים מסמלת אולי את חזרת השכינה לביתה, תחילת תהליך של בנייה ושיבה)
- לאור האמור בישעיהו פרק נב פסוקים יא-יב (הגליית הכלים), מהי החשיבות של פירוט הכלים בעזרא?
נסכם: האמצעים האומנותיים בפרק – נוסחת הפתיחה והסיום, הפועל החוזר "הֵעִיר" ומוטיב כלי בית ה' – כולם מחזקים את התחושה שאלוהים פועל ומניע את המהלכים הפוליטיים וההיסטוריים אצל כורש ואצל העם ובכך דואג לקיום הנבואה. האמונה הדתית מעצבת את הסיפור המקראי כך שישקף את התפיסה שקורות עם ישראל מוכתבים ומתקדמים על פי תוכנית. בד בבד, הסיפור מציג גם מניעים אנושיים ופוליטיים שגורמים לאירועים.
- מהם המניעים האנושיים שאפשר לזהות בפרק? האם הם עומדים בסתירה לנבואה האלוהית? (כורש מבסס את מלכותו ומניע תהליך מדיני שונה מקודמו. התנהלותו אינה סותרת כלל את הנבואה האלוהית)
- איך ייתכן שחלק מן הגולים בוחרים לא לשוב לירושלים? מה מניע אותם, לדעתכם? היעזרו בירמיהו פרק כט פסוקים ד-ז. (היו נבואות שעסקו בקבלת מצב הגלות ובכך שעלולים להיות נביאי שקר שקוראים לשיבה לירושלים)
- כיצד הגולים שהחליטו להישאר מסייעים בכל זאת לשבי ציון? (מחזקים בכסף וברכוש)
- האם העלייה המתוארת בפסוקים ה-ו מגשימה את חזון הנביאים על שיבת ציון? מדוע? (נראה שכן – עברו כמעט שבעים שנה, מדובר על מלך גדול שעלה על נבוכדנצאר, מעין הגשמה של הנבואה בירמיהו פרק לא)
מבט לחיים
1. הצהרת בלפור:
היו שראו בהצהרת בלפור שהכירה בשנת 1917 בזכותם של היהודים למדינה בארץ ישראל מעין הצהרת כורש מודרנית והתגשמות חזון נבואי.
- במה דומות שתי ההצהרות ובמה הן שונות זו מזו? (מניע, תוקף, פלורליזם אתני, תוצאות)
- מה גרם להכרזת כורש לפי פרק א?
- אילו הסברים אפשר לייחס למעשה שלו?
- מה גרם להצהרה של לורד בלפור?
- מהי הסיבתיות כפולה שאפשר לייחס למעשה של בלפור?
- האם יש כאן נסיבתיות כפולה, או שמא סיבה אחת?
2. חזון ומציאות:
נשווה בין הפערים בין חזון ומציאות בשיבת ציון ובהקמת מדינת ישראל:
- אילו מניעים לאומיים ואילו מניעים אישיים עשויים להשפיע כיום על יהודי הגולה לעלות לארץ או להישאר בחו"ל?
- במה דומים מניעים אלה למניעיהם של גולי יהודה שבחרו להישאר במקומם גם לאחר הצהרת כורש?
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: למדנו את פרק א בעזרא, עסקנו בהצהרת כורש ובעלייה הראשונה של גולי יהודה ארצה. השווינו בין הצהרת כורש להצהרת בלפור ומתוך דיון במניעיהם של הגולים שבחרו לא לעלות, עסקנו בשאלת המחויבות של היהודים לישראל בימינו.
מיומנויות: זיהינו נוסחה פותחת וסוגרת, נעזרנו במילה מנחה ובמוטיב הכלים בפרק, וראינו כיצד כולם מסייעים להדגיש מעורבותו של ה' ואת התגשמות נבואות שיבת ציון.
מתודות: פתחנו בסרטון או שאלה מעוררת מחשבה, המשכנו בלימוד והדגשת מילים וסיימנו בדיון רלוונטי.
'פלאשבקים' בתנ"ך – אזכור אירועים מן העבר:
"לִכְלוֹת דְּבַר ה' מִפִּי יִרְמְיָה" (עזרא פרק א פסוק א)
- איך נקרא לסוג כזו של הערה?
- מי כתב אותה ומה מטרתה?
תפקיד הערות הפלאשבק הוא להצביע על התגשמות נבואה מהעבר ולחשוף את השליטה של ה' בהתפתחות האירועים.
- מהי אם כן, מטרת הפלאשבק בעזרא פרק א פסוק א?
קשרי ישראל ויהדות התפוצות:
כמו בימי שיבת ציון המתוארים בעזרא פרק א גם כיום קיימת מדינה יהודית בישראל, אך יהודים רבים בוחרים שלא לגור בה דרך קבע. נלמד כיצד תמכו יהודי הגולה בשבי ציון אז ונחשוב כיצד צריכה לבוא לידי ביטוי המחויבות של יהודי הגולה למדינת ישראל כיום? (שירות בצבא / ביקור בארץ / סיוע כספי / תמיכה פוליטית / הזדהות בלבד…)
נוכל לקיים דיבייט סביב שאלת המחויבות והסולידריות בין קבוצת השבים לקבוצת הנשארים בבבל
(השופטים בין הקבוצות יהיו זרובבל וישוע – מנהיגי שבי ציון).
מוטיב כלי בית ה' והחזרתם לירושלים:
נקרא את המאמר של ש' יפת 'מקדש שבי ציון' בקישור זה (אם אין זמן, אפשר להסתפק בפסקה הראשונה) ונתבונן בציור של גוסטב דורה בקישור זה.
- כיצד תורמים המאמר והתמונה להבנת חשיבות החזרת הכלים?
- אילו כלים או חפצים יקרים מאוד לליבכם?
- מה הם מסמלים לכם?
