הקשרים במשפחתו של יצחק

נקרא את פסוקים א-יז בקול ונסביר תוך כדי קריאה את התפתחות העלילה בשפה שלנו. לאחר מכן נבקש מהתלמידים לסמן בטקסט בכל פעם שמופיעות המילים 'בנו', 'בני' או 'בנה' (לחלופין אפשר להקרין את הטקסט דרך האתר ולסמן את המילים על הלוח).

לאחר הקריאה נשאל:

• מה מסמלים כינויי השייכות האלו? (קשר חזק בין רבקה ליעקב, קשר חזק בין יצחק לעשו. ברור מי הבן של מי)

נזכיר בהקשר זה את הפסוק שכבר למדו בפרק כה פסוק כח: "וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו, וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב".

יצחק כבר זקן מאוד, הוא כמעט עיוור.

• מה הוא מבקש מבנו עשו לעשות עבורו?
• מה הוא מבטיח לו בתמורה לכך?

רבקה שומעת את השיחה בין עשו ליצחק ומחליטה לפעול להעביר את הברכה מעשו ליעקב.

• מהי תוכניתה של רבקה?

נערוך רשימה של החפצים שבהם רבקה משתמשת בתוכניתה.

• ממה חושש יעקב?
• כיצד רבקה מרגיעה אותו?
• למה לדעתכם הברכה חשובה ליעקב ולרבקה עד כדי כך שהם מוכנים לרמות בעבורה?

נצייר על הלוח עץ משפחה של משפחת האבות כפי שאנחנו מכירים אותה עד עתה (ראו דף העשרה גם בממערך השיעור):

נבקש מהתלמידים לחזור למילים שסימנו בתחילת השיעור וניזכר מי מכונה "בנו" (של יצחק) ומי מכונה "בנה" (של רבקה)? למי רבקה קוראת "בני" ולמי יצחק קורא "בני"? מה אנחנו יכולים ללמוד מכך על היחסים בין ההורים לילדים במשפחתו של יצחק?

כעת נבקש מכל תלמיד לצייר על דף חלק את משפחתו של יצחק. בציור נבקש לשים לב לפרטים אלו:
מיקום הדמויות – מי קרובה למי? מי נמצאת רחוק ממי על הדף?
המאפיינים החיצוניים שלהן – יצחק העיוור, עשו השעיר, יעקב העדין המחופש בבגדי עשו.
הבעות הפנים של הדמויות המשקפות את רגשותיהן – האם יעקב נלהב לקראת המהלך הצפוי, או אולי חושש מפניו? האם רבקה לחוצה, או בטוחה בעצמה? ואיך מרגיש עשו בשלב זה של הסיפור? האם הוא משער מה צפוי לו, או שהוא עדיין נינוח?

תלמידים שירצו לשתף בהסבר הציור שלהם יוכלו לעשות זאת במליאת הכיתה. את הציורים נתלה על לוח בכיתה.
בזמן שרוב הכיתה מציירת נוכל לשבת עם קבוצת תלמידים מתקדמים ולשוחח עמם על שאלות אלה:

• התבוננו בעץ המשפחה של משפחת האבות. מה יכולה להיות הסיבה שבגללה יצחק מעדיף את אחד מבניו?
• האם יש משמעות לכך שהוא מעדיף דווקא את הבכור? (יש לשים לב לכך שיצחק עצמו אינו הבכור, אך הוא בוודאי היה הבן המועדף על אביו)
• אם יצחק כבר לא רואה טוב, ואילו רבקה רואה היטב את המציאות, האם צדקה רבקה שדאגה שיעקב יקבל את הברכות?

התנ"ך מציג את אבות האומה, הדמויות החשובות כל כך לעם שלנו, כדמויות לא מושלמות בעלות פגמים. מדוע הוא מציג אותם כך? (כדי שנוכל ללמוד מהם)

נשאל בכיתה:

• מה לדעתכם אפשר ללמוד מחלק זה של הסיפור על יחסים בין הורים לילדיהם?

נחלק את התלמידים לשתי קבוצות: בקבוצה הראשונה יכינו התלמידים רשימת המלצות להורים כיצד לנהוג עם ילדיהם על פי הפרק (לתת יחס שווה לכל האחים, להתייעץ עם בן/בת הזוג לפני שמקבלים החלטות חשובות הנוגעות לילדים וכו'). בקבוצה השנייה יכינו התלמידים רשימת הנחיות לילדים בנושא כיבוד הורים על פי הפרק (לעשות מה שההורים אומרים, להכין להם אוכל, לדבר רק אמת עם ההורים). נאסוף את רשימת העצות במליאת הכיתה.

תוכן: השהינו את המבט היום על יחסים מורכבים במשפחה, ראינו את תוכניתה של רבקה להעברת הברכה מעשו ליעקב ושוחחנו על יחסים בין הורים לילדים.
מיומנויות: חשיפת משמעויות בטקסט המקראי באמצעות ביטויי שייכות: בני, בנו ובנה; הבעת רגשות ויחסים בין אנשים באמצעות ציור; שיח מיטבי בקבוצה (למתקדמים) ובמליאת הכיתה (בנושא יחסי הורים וילדים).
מתודות: סימון מילים בטקסט, בניית עץ משפחה, ציור ורשימת עצות.